בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התגובה של פינלנד ושוודיה לאיום של פוטין מסמנת את שחיקת הניטרליות באירופה

שתי המדינות הסקנדינביות משתפות פעולה עם כוחות נאט"ו, והחלטתן להצטרף רשמית לברית תשנה מעט עבורן. אולם, המהלך עשוי לבשר על תחילתו של עידן חדש באירופה – שבו מדינות נדרשות לנקוט עמדה נחרצת מול איומיה של רוסיה

16תגובות
חיילים מצבא פינלנד באימון, החודש
Heikki Saukkomaa/אי־פי

הצטרפותן המסתמנת של פינלנד ושוודיה לברית נאט"ו מסמנת עידן חדש באירופה, שבו מדינות יתקשו להמשיך ולדבוק בניטרליות מול רוסיה. שתי המדינות הסקנדינביות כבר מקיימות שיתוף פעולה צבאי עם הברית הצפון אטלנטית, ועבורן השינוי צפוי להיות יותר פוליטי מאשר פרקטי. אך בשאר היבשת מסתמנת מגמה של נקיטת עמדה נחרצת כלפי איומיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעקבות המלחמה באוקראינה.

ההנהגה הפוליטית בהלסינקי ובסטוקהולם הפנימה את לקחי הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר, והבינה כי פוטין אינו בוחל בשימוש בכוח צבאי כדי להבטיח את מקומה של ארצו בזירה הבינלאומית. לדברי נטלי טוצ'י, חוקרת במכון ליחסים בינלאומיים ברומא, "התרחבותה של נאט"ו לא הביאה את פוטין לפלוש לאוקראינה, אבל אין ספק שהיא אחת ההשלכות של הפלישה".

דיווח של CNN על כוונתה של פינלנד להצטרף לנאט"ו - דלג

במשך שלושה עשורים העריכו פינלנד ושוודיה כי מוטב להן לשמור על ניטרליות מול מוסקבה, אחרי קריסתה של ברית המועצות. אולם, לדברי טוצ'י, "הן מבינות עתה כי הרוויזיוניזם הרוסי, ושאיפתו של פוטין להשיב טריטוריות סובייטות לשעבר, הופכים אותה למסוכנת יותר מכפי שהיתה בשלהי המלחמה הקרה".

שתי המדינות הצטרפו אמנם לאיחוד האירופי באמצע שנות ה-90, אך השינוי שעברו בחודשים האחרונים על רקע המלחמה באוקראינה היה דרמטי. בעוד שאשתקד פחות מרבע מאזרחיהן תמכו בהצטרפות לנאט"ו, המונה כיום 30 חברות, עתה היוצרות התהפכו. סקר שפורסם לאחרונה בפינלנד מצא כי 76% מהנשאלים תומכים במהלך. ראשת הממשלה הפינית, סאנה מרין, אמרה היום (שני) בדיון בפרלמנט בנושא כי "הסביבה שלנו השתנתה מן היסוד, מבחינה ביטחונית. המדינה היחידה שמאיימת על אירופה, ומנהלת בימים אלה מלחמה פעילה, היא רוסיה".

לדברי קארל בילדט, שכיהן כראש ממשלת שוודיה בתחילת שנות ה-90 וכשר החוץ שלה בין 2006 ל-2014, "היינו במסלול שיוט להידוק היחסים עם נאט"ו, אבל ב-24 בפברואר קיבלנו דחיפה מטיל ממונע אל היעד הזה". בילדט הוסיף כי החלטתה של מפלגת השלטון הסוציאל־דמוקרטית בסטוקהולם לתמוך בהצטרפות לברית "מבטאת את ההערכה כי רוסיה תוסיף להיות מקום מסובך למשך תקופה ארוכה, וכי המלחמה באוקראינה תימשך בעתיד הנראה לעין בזמן שבקרמלין יושבים מנהיגים לא צפויים ורוויזיוניסטיים".

ראשת ממשלת פינלנד סאנה מרין בדיון בפרלמנט על הצטרפות לנאט"ו, היום
Martin Meissner/אי־פי

כשנשאל בילדט אם שוודיה חוששת מתגובה צבאית מצדה של מוסקבה, השיב: "אף פעם אי אפשר לדעת עם רוסיה, אבל האווירה (בסטוקהולם) בטוחה למדי". סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, מסר היום כי החלטתן של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו היא "שגיאה חמורה שיהיו לה השלכות מרחיקות לכת", ובהודעה רשמית של הקרמלין היום נמסר כי הצעד לא יחזק את ביטחונה של אירופה כלל וכלל. פוטין עצמו אמר היום כי התרחבותה של נאט"ו היא בעיה, ובעוד שאין לו דבר כלפי פינלנד ושוודיה צירופן לברית יחייב את רוסיה להגיב.

פינלנד ושוודיה כבר רגילות תקופה ארוכה לחיות בצל איומיה של רוסיה, שמחזיקה בנשק גרעיני במובלעת קלינינגרד שלחופי הים הבלטי. "שתי המדינות רגילות לכך שרוסיה חודרת למרחב האווירי שלהן", הוסיפה טוצ'י החוקרת מרומא. "אבל היתרון הביטחוני שבהצטרפותן לנאט"ו גדול יותר מכל סיכון נוסף שהן נוטלות על עצמן בכך".

טוצ'י ציינה עוד כי המדינות הבלטיות — אסטוניה, לטביה וליטא שכבר חברות בנאט"ו — מרוצות מהחלטתן של הלסינקי וסטוקהולם. לדבריה, "יש שביעות רצון כללית מכך שהים הבלטי יהפוך להיות 'ים נאט"ו'". בחודשים שחלפו מאז הפלישה לאוקראינה, פוטין לא היסס לפזר איומים מרומזים לגבי יכולותיה הגרעיניות של רוסיה. אלה כוונו לא רק כלפי פינלנד ושוודיה, אלא גם לאוזניהם של מנהיגים בבירות נוספות באירופה — ומעבר לאוקיינוס.   

ראשת ממשלת שוודיה מגדלנה אנדרסון מודיעה על החלטת מפלגתה לתמוך בהצטרפות לנאט"ו, אתמול
TT NEWS AGENCY/רויטרס

במשך תקופה ארוכה אירופה היתה מחולקת לגבי יחסה לרוסיה. מדינות שחלקו עמה גבול, כמו פולין והמדינות הבלטיות, התייחסו ברצינות לאיומיה; בעוד שאלה במערב היבשת, כמו גרמניה וצרפת, לא מיהרו להתייצב מול שאיפותיו של פוטין לגבי המרחב הפוסט־סובייטי. כך היה גם ב-2014 כשרוסיה סיפחה את חצי האי קרים מידי אוקראינה — ופתחה במלחמת שוחות ממושכת בחבל דונבאס — ושנה לאחר מכן כשחיל האוויר שלה החל לסייע לנשיא סוריה בשאר אסד בדיכוי המרד נגדו.

אך עתה פוטין מתמודד מול אירופה המאוחדת בנחישותה למנוע ממנו לנצח באוקראינה. גם ארה"ב שינתה את סדר העדיפויות שלה בהתאם, בעקבות הפלישה הרוסית בפברואר. וושינגטון אף היא נחושה להציל את קייב מידיו של פוטין, אך גם להחליש את כוחה של מוסקבה.

מפה המציגה את פינלנד, שוודיה, רוסיה וסביבתן

"אנחנו רואים אירופה שונה", אמר בילדט ראש הממשלה השוודי לשעבר. "ונראה בקרוב את נאט"ו מתחזקת, כשחברותיה מגדילות את ההוצאה הביטחונית שלהן. היא תהיה מלוכדת יותר מבחינה פוליטית וחדורת תחושת מטרה. האיחוד האירופי גם צפוי להתחזק, כשתהיה הלימה גדולה יותר בינו לבין נאט"ו".

מאידך, אירופה צפויה לעמוד בפני אתגר משמעותי לכלכלתה. המדינות שאינן חברות באיחוד או בנאט"ו — כמו גיאורגיה שהתמודדה עם פלישה רוסית ב-2008, ומולדובה שהחבל הבדלני הפרו־רוסי שלה הוזכר כיעד אפשרי נוסף של פוטין — יתמודדו עם אתגרים כבדים יותר.

ניטרליות צבאית, מוסרית או פוליטית

החששות הביטחוניים שהביאה המלחמה באוקראינה, והחלטתן של פינלנד ושוודיה, הביאו שורת מדינות באירופה לבחון מחדש את משמעותה של "ניטרליות". לדברי סמואל קרויזינגה, חוקר מאוניברסיטת אמסטרדם, "הדבר החשוב ביותר שיש לזכור לגבי ניטרליות הוא שפירושה משתנה מאדם לאדם". קרויזינגה הוסיף כי ככל שהמשמעות של חברות באיחוד האירופי ושל חברות בנאט"ו יהיו דומות, גוש המדינות ירוויח אם יציג עצמו כ"מעצמה גיאו־פוליטית". 

מטה נאט"ו בבריסל בפברואר, יומיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה
Olivier Matthys/אי־פי

כמה מדינות אירופאיות עיגנו בחוקתן את עקרון הניטרליות, או פשוט דבקו לאורך השנים בעמדה זו.

שווייץ מוכרת זה עשרות שנים כניטרלית ואף אינה חברה באיחוד האירופי. מאז החלה המלחמה באוקראינה היא תמכה אמנם בסנקציות שהטילה בריסל על רוסיה, אך ביקשה מגרמניה שלא להעביר לאוקראינה נשק או ציוד צבאי מתוצרתה. 

אוסטריה רואה בניטרליות מרכיב מרכזי של אופיה הדמוקרטי המודרני. אחרי יציאת כוחותיהן של בעלות הברית מהמדינה ב-1955 וינה הכריזה על עצמה כניטרלית מבחינה צבאית. אוסטריה חברה באיחוד האירופי אך לא בנאט"ו, והקנצלר קארל ניהאמר גינה נחרצות את מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה. הוא הצהיר כי ארצו אינה מתכוונת לוותר על הניטרליות הצבאית שלה, אך הבהיר כי זו אינה זהה לניטרליות מוסרית.

מפת המדינות החברות בנאט"ו

אירלנד פועלת במעין "אזור אפור" כבר תקופה ארוכה, ולדברי ראש ממשלתה מיהול מרטין היא "ניטרלית מבחינה צבאית, אך לא פוליטית". היא חברה באיחוד אך לא בנאט"ו, הצטרפה לסנקציות על רוסיה ושלחה סיוע לאוקראינה אך לא נשק ותחמושת. הצבא האירי אף משתתף בתרגילים משותפים עם צבאות אירופאים נוספים.

מלטה היא ניטרלית באופן רשמי, הגדרה המעוגנת בחוקתה. היא חברה באיחוד אך לא בנאט"ו. משרד החוץ המלטזי פרסם סקר שבועיים לפני הפלישה לאוקראינה, לפיו רוב תושבי האי תומכים בשמירה על מעמד זה, ורק 6% מהמשיבים הביעו התנגדות לכך.

קפריסין חברה באיחוד, אך רחוקה מהצטרפות לנאט"ו בשל התנגדותה של טורקיה. אנקרה פלשה לצפון האי באמצע שנות ה-70, כשכבר היתה בעצמה חברה בברית הצפון אטלנטית, ומאז מתנהל סכסוך בין השתיים על הטריטוריה. בריטניה מחזיקה שני בסיסים צבאיים בקפריסין, אך ניקוסיה גם התירה במשך תקופה ארוכה לספינות מלחמה רוסיות לעגון בנמליה — כחלק מרצונה להישאר ניטרלית. אולם, אחרי הפלישה לאוקראינה הודיעה קפריסין כי לא תאפשר זאת עוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו