בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקץ לתעלולים של קצא"א

21תגובות
מכלי נפט במתחם קצא"א באשקלון, בשבוע שעבר
דוברות קצא"א

שני משברי ענק תוקפים את העולם בו־בזמן: מגפת הקורונה ומשבר האקלים. בפתרון שניהם מושקעים מאמצים אדירים בעולם המתקדם. אצלנו מתמודדים כמעט רק עם הקורונה; משבר האקלים נשאר מתנגן רק ברקע, דליפה פה שריפה שם, איש לא מזדעק. לשני המשברים השלכות בריאותיות קשות: לפי ארגון הבריאות העולמי זיהום האוויר אחראי בישראל ל–2,500 מתים בשנה, לבעיות בריאות ולנזק כלכלי בעשרות מיליארדים. גם מקורות המים הדלים נמצאים בסכנה מתמדת של זיהום משפכים, דלקים ותוצרים תעשייתיים. ועדיין, הנושא הסביבתי ממשיך להידחק לשוליים.

הזדמנות להחלטה נקרתה לממשלה השבוע, עם הדליפה הנוספת בצינור קצא"א. 800 טון של קרקע מזוהמת פונו — מה שבקצא"א הגדירו, כמצופה מחברה ששקיפות מעניינת אותה עוד פחות מהזיהום כנראה, כ"תקלה קטנה". זו לא דליפה ראשונה. ב–2011 דליפה בנחל צין גרמה לנזק עצום. ב–2014 בעברונה 5,000 מ"ק נפט שדלפו נהפכו לאחד מאסונות הטבע הקשים שהיו כאן. באתר "השומרים" נחשף שדליפות נוספות הוסתרו מהציבור, בהן אחת שפגעה ביותר מ–2,000 אלמוגים בשל עבודות תחזוקה שבוצעו במתקן ללא אישור.

אלו אינן אבידות קטנות. שוניות האלמוגים נחשבות ל"יערות הגשם" התת ימיים של העולם. אלו שבאילת ייחודיות, כי המבנה הגנטי שלהן הופך אותן לחסינות לעליית טמפרטורת הים — מה שאומר שבעתיד יוכלו לסייע לשיקום שוניות אלמוגים בעולם. דליפות נפט קטנות עלולות לחסל אותן. מכיוון אחר, דליפה בנמל אשקלון תשבית את מתקני ההתפלה, ש–75% ממי השתייה שלנו מגיעים מהם.

הצינור של קצא"א ישן ומסוכן. עמותת "צלול" מזהירה, שבחלקים מסוימים שלו נותר פחות מ–30% מהעובי המקורי. למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה ממשיך לאשר לשנע בו נפט, וקצב השימוש יתגבר עקב ההסכם שחתמה קצא"א עם איחוד האמירויות — עוד עניין שקרה הרחק מעין הציבור ואפילו הממשלה. כעת היא מוכרחה לראות במשבר הזדמנות לתיקון: להודיע לקצא"א על הקפאה זמנית עד להשלמת התיקונים בצינור ובחינת בטיחות ההפעלה העתידית, ולהסיר את החיסיון מההסכם שנחתם עם האמירויות.

בזמן הזה יש גם לבחון את העברת האחריות מקצא"א לחברת הנפט הממשלתית, בלי הסתרות ומשחקים, כיאה לחברה ממשלתית ב–2021. לטענה שקצא"א זקוקה לחיסיון בשל הסכמים רגישים ביטחונית, יש מענה במסגרת החוק. התירוץ הזה לא יכול להמשיך להצדיק פעילות שהציבור משלם עליה בבריאותו.

נפט הוא אנרגיה ישנה שתחלוף מהעולם. גם באמירויות משקיעים הון במציאת חלופות. חבל שדווקא ישראל, עם היכולות הטכנולוגיות והמוחות היצירתיים שלה, מתעקשת להישאר מאחור במקום להוביל. בעולם החדש שנבנה תוך כדי משבר הקורונה ומשבר האקלים, צריך לשאוף להיות הראשונים להפסיק את השימוש בנפט. להיות יצרני־על של פתרונות לאנרגיה ירוקה.

הניסיון רב הערך שנצבר כעת במסגרת המאמצים לעורר בציבור מודעות בריאותית וחברתית בקשר לקורונה — ולעודדו להתחסן, אם לא מדאגה אישית, אזי לטובת הכלל — יכול לסייע להסביר גם צעדים רחבים יותר שעלינו לנקוט לטובת עתידנו ועתיד העולם. עדיף שנהיה הראשונים לעשות זאת, במקום שנהיה האחרונים שתקועים בניקוי זיהומי העבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו