בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נו, אז אלמודובר אמר משהו על אבו-עאקלה. אז מה

תגובות

הידיעה על עצומה של 126 אמנים המאשימה את ישראל במותה של העיתונאית שירין אבו־עאקלה, פורסמה, כמו שצריך, בעמוד 3 במוסף "גלריה" של "הארץ". המיקום משקף את היחס לאמנות בכלל ולאמנות העולם בפרט. נו, אז אלמודובר דיבר. שיתרכז בקולנוע ויעזוב אותנו בשקט. את היחס לעצומה של אלמודובר ואמנים אחרים אפשר לתמצת כך: אנחנו משתינים בקשת על העולם בכלל ועל האמנים שלו בפרט.

לאמנים בעולם, כמו לכל אחד אחר, יש דעה. גם לפדרו אלמודובר. הסרטים שלו עוסקים בבני אדם וביחסים ביניהם. מותה של עיתונאית כלול בתחומי העניין שלו ושל המיליונים שצופים בסרטים שלו. דעתו נחשבת ומשפיעה. לא עלינו. מותה של העיתונאית נוגע בנו בדיוק כמו מותם של אחרים בגדה, כלומר לא מזיז לנו.

אמנים יכולים לנצל את הבמות שעומדות לרשותם כדי להגיע לקהלים גדולים. לא אצלנו. מדינה קטנה, קהל קטן. איבדת חלק ממנו? איבדת פרנסה. כדי להשמיע קול צריך אומץ. אמנות שמחוץ לממסד היא אמנות אמיצה, אמנות אמיצה היא אמנות טובה יותר. רוצים אומץ? לא אצלנו. תשאל פה אמן לדעתו הפוליטית, והוא יעשה לך פנטומימה של מה־אני־יודע.

המשפיענים כאן החליפו את האמנים, וגם הם מעדיפים לא לפתוח את הפה, רק זה חסר להם. תארו לעצמכם את נועה קירל דורשת חקירה (שלא לדבר על נטע אלחמיסטר). כוחם של המשפיענים גדול מכוחם של האמנים. המספרים לא משקרים. ספר של מאיר שלו יימכר היום בעשרת אלפים עותקים, לאלחמיסטר יש 1.7 מיליון עוקבים. 1.7 מיליון עוקבים מכניסים יותר מ–30 נציגים לכנסת. ראשות הממשלה לאלחמיסטר! וכמה מנדטים שווה מאיר שלו?

אני מניח שלעוקבים אחרי אלחמיסטר יש מושג כללי על שלו, ואולי, בקושי, גם על אלמודובר (כשיזכירו את עמוס עוז, ישאלו אם הוא זה שרב עם הבת שלו, או משהו כזה). אפשר להבין את העם. העם אומר את דברו, ובצדק. אני סבור, שתמונה של אלחמיסטר בבגד ים בבריכה משובבת נפש הרבה יותר מתמונה של שלו בבגד ים באותה בריכה ממש, ואף מוכן לנמק למה.

אמנים מסתכנים באיבוד פרנסה, במה מסתכנים עיתונאים? עיתונאית מתה? מותה לא נחקר? לא ראינו עיתונאים מפגינים (טוב, כולה פלסטינית), סולידריות מקצועית לא תמצאו אצלנו, וש־CNN והתחקיר שלה יקפצו לנו. גם העצומה של 57 חברי קונגרס בארה"ב שקראו לחקור את מותה של אבו עאקלה התקבלה באטימות המפורסמת שלנו. כלומר, השגריר בארה"ב "הביע אכזבה", ודיבר על "גל הטרור הפלסטיני". והוא עוד היה מאופק, בקלות היה יכול להוסיף גם את הגרעין האיראני (שלא לדבר על השואה וששת המיליונים). צה"ל כמובן לא מתרשם. הוא לא שם לא עלינו ולא על העולם והדרישות שלו. למה לחקור? מה כבר ימצאו? ומה אכפת לנו מהעולם שמספק לנו חיטה ובשר ונפט? ואלמודובר? שום ספרדי מחורבן, ועוד הומו, לא יגיד לנו מה לחקור.

הרשו לי להתרפק על הימים שבהם הרג של עיתונאית היה מביא לתגובה רהוטה, נוקבת, מיוסרת וצודקת מאין כמותה של גרוסמן או עוז בעמוד הראשון של "ידיעות". אלו ימים שבהם היו עוד "אנשי רוח" שירדו מ"מגדל השן" שלהם. אבל איפה היום מגדלי השן ואיפה אנשי הרוח.

כאשת רוח אלחמיסטר לא משפיעה על חיי. אולי זה בגלל הבומריות שלי. השתיקה שלה מעיקה עלי פחות מהישראליות. כל תגובה של דובר צה"ל למותה של העיתונאית מחזירה אותי לישראליות המכוערת הזאת, שממנה אני כל כך רוצה לברוח.

את שירין אבו־עאקלה כבר שכחנו. את תשומת הלב שלנו הפנו להתנקשות בחיי בכיר איראני בטהראן. אין דרך טובה יותר להשכיח מאתנו את התגובה של העולם בכלל ואלמודובר בפרט, מרצח של בכיר איראני, ועוד על אופנוע! כמו שחיסלו עבריינים ליד הבורסה ברמת גן. טוב, התנקשנו. אבל אשמח שמישהו ירענן את זיכרוני ויסביר לי מה רע במאזן אימה בין שתי מדינות שיש להן פצצות גרעיניות ושטירוף דתי הוא מרכיב חשוב במדיניות שלהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו