בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צירוף פינלנד ושוודיה לנאט"ו — טעות

172תגובות
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג מקבל לידיו את בקשות ההצטרפות של פינלנד ושל שוודיה, בשבוע שעבר. במציאות כזאת, טעות היא לוותר על אזורי חיץ ניטרליים ועל שטחים אפורים בין הגושים היריבים
JOHANNA GERON/רויטרס

כוונת הצטרפותה של פינלנד לברית נאט"ו, שהכריזו עליה במתואם הנשיא סאול ניניסטו וראשת הממשלה סאנה מרין, וכן כוונת שוודיה להצטרף ליוזמה זו — הן בבחינת חדשות מדאיגות ליציבות האירופית בכלל, ליציבות בצפון אירופה בפרט, ובתנאים מסוימים אף לסיכוי למצוא פתרון מדיני מאוזן למלחמה באוקראינה. מעבר לעובדה שצעד כזה יכפיל את אורך הגבול הקיים כיום בין רוסיה לטריטוריה של נאט"ו (לפינלנד ולרוסיה גבול משותף של כ–1,300 ק"מ), על כל פוטנציאל החיכוך הטמון בכך, גם ברור שהאזור הצפון־אירופי לא יוכל לטעון עוד להיותו אזור הנקי מנשק גרעיני או לשאיפתו להיות אזור כזה.

כדי להבין מה עומד על כף המאזניים, ראוי לבחון את הצפוי ואת השלכותיו האפשריות בפרספקטיבה היסטורית: המציאות, כפי שהותוותה בעקבות מלחמת העולם השניה — ובכלל זה הצטרפותן של דנמרק, של נורווגיה ושל איסלנד לנאט"ו, המשך מדיניות הניטרליות ארוכת השנים של שוודיה, המבוססת על עוצמה צבאית ראויה לציון, ואימוץ מדיניות הניטרליות של פינלנד, שינקה מיחסי אמון וידידות (גם אם מאולצים משהו) עם ברית המועצות — הביאה לעולם את המונח "האיזון הנורדי", המתאר את מקומה של התת־מערכת הסקנדינבית ביריבות הבין־מעצמתית, בעידן המלחמה הקרה. בתוך האזור עצמו נתפש האיזון כמערכת חיץ, שמטרתה להרחיק את פוטנציאל החיכוך שבין הצדדים הניצים ולהרתיע את המעצמות מפני פעילות פוליטית וצבאית מוגברת באזור.

חברותן של דנמרק ושל נורווגיה (וכן חברותה של איסלנד) בנאט"ו מחד גיסא, והשכנות עם ברית המועצות מאידך גיסא, הפכו את פינלנד ואת שוודיה יחדיו לאזור חיץ ניטרלי בין הגושים בעידן המלחמה הקרה, ומכאן נגזרת מהות היחסים המדיניים שבין שתי המדינות האלה, וכן תרומתן המכרעת לקיום ולשימור של מודל "האיזון הנורדי" בגדר גורם מייצב בצפון אירופה.

פינלנד ושוודיה היו יחדיו מעין ואקום בינלאומי־אסטרטגי בתחום האפור שבין שני הגושים. מציאות זו הפכה את צמד המדינות למעין "תיאומי סיאם" פוליטיים, שכן שינוי במצבה הגיאופוליטי של אחת מהן, סביר שהיה גורר מיד שינוי גם במצבה הגיאופוליטי של מדינת החיץ האחרת. תלות הדדית זו היא שמבטיחה יציבות, ולא מקרה הוא שלאחר הודעתה של פינלנד על כוונתה להצטרף לנאט"ו, צפויה הודעה כזאת גם משוודיה.

אחד הלקחים המרכזיים שראוי ללמוד מאירועי החודשים האחרונים באירופה הוא שלמרות המשקל הרב שיש כיום למושגים ולרעיונות על־לאומיים כאלה ואחרים, כגון גלובליזציה או תלות כלכלית הדדית ביחסים הבינלאומיים, הגיאו־פוליטיקה לא נפחה את נשמתה, אלא דרה לצד מושגים חדשים יחסית אלו. בעניין זה נראה שהיה מוקדם להספיד את המלחמה הקרה, ונראה כי פוטין שואף להחיותה, ובמידה לא ממבוטלת של הצלחה. במציאות כזאת, ויתור על אזורי חיץ ניטרליים ועל שטחים אפורים בין הגושים היריבים, והפיכת הגבולות כולם לגבולות עימות — הם טעות, ואינם משרתים יציבות עתידית.

ואשר לאוקראינה — לא יהיה מופרך להניח שבמשא ומתן מדיני עתידי יעלה לדיון גם מעמדם של החבלים הבדלניים במזרח אוקראינה, ודרישה להכיר בהיותם ישות אוטונומית או עצמאית, כלומר גם כאן, בתנאים מסוימים יהיו שתי ישויות פוליטיות הכלואות בין הגושים היריבים, והן יידרשו לאמץ מדיניות ניטרלית.

אימוץ מודל האיזון הנורדי לאוקראינה בוודאי יתרום להרגעת חששותיהן של פינלנד ושל שוודיה מהיותן הבאות בתור לפלישה רוסית. אדרבה — על ידי שכפול המודל שלהן למזרח אירופה, תקבל מדיניותן משנה תוקף, ותייתר את הצורך להצטרף לנאט"ו ולמצוא בה מזור לחששותיהן.

ראוי שפינלנד ושוודיה לא ישפכו את התינוק עם המים.

הכותב הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בפוליטיקה סקנדינבית וניטרליות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו