בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צמצום הבגרויות והרחבת הטיפשות

49תגובות
תלמידות תיכון בירושלים נבחנות בבחינת בגרות, ב-2020
אמיל סלמן

פתגם ערבי עממי אומר: "בגלל מחסור בגמלים, הפך שתום-העין למנהיג השיירה". זה בדיוק מצבה של מערכת החינוך הישראלית בהנהגת שרת החינוך הנוכחית. כל דבר שעשתה עד כה נע בין רע לגרוע. נכון להיום, ניתן למנות שלושה שיאי כשלונות: הראשון, התנגדותה למתן פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, בגלל דעותיו הפוליטיות. בכך היא איששה מה שידענו תמיד – היא אישה ימנית קיצונית. השני היה הוספת גועל על פשע, כאשר הצהירה שעצם העובדה שפרופ' גולדרייך תרם את כספי הפרס לארגוני שמאל מוכיחה שהיא צדקה בטענתה שאסור היה להעניק לו את הפרס. בכך היא חשפה צד נוסף מהאידאולוגיה החשוכה שלה: ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם הם מחוץ לתחום עבורה, ורק ארגונים לאומניים כמו "אם תרצו" אהובים עליה. הכשלון הבוהק השלישי הוא "רפורמת" הבגרויות של השרה, שעיקרה ביטול החובה לגשת לבחינות בגרות חיצוניות במדעי הרוח. חגיגת הבורות התחילה.

הייתי מורה לכימיה יותר מ-35 שנים, ועבדתי בכל מסגרת חינוכית אפשרית, ממפגשים עם זאטוטים בגיל הגן ועד הוראה אקדמית. אבל רוב הקריירה שלי עברה בבתי-ספר תיכוניים, נמעני ה"רפורמה". עבדתי בבתי-ספר ערביים בכל רחבי הארץ, ובבתי-ספר יהודיים עירוניים ושל יישובים חקלאיים. ראיתי איך הדור הולך ופוחת, ואינני מדבר רק על התלמידות והתלמידים, שהם בעיקר קורבנות של גחמות שרות ושרי החינוך שהיו כאן לאחרונה, ושל מעבר מערכת החינוך ממקור חוכמה וידע לשוק של "ימי שיא", תערוכות ותחרויות, שיופיין רב ותוכנן שווה בקושי את הנייר שעליו מודפסות העבודות המתחרות. הדור הפוחת הוא בעיקר של המורות והמורים, שגם הם במידה רבה תוצר מדיניות מטופשת של משרד החינוך, המנחה את צוותי ההוראה ללמד פחות ולהתמקד ב"תוצרים". במילה הזו בדיוק משתמשים, "תוצרים". כאילו מדובר בפס ייצור של נעליים.

ואפרופו פס ייצור, אני מניח כדבר מובן מאליו, שאם שרת החינוך וחסידיה קראו את המאמר עד השלב הזה, הם יקפצו מיד עם "נשק יום הדין" של הרפורמיסטים למיניהם, לפיו "אסור שבית הספר יהיה פס ייצור של ציונים". אחת ההוכחות לכך שהטיעון הזה מופרך מיסודו והשימוש בו דמגוגי, הוא שאותם אנשים שהביאו לפני כמה שנים רפורמה מסוימת והציגו אותה כגאולה האולטימטיבית של מערכת החינוך, מציגים כעת רפורמה חדשה, בהתאם לרוחה של השרה החדשה, ולא בהתאם להתפתחויות והצרכים של המערכת ומרכיביה – תלמידים, מורים, מנהלים וכל השאר. בעשותם כך, הם פוסלים בצורה נחרצת כל מה שהיה לפני רפורמת הגאולה החדשה שהם מציגים.

בואו נדבר גלויות: רמת הידע הסופית של התלמיד כאשר הוא ניגש לבחינה פנימית, הרבה יותר נמוכה מהידע שנותר במוחו אחרי בחינה חיצונית. ובואו נגלה עוד דבר, בבתי-ספר מסוימים, ובעיקר במגזרים מסוימים, בחינה פנימית היא עניין פורמלי בלבד. הציונים ידועים מראש, והם תלויים לא רק בגורמים לימודיים אובייקטיביים, אלא גם במעמדו של המורה, ייחוסו המשפחתי של התלמיד, ומידת שביעות הרצון של המנהל משניהם. אבל גם בכל קנה מידה אובייקטיבי, בחינה חיצונית מחייבת את התלמיד ללמוד בצורה מעמיקה יותר את החומר, וכן, אינני מתבייש אלא מתגאה בכך שאני אומר "משנן את החומר".

כל אלה שמנופפים בסיסמא החלולה ש"המורה איבד את מעמדו כדמות המרכזית בתהליך ההוראה", אינם מבינים מה הם שחים, ואינני מדבר על החלק החינוכי של עבודת המורה, אלא על הוראה נטו. תקופת הקורונה והזום מוטטה לחלוטין את כל התיאוריות של כירסום מעמדו של המורה, כי התברר באופן חד משמעי שאין תחליף למפגש הפיזי של התלמידים והמורה בכיתה. כל הטכנולוגיות ומאגרי המידע הם לא יותר מכלי עזר לתלמידים ולמורה בתהליך הלמידה-הוראה; אין ולא יהיה תחליף עיקרי להוראה הפרונטלית.

יפעת שאשא ביטון
Hadas Parush

תלמידי דור ה-Z סובלים ברובם מהתנסחות לקויה, ומסתמכים יותר ויותר על אמצעים חזותיים כמו תמונות וסרטונים. ניסוחיהם דלים, והבנתם שפה תקנית הולכת ומצטמצמת. פגיעה בלימודי מדעי הרוח תפגע ביכולתם של התלמידים להבין ניסוחים מורכבים ותפגע עוד יותר ביכולתם לחבר ניסוחים כאלה. ולמי שחושב שהבנת ניסוחים אלה אינה הכרחית בעולם המדעי-ריאלי ובעידן ההיי-טק, שיהיה ברור כי גם בחינת הבגרות בכימיה מנוסחת כך, וגם כשתלמיד כותב עבודה פנימית או מציג פוסטר, סרטון או מצגת, עליו להתנסח בצורה תקנית ורהוטה.

מוזרה בעיניי תגובתם המתחנפת של ראשי האוניברסיטאות מוטות המחקר, שהודיעו כי הם "מברכים על מודל הבגרויות החדש היוצא לפועל על ידי שרת החינוך... האוניברסיטאות מעוניינות בסטודנטים בעלי יכולות אינטגרטיביות, רוחב אופקים ורהוטים יותר בכתיבה ובהצגת נושאים בעל פה". איזו צביעות; מעניין איך יתייחסו לתלמיד שיגן על הדוקטורט שלו בשפה עילגת. הרי כל מי שהגיש פעם מאמר אקדמי לפרסום, בכל תחום, יודע באיזו שפה מדויקת ותקנית אנו מתבקשים לכתוב את מאמרינו.

לסיום, שוק כתיבת העבודות בתשלום בישראל הוא עצום. עבודות נכתבות בכל רמת לימודים אפשרית, וההורים והסטודנטים משלמים הון תועפות לכותבים חיצוניים, וזאת מבלי להזכיר את הסיכון שבהיתפסות שעלולה להוביל לציון נכשל ואף להדחה ממוסד אקדמי. מבלי לפרט יתר על המידה, אני מכיר עשרות עבודות, בכל תחום אפשרי כמעט, שזכו לאותו הוקרה והצטיינות, שהקשר ביניהן לבין מי שהגישו אותן, הוא רק התשלום שעבר מיד הכותב ליד המגיש. הפיכת בחינות בגרות להגשה פנימית תפריט את תחום ההוראה לשוק ותפקיד אותו בידי החברות של כתיבת העבודות.

للمقالة بالعربية: سيزيد تقليص امتحانات البجروت من جهل الطلاب



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו