בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד יזכרו את השואה אחרינו? לא נדע

6תגובות
טקס הנחת זרים לזכר הנספים בשואה. הטקס נערך לפני שנה במוסד "יד ושם"
אלכס קולומויסקי

לשואה אין אח ורע בתולדות האנושות. עד אליה, לא היה מצב שבו מדינה ריבונית (גרמניה) מחליטה להשמיד עם אחר, ולא רק לרצוח את העם, אלא גם להשמיד את תרבותו ואת אמונתו. לכן כל השוואה בעניין איננה במקומה. מי שמשווה את הפלישה של רוסיה לאוקראינה למה שקרה ליהודים במלחמת עולם השנייה, מטעה ומסלף את ההיסטוריה.

ביום השואה חובתנו, חובת העם היהודי, להתריע ולזכור כיצד נרצחו אחינו ואחיותינו, הורינו ומשפחותינו. אנו, ששרדנו בשואה, זוכרים. האם הדורות הבאים יזכרו כשלא נהיה עוד? וכיצד יזכרו? לא נדע.

אנו רגילים לשמוע בערב יום השואה וביום השואה נאומים נמלצים על הדאגה לניצולי השואה ועל הרצון לתת להם לסיים את חייהם בנוחות ובכבוד. אך המציאות אחרת לגמרי. דיור מוגן עולה הון תועפות והוא מחוץ להישג ידם של רוב הניצולים. לרבים מהם גם אין יכולת להסתדר עם עזרה בבית. המקסימום שהמדינה נותנת לעזרה בבית הוא 90 שעות בשבוע. לפעמים אין די בכך ולרבים מהניצולים אין יכולת להוסיף את הסכום הדרוש.

הרשות לזכויות ניצולי השואה שולטת על תקציב של 5.5 מיליארד שקלים. כשמתקשרים לרשות מקבלים חברה קבלנית, והיא עונה שאין לה קשר ישיר לרשות, אך מהרשות יחזרו בטלפון למי שמתקשר. לפחות חמש פעמים ניסיתי להתקשר לרשות. תמיד קיבלתי תשובה אחת — יחזרו אליך — אך מעולם לא חזרו אלי. הטלפון הישיר של הרשות סודי ואי אפשר להתקשר לשם ישירות. 
תחום אחר שגם הוא מוזנח הוא

תחום אחר שגם הוא מוזנח הוא הטיפול בארץ בכל הנוגע להחזרת רכוש של יהודים שנספו בשואה. לפני 14 שנה הוקמה ה"חברה הממשלתית לאיתור ולהשבת רכוש נספי השואה". במשך עשר שנות קיומה היא הצליחה למצוא רכוש שסך שוויו גדול משני מיליארד שקלים. מקצתו הוחזר ליורשים וסכום כלשהו יוחד לטובת ניצולי שואה (גילוי נאות: כותב מאמר זה שימש היו"ר הראשון של החברה עם הקמתה). עם פירוקה של החברה לפני ארבע שנים, הועברה יתרה — 700 מיליון שקל לפחות — לידי כונס הנכסים הרשמי. ואולם הכונס המכובד לא קיים את חובותיו לטפל בהמשך החזרת הרכוש של נספי השואה.

ביקורת חריפה של מבקר המדינה הונחה בצד ועד היום איש אינו יודע מה קרה, לא בכספים ולא בפעילות של הכונס. ומה קרה אחרי הביקורת? לפני שנה וחצי הוקמה ועדה בין־משרדית חשאית מטעם משרד המשפטים, שכונס הנכסים פועל בסמכותו. הוועדה התקשרה פעם אחת לכמה ניצולי שואה וביקשה את דעתם, ומאז ניתקה מגע ולא נודע מה עלה בגורלה.

הקמנו מוסדות כמו "יד ושם" כדי שתהיה עדות לקורות השואה. אך בעת האחרונה מתברר כי המוסד הזה, 80 שנה לאחר השואה, עוסק במחקרים אין־סופיים. יד ושם התנפח בחוקרים ובעובדים אין־ספור, בבניינים מפוארים שאחזקתם עולה הון תועפות, בפרסומי ספרים ומחקרים שאיש אינו קורא, והתוצאה היא שנבחר יו"ר שהידע שלו בתחום השואה מינימלי ועיקר מומחיותו בגיוס כספים. 

בשל ריבוי ההוצאות וכוח האדם נקלע יד ושם למצוקה כספית כרונית המחייבת להתחשב בתורמים הגדולים — בעיקר אוליגרכים רוסים. נגיד מועצת יד ושם, משה קנטור, הוא אוליגרך רוסי שמופיע ברשימת המוחרמים (אסורה כניסתו לאנגליה, לדוגמה), ואין פלא אפוא ש"יד ושם" נמנע מלגנות את פלישת רוסיה לאוקראינה על כל השפעותיה האזרחיות הקשות..

אך לא זו בלבד: מאז נכנס היו"ר לתפקידו, לא ידוע אם היו לו מפגשים כלשהם עם ניצולי שואה. המדינה הוסיפה לתקציב של יד ושם 30 מיליון שקלים, אך נראה שאין זו אלא טיפה בים. האבסורד הגיע לממדים גדולים כל כך, עד שביום השואה יד ושם מארגן סיורים בתשלום בתוך המוזיאון. גם אזרחי חו"ל, שרוצים להשתתף בסיור וירטואלי, נדרשים לשלם. 

נשארנו לצערנו רק קבוצה מצומצמת של פעילים לזכויות הניצולים. המעגל הראשון הולך ונעלם ונראה שעם היעלמותנו גם יום השואה ייהפך לאירוע היסטורי בתולדות העם היהודי, עוד אחד מהאסונות שקרו לעם היהודי במשך דורות, כמו חורבן בית המקדש, הגולה ועוד. רק היום הבינלאומי לציון שחרור אושוויץ ייכנס לזיכרון העולם.

ועם זאת, מי שעבר את ההפצצות של הגרמנים על ערים באירופה, כמוני, אינו יכול שלא להזדעזע ממראות הזוועה ומתוצאות ההרס. לתומנו חשבנו שהעולם המודרני אינו מאפשר הרס טוטאלי של ערים ושל עיירות כפי שקורה כעת באוקראינה. התמונות האלה מחזירות אותנו לתמונות של מלחמת עולם השנייה ואינן נותנות לנו מנוח, לא ביום ולא בלילה. כל מי שהעריכו כי בעידן הטלוויזיה והרשתות החברתיות לא תיתכן מלחמת הרס כפי שצבא רוסיה מחולל באוקראינה — כעת מתברר שדבריהם היו הבל הבלים. מתברר כי משטר לא דמוקרטי מסוגל לבצע רצח והרס במדינה דמוקרטית בלי ייסורי מצפון, והמדינות החופשיות עדיין לא מצאו דרך יעילה להילחם בדיקטטורות ובטרור.

כבר כיום חסר ידע בתחום, ולצערנו נעשה מעט מאוד כדי להחדיר את זיכרון השואה לדברי הימים של תקומת העם בישראל. רבים מאתנו, ניצולי השואה, חשים חוסר אונים וחוסר יכולת להשפיע על זיכרון השואה.

הכותב הוא ניצול שואה בן 93, רוב בני משפחתו נרצחו במחנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו