שופטת העליון הליברלית בארה"ב רות ביידר גינסבורג מתה בגיל 87 - אמריקה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטת העליון הליברלית בארה"ב רות ביידר גינסבורג מתה בגיל 87

לכתבה
ביידר גינסבורג בספרייה הלאומית של ניו יורק, בחודש דצמבר האחרון Krista Schlueter/The New York Times

בית המשפט מסר כי רות ביידר גינסבורג מתה כתוצאה מסיבוך של סרטן הלבלב. לפי דיווח בארה"ב, בימים האחרונים הכתיבה השופטת לנכדתה כי משאלתה הגדולה ביותר היא שלא תוחלף "עד שימונה נשיא חדש"

146תגובות

שופטת בית המשפט העליון של ארה"ב, רות ביידר גינסבורג, מתה הלילה (שבת) בגיל 87, כך מסר בית המשפט במדינה. בהצהרה נכתב כי גינסבורג מתה בביתה שבוושינגטון כתוצאה מסיבוך של סרטן הלבלב, כשהיא מוקפת בבני משפחתה. בית המשפט העליון של ארה"ב כולל תשעה שופטים, כאשר גם טרם מותה של גינסבורג החזיקו השמרנים ברוב - עם חמישה שופטים שמרנים מול ארבעה ליברלים - ומותה יטה אף יותר את הכף לטובת השמרנים.  

רות ביידר גינסבורג בבית המשפט העליון בוושינגטון ב-2017
JONATHAN ERNST/רויטרס

בימים האחרונים הכתיבה גינסבורג לנכדתה קלרה ספרה הצהרה, לפיה "משאלתי הגדולה ביותר היא שלא אוחלף עד שימונה נשיא חדש", כך לפי דיווח של הרדיו הציבורי בארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ כתב הלילה על גינזבורג שהיא היתה "אשה מדהימה, עצוב לשמוע שהיא מתה". לאחר מכן פרסם טראמפ בטוויטר הודעה רשמית שבה ספד לה, שבה כתב כי היא היתה "משפטנית מזהירה, שהיתה ידועה במוחה המבריק ובעימותים החריפים שניהלה בבית המשפט העליון. היא הדגימה כיצד אפשר לחלוק על קולגות ועל בעלי עמדות שונות משלה, אך עדיין לחלוק להם כבוד. הדעות שלה – בהן החלטות נודעות בנוגע לזכותן של נשים ושל בעלי מוגבלויות לשוויון – עוררו השראה בקרב כלל האמריקאים, ובקרב דורות של משפטנים דגולים". 

טראמפ בבית הלבן, בספטמבר
SAUL LOEB - AFP

לפני כחודש אמר טראמפ בראיון כי לא יהסס למנות שופט עליון חדש בחודשים הקרובים, לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר. "אפעל מהר, למה לא? הם היו עושים זאת, הדמוקרטים, אם היו במצב דומה", אמר הנשיא. מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט, מיץ' מקונל, אמר הלילה כי הסנאט יאשר במהירות מינוי חדש שיציע טראמפ לבית המשפט העליון. זאת, אף שב-2016, בזמן כהונת הנשיא ברק אובמה, מקונל התנגד לקדם הליכים דומים בסנאט לאחר מותו של שופט העליון אנטונין סקאליה, תשעה חודשים לפני הבחירות באותה העת.  

המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב וסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן כתב בטוויטר כי גינסבורג היתה "גיבורה אמריקאית, אשפית החוק וקול עיקש בחתירה אחר האידיאל האמריקאי הגבוה ביותר: צדק שיוויוני תחת החוק. מי ייתן וזכרה יהווה ברכה לכל האנשים המוקירים את החוקה שלנו ואת הבטחותיה". בציוץ נוסף, התייחס ביידן לדיון בנוגע למינוי שופט חדש, וכתב: "הבוחרים צריכים לבחור את הנשיא, והנשיא הזה צריך לבחור יורש לגינסבורג".   

לפני כחודשיים הודיעה גינסבורג כי חלתה שוב בסרטן ושהיא מקבלת מאז פברואר טיפולים כימותרפיים שהראו הצלחה בהפחתת הנגעים הסרטניים. היא גם הבהירה שאינה מתכוונת לפרוש מתפקידה: "אמרתי פעמים רבות בעבר כי אמשיך לעשות את עבודתי כל עוד אני יכולה לבצע אותה במלואה".

בעבר חלתה גינסבורג ארבע פעמים בסרטן, בפעם האחרונה ב-2019, אז אובחנה כחולה בסרטן לבלב. היא התמודדה עם סוגים שונים של סרטן במשך יותר מ-20 שנה. היא אובחנה לראשונה כחולת סרטן ב-1999, ומאז התמודדה עם גידולים במעי הגס, בלבלב ובריאות.

דגל ארה"ב הורד לחצי התורן מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון בעקבות מותה של גינסבורג, הלילה
ALEXANDER DRAGO/רויטרס

פורצת דרך בכל מובן

גינסבורג נולדה ב-15 במארס 1933 בברוקלין, ניו יורק, בשם ג'ואן רות ביידר לנתן וסיליה ביידר, מהגרים יהודים. אחותה הבכורה מרילין מתה מדלקת קרום המוח בגיל שש, ואמה מתה מסרטן כשהיתה בת 17.

גינסבורג סיימה ב-1959 בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת קולומביה, אך התקשתה למצוא עבודה: "אף משרד עורכי דין בכל העיר ניו יורק לא העסיק אותי. נפסלתי בגלל שלושה נימוקים: הייתי יהודייה, אשה ואמא"

היא למדה לתואר ראשון בלימודי ממשל באוניברסיטת קורנל, שם פגשה את בעלה מרטין גינסבורג. ב-1954 השניים נישאו ונולדו להם שני ילדים: ג'יין קרול וג'יימס סטיבן. לאחר הולדת בתם הבכורה ב-1955 אובחן מרטין כחולה בסרטן וכשנה לאחר מכן החלה גינסבורג ללמוד משפטים באוניברסיטת הרווארד, אחת מתשע נשים בלבד במחזור של יותר מ-500 גברים.

כשדיקן בית הספר ארווין גריזוולד ערך ארוחה לכבוד הנשים שהתקבלו ללימודים במוסד היוקרתי, הוא ביקש מגינסבורג ומיתר הסטודנטיות להסביר מדוע הן צריכות לתפוס מקום של גבר בבית הספר. סטודנטית בשם פלורה שנאל ענתה לדיקן: "חשבתי שזה יהיה מקום אידיאלי למצוא בו חתן". גינסבורג היתה אז בת 23 ואם צעירה. כשהגיע תורה לענות אמרה: "רציתי להבין יותר את התחום שבעלי עוסק בו, כדי שאוכל להיות אשה מעורבת ואמפתית יותר".

אנשים מתאבלים על מותה של גינסבורג מול בית המשפט העליון בוושינגטון, הלילה
Alex Brandon/אי־פי

גינסבורג הצטיינה בלימודיה בהרווארד, ערכה את כתב העת היוקרתי של בית הספר למשפטים וסיימה ראשונה בכיתתה. כשבעלה, שגם למד בהרווארד, התקבל לעבודה בניו יורק, גינסבורג עברה ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה בעיר והיתה האשה הראשונה שעבדה בשני כתבי העת המשפטיים של המוסד האקדמי.

גינסבורג סיימה ב-1959 בהצטיינות את לימודיה לתואר ראשון במשפטים בקולומביה, אולם התקשתה למצוא עבודה. "אף משרד עורכי דין בכל העיר ניו יורק לא העסיק אותי", היא אמרה פעם. "נפסלתי בגלל שלושה נימוקים: הייתי יהודייה, אשה ואמא". בסופו של דבר הצליחה למצוא עבודה כעוזרת משפטית לשופט אדמונד ל. פאלמיירי בבית משפט מחוזי בניו יורק.

בשנת 1963 החלה גינסבורג ללמד משפטים באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי. דיקן בית הספר למשפטים ביקש ממנה לקבל שכר נמוך משום שבעלה הרוויח משכורת נאה כעורך דין. לאחר שנכנסה להריון שני, גינסבורג לבשה בגדים במידה גדולה מחשש שחוזה ההעסקה שלה לא יחודש.

ב-1969 היא קיבלה קביעות בראטגרס וב-1970 ייסדה את כתב העת הראשון למשפט בנושא זכויות נשים בארה"ב. לאחר מכן נטלה חלק בהקמת "פרויקט זכויות הנשים" באגודה לזכויות האזרח בארה"ב (ACLU) והיתה היועצת המשפטית שלו. במסגרת תפקידה, טיפלה גינסבורג בכמה תיקים בנושא אפליה מגדרית, כשישה מהם הגיעו לבית המשפט העליון של ארה"ב.

זכתה בפסקי דין תקדימיים

גינסבורג זכתה בכמה פסקי דין תקדימיים, בהם "ריד נגד ריד" מ-1971 שבו הרחיב בית המשפט לראשונה את החוק להגנה משפטית שוויונית לנשים. בפסק הדין "פרונטיירו נגד ריצ'רדסון" ב-1973, היא ייצגה את שרון פרונטיירו, חיילת נשואה בחיל האוויר האמריקאי שבניגוד לעמיתיה הגברים לא היתה זכאית לקצבת מגורים והטבות רפואיות עבור בעלה בשל היותה אשה. בית המשפט העליון קיבל את הטיעון לאפליה מגדרית, והתיק זכור בין היתר בשל הדברים שאמרה גינסבורג לבית המשפט: "אני לא מבקשת טובות לבנות מיני. כל מה שאני מבקשת מאחינו הוא שיורידו את הרגליים שלהם מצווארינו".

ביידר גינסבורג מחוץ לבית המשפט העליון האמריקאי, ביומה הראשון כשופטת בו ב-1993
Jose R. Lopez/The New York Times

גינסבורג היתה הראשונה לספר לתשעת הגברים שישבו אז בבית המשפט העליון כי היחסים בין המינים אינם תופעת טבע אלא תופעה חברתית, ויש להם שם - אפליה מגדרית. ב-1975 היא ייצגה את סטיבן וייזנפלד ("וייזנפלד נגד ויינברגר"), שאשתו מתה בלידת בנם ודרש לקבל קצבת שארים שניתנה אז רק לנשים. התיק הסתיים בפסיקה תקדימית פה אחד לטובת וייזנפלד.

בתיק האחרון של גינסבורג כעורכת דין, "דיורן נגד מיזורי" ב-1979, היא דרשה לבטל את הפטור שניתן לנשים משירות בחבר מושבעים, בנימוק שפטור זה מתייחס לנשים כאל פחות שוות מגברים. לפני כן, החוק במדינת מיזורי פטר נשים אוטומטית משירות בחבר המושבעים על בסיס מגדרי.

בתיק האחרון של גינסבורג כעורכת דין, "דיורן נגד מיזורי" ב-1979, היא דרשה לבטל את הפטור שניתן לנשים משירות בחבר מושבעים, בנימוק שפטור זה מתייחס לנשים כאל פחות שוות מגברים

בשנת 1980 מונתה גינסבורג לשופטת בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה על ידי נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר. ב-1993, והיא בת 60, היא מונתה לבית המשפט העליון של ארה"ב על ידי הנשיא ביל קלינטון, לאחר שבעלה מרטין פעל מאחורי הקלעים למען בחירתה. באותה עת היתה גינסבורג האשה השנייה בסך הכל בהיסטוריה של ארה"ב שמכהנת כשופטת בבית המשפט העליון. קדמה לה סנדרה דיי אוקונור, שמונתה על ידי הנשיא רונלד רייגן.

שופטי בית המשפט העליון של ארה"ב בתמונה קבוצתית ב-2018. יושבת שנייה מימין: גינסבורג
J. Scott Applewhite/אי־פי

אייקון תרבותי

אם בתחילת דרכה בבית המשפט העליון מוקמה גינסבורג במרכז עם נטייה לשמאל, עם חלוף השנים היא הפכה לסמן השמאלני-ליברלי של בית המשפט. ב-2010, כמה ימים לאחר יום נישואיהם ה-56, בעלה של גינסבורג מרטין מת.

בתחילת העשור התשיעי לחייה, גינסבורג (שזכתה לכינוי RBG), נהפכה לאייקון נערץ של תרבות פופולרית: דמותה כיכבה בקביעות במערכונים של "סאטרדיי נייט לייב" בכיכוב הקומיקאית קייט מקינון; פמיניסטיות צעירות חלמו להיות כמוה; ביוגרפיה בלתי־שגרתית על חייה, "Notorious RBG",  יצאה לאור ב-2015, כיכבה ברשימת רבי־המכר של "ניו יורק טיימס" וזכתה לביקורות מהללות.

סרט ביוגרפי המבוסס על חייה ותיקיה הראשונים של גינסבורג, "המין החזק", עלה לאקרנים בארה"ב ב-2018 בכיכובה של השחקנית פליסיטי ג'ונס. "אני בת 84 וכולם רוצים להצטלם איתי", אמרה גינסבורג בסרט תיעודי עליה שיצא באותה שנה, "RBG", ועל רקע הפופולריות הרבה שלה בארה"ב כשדמותה עיטרה ספלי קפה, חולצות מודפסות, קעקועים, מחברות, כרטיסי ברכה ותחפושות למבוגרים ולילדים.

השחקנית פליסיטי ג'ונס מגלמת את גינסבורג בסרט "המין החזק", שיצא לקולנוע ב-2018
Jonathan Wenk / Focus Features /

"גאה להיות יהודייה"

בשנת 2018 קיבלה גינסבורג את פרס מפעל החיים של קרן בראשית במרכז יצחק רבין בתל אביב. כשקיבלה את הפרס מידיו של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, אמרה גינסבורג כי היא "שופטת שנולדה, גדלה וגאה בהיותה יהודייה". לדבריה, "הדרישה לצדק, לשלום ולהשכלה נמשכת לאורך ההיסטוריה היהודית והמסורת היהודית. אני מקווה שבכל השנים שבהן יהיה לי המזל להמשיך לשבת על כס השיפוט, יהיו לי הכוח והאומץ להישאר חזקה ולשרת מטרה זו".

נשיא ארה"ב לשעבר קלינטון, שכאמור מינה את גינסבורג לבית המשפט העליון ב-1993, שלח לטקס ברכה שבה כתב כי הפרס מעיד על "תרומתה יוצאת הדופן לבניית חברה הוגנת וצודקת יותר".

קלינטון וגינסבורג במסיבת עיתונאים בוושינגטון, ב-1993
Doug Mills/אי־פי

כשנשאלה בטקס כיצד הרקע היהודי שלה השפיע על גישתה לתפקידה, סיפרה כי בפתח לשכתה תלויה כרזה גדולה שבה נכתב בעברית הפסוק "צדק צדק תרדוף", כמו גם המזוזה היחידה בבית המשפט העליון, שקיבלה כמתנה מתלמידות בית ספר יהודי בברוקלין. לדבריה, "הרעיון של תיקון עולם - איחוי הקרעים בחברה וניסיון להקל במעט על אנשים שהיה להם פחות מזל - הוא בהחלט חלק מהמורשת היהודית שלי".

גינסבורג אמרה גם שהיא מקווה שהחוקה האמריקאית תקרא במפורש לשוויון בין המינים עוד בימי חייה והוסיפה: "הייתי רוצה להראות את החוקה הזו לנינתי ולומר לה, 'השוויון שלך הוא עיקרון יסודי של ארה"ב".

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות