בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בגלל המלחמה באוקראינה צריך לעדכן את יום השואה

95תגובות

בעוד חודש יצוין יום השואה. עוד לא מאוחר לעדכן אותו, הוא חייב להשתנות כי הוא כבר לא מתאים לנסיבות. צריך להתאים אותו למציאות. ביום השואה צריך להסביר שטעינו, שאנחנו לא כאלה צדיקים, שכיום אנחנו חלשים מדי מכדי להיות מוסריים וצודקים. יש לשנות את אופי היום, כי הכפייה של יום עצב לאומי כבר לא עובדת. אחרוני השורדים מתים, השירים כבר לא עובדים, כבר אין כוח לצפות בסרטים הכואבים, המשפחות לא זקוקות לו יותר. בערב יום השואה פורח הנטפליקס. זכר השואה נהפך ללא רלוונטי, למנותק. כבר שנים שהיום הזה נקרא המימונה של האשכנזים.

איור: דמות עגומה, עטופה בבגדי חורף כבדים, צועדת וסל מזון בידה

בלי חיבור למציאות העכשווית השואה תישכח. היא תהפוך למונומנט זניח, אנדרטה שתיקבר תחת טרגדיות אחרות. היא אנכרוניסטית. היא עדיין מציגה אותנו כקורבן נצחי, מתעלמת מכך שכבר זמן רב אנחנו רודפים ולא נרדפים, שאנחנו נמצאים זמן רב בצד החמים של ההיסטוריה. מה שרואים מהצד הזה של ההיסטוריה לא רואים מצדה האחר. המעונים לומדים מהמענים, והם תמיד תלמידים חרוצים. פעם "טוהר הגזע" היה מונח נאצי. היום הוא מבטא יהדות נקייה, זכה וטהורה (משני הצדדים, גם הסבא וגם הסבתא).

לא רק את הגישה למונחים יש לשנות, צריך גם למחוק את תלונת "העולם שעמד מנגד". התבגרנו. היום אנחנו מבינים שלעמוד מנגד זה רצוי ודי נוח (ומי ש"טוהר הגזע" מכביד עליו, שיקרא לו מצדי "שמירה על הזהות היהודית"). מדינת ישראל לא יכולה להיות מקלט בטוח לאיש. אבל ביום השואה המעודכן מותר לנו להיות קצת סנטימנטליים, להתרפק על השאיפה להיות מקלט בטוח ליהודי העולם. חדורי אמונה ותקווה אנחנו לא מוותרים, מרחפים כעיטים מעל אתרי האסון ותרים אחר יהודים. לא נרפה מהם. גם אם יתחננו שנעזוב אותם, גם אם יצעקו שנאמנותם היא למולדתם ולא לדתם, זה לא יעזור להם, נגרור אותם בצווארונם לבית החם שלנו. אבל נקפיד לשמור במקביל על זהותנו היהודית. לא נתעצל. נבדוק אותם עד דור רביעי והלאה. עד גירוש ספרד.

ביום השואה המעודכן צריך לשנות את היחס לפליט. הפליט של היום הוא לא הפליט של פעם. הוא איום פוטנציאלי. לא נתפלא אם יישבה בקסמנו, יתאהב בנו, יגזול את פרנסתנו ונשותינו ויישאר פה. לנצח. יש להיזהר ממנו, להתנות את קליטתו בערבויות וביטחונות. צריך לדעת לעמוד מול דמעותיו. "תפקידנו הוא שלא ירך ליבנו", אמר ראש מינהל האוכלוסין וההגירה, המתנחל תומר מוסקוביץ.

צריך למחוק מיום השואה כל אזכור של סולידריות אנושית. אנחנו נגד. אנחנו חשדנים. בתירוץ של סולידריות עוד אפשר לרחרח אצלנו ולגלות את מה שאנחנו מסתירים בחצר האחורית. ביום השואה אסור להזכיר "גזענות". האנטישמיות איומה ונוראה. הגזענות? תלוי.

תלוי בנסיבות. האנטישמיות תמיד רעה, אבל את הגזענות יש לבחון לגופה. את האנטישמיות מגנים, אבל עם גזענים חיים. לגזענים אצלנו קוראים בחיבה "עשבים שוטים" ותולים אותה בילדות קשה ואמונה חזקה. מלחמה בגזענות? בטח, אבל רק שלא תגעו בחוקים הגזעניים שלנו.

חייבים להזכיר שלהם יש מוסר וגם לנו, שלהם אוניברסלי ושלנו יהודי. בן־גביר המציא וצבי יחזקאלי גיבה. בחסות הדמוקרטיה (שהם בזים לה) הם מדברים בשם היהדות, אבל היהדות שלהם מזויפת, היא מפלצת. עמית סגל ויחזקאלי חוששים שדמם של הפליטים יזהם את דמם? אני חושש שדמם יימהל בשלי.

הפקודות נוחתות עליהם מלמעלה, משרת הפנים שרק אטימותה גדולה מטיפשותה. הדאגה לטוהר הגזע מעבירה אותה על דעתה. היא זו שביססה את הקשר שבין גזענות לזהות. כמו פוטין, שמונע מאזרחיו לצפות בתמונות קשות, היא לא תעצור את ההתעללות בפליטים אלא תתעלל בהם שם, בגבולות פולין ומולדבה, רחוק מהמצלמות. האופן שבו היא מציגה את ישראל כגזענית הוא אנטישמיות. היא האשה היחידה בעולם שאני יכול לדמיין אותה אדישה למראה הילד האוקראיני הממרר בבכי ברחוב. הוא הרי לא יהודי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו