בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתב האיומים לבנט החזיר אותי לימים רחוקים

9תגובות
יצחק רבין בוושינגטון
אבי אוחיון / לעמ

הכותרת שפורסמה השבוע ב"הארץ" — "מכתב איומים ברצח אליו צורף כדור רובה נשלח למשפחת בנט" — ושורה אחת בידיעה עצמה החזירו אותי לימים רחוקים, אך לא רחוקים די כדי שאשכחם. בידיעה נאמר, כי הוטל איפול על החקירה, אך "המקורות אמרו כי במכתב, שנשלח למקום העבודה הקודם של גילת בנט, נכתב 'נגיע אליכם', וכי גורמי החקירה מייחסים לו חשיבות גדולה יותר מאיומים אחרים בשל צירוף הכדור".

ובכן, מה כאן העניין?

בסתיו 1995 בהפגנה מול הכנסת נשאל איתמר בן גביר (עדיין לא חבר כנסת, אך כבר אז מנהיג מטורלל בזכות עצמו): "אתם הצלחתם להוציא את הסמל של מכוניתו של רבין, לתלוש את הסמל?".

בן גביר: "הסמל הוא סמל, ומסמל שכמו שהגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין".

מראיין: "אפשר לתקוף את מכוניתו של ראש הממשלה?".

בן גביר: "כאשר ראש הממשלה עושה דברים כאלה חמורים, אני חושב שבהחלט אפשר לעשות דברים חמורים נגדו".

כן. מאז נאמרו ונעשו דברים קשים. והקשה שבכולם אירע ב–4 בנובמבר 1995. ואולם, הטירלול עדיין אתנו, מלבלב ופורח. ומי נשא על שכמו את בן גביר וגיבורי/ות ביבים נוספים למסדרונות השלטון בישראל? האם לא היה זה ראש ממשלה בישראל?

הנה חרפות נוספות, בבחינת דלק למדורת ההסתה, שנשמעו בימים האחרונים בכנסת, בישיבת ועדת הכנסת שדנה בבקשת סיעת "ימינה" להכריז על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש מהסיעה. נתחיל בכבודו, הח"כ המצפוני שיקלי, שאמר בדיון: "בנט ואיילת שקד פגעו פגיעה אנושה ומבישה בעמוד התווך הזה, ואת הנזק שגרמו לדמוקרטיה הישראלית ייקח זמן רב לתקן... מחזה אימים כזה של הפרה גורפת של כל ההתחייבויות הליבתיות החשובות ביותר, המהוות את עמוד השדרה האידיאולוגי של מפלגת ימינה, הוא מאורע חסר תקדים בימי ישראל... בהשאלה מעולם המונחים הצבאי — דגלים שחורים מתנוססים מעליו".

שיקלי שואף כנראה להזכיר לנו את הרצח בכפר קאסם (29 באוקטובר 1956). תושבי הכפר, שלא ידעו על הכרזת עוצר, חזרו מעבודתם בשדותיהם, ו–43 מהם נקטלו מאש שוטרי משמר הגבול. הרי המונח "דגל שחור מתנוסס מעל פקודה בלתי חוקית בעליל" נטבע בבית המשפט לאחר הקטסטרופה בכפר קאסם. כי מי יודע מה עוד תעולל "ימינה" למדינת ישראל לאחר התנתקותה משיקלי, וניתוק שיקלי מהכנסת? הצילו את שיקלי! הצילו את הכנסת!

הלאה. ישיבת ועדת הכנסת בעניינו של שיקלי הניבה סדרת דברי מופת. הנה ציטוטים מעטים אך מרהיבים משלוש ח"כיות־גראציות: המרקיזה, הרוזנת, והסולנית. נתחיל בסולנית, ח"כ מירי רגב, שאמרה (על ראש הממשלה, בנט): "יא חתיכת מתייוון!"... "חזיר פוליטי", "חזיר קולינרי". הרוזנת ח"כ מאי גולן, לעומתה, תקפה את יו"ר הישיבה, ח"כ איתן גינזבורג, בהודעה שאיננו אלא "דיקטטור מושתן... אפס מאופס". גינזבורג, אגב, נראה ונשמע, לעומת הח"כית ההיסטרית, מאופס לגמרי. והנה מההגות של המרקיזה, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, הידועה גם בכינוי "גנבת הקולות" או "דוגמנית האופורטוניזם", שקראה ליו"ר הישיבה גינזבורג: "אתה עבד שימושי".

צר לי שלא עלה בידי הפעם, אשתדל יותר בפעם הבאה ואביא מנחת ביבים ושופכין גם מדברי הח"כית גלית דיסטל אטבריאן, ומדברי "הנאורות" של ח"כי ליכוד נוספים — אוחנה, לוין וקרעי, למשל. שלא יחסר.

כבר נאמר במשלי, כי חיים ומוות ביד הלשון. כן. זה עלול להתחיל בלשון. בכיכרות ומעל דוכן הכנסת. בהפגנות בכיכר העיר ובצומתי דרכים. ולהתפשט אל אתרי הרשתות החברתיות. וכן, אנחנו כבר בשנות ה–20 של המאה ה–21, ומ–4 בנובמבר ההוא עבר כבר יותר מחצי יובל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו