בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה אישרה לקדם הקמת שבעה יישובים ליהודים בנגב; שקד: "יש חשיבות ביטחונית"

ההחלטה מנוגדת למדיניות התכנון לפיה עדיף להרחיב יישובים קיימים. זנדברג: "טעות כלכלית, חברתית וסביבתית"

12תגובות
הפזורה הבדואית, כביש 25
אליהו הרשקוביץ

הממשלה אישרה היום (ראשון) להקים יישוב כפרי בנגב, ולבחון את הקמתם של עיר וחמישה יישובים קהילתיים נוספים, גם הם בנגב. שרת הפנים איילת שקד שהיתה ממציעי התוכנית, יחד עם השר זאב אלקין, בירכה על אימוץ התוכנית, ואמרה כי "מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב, יש לכך חשיבות ביטחונית". מנגד, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הזהירה מהשלכותיה הסביבתיות והכלכליות.

היישוב הכפרי, עיר אובות, יקום מדרום לצומת חצבה. העיר, ששמה הזמני הוא תלה, מתוכננת לקום ליד להבים, וחמשת היישובים הנוספים מתוכננים סמוך לכביש 25 בצפון הנגב. לדברי שקד, כל היישובים המתוכננים מיועדים לאוכלוסייה היהודית. "דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות יישובים יהודיים בנגב", אמרה השרה.

השרה זנדברג התנגדה לתוכנית ואמרה: "יש מגמה מסוכנת של יוזמות והחלטות ממשלתיות להקמת ישובים חדשים שמשמעותן דריסת השטחים הפתוחים בישראל". השרה להגנת הסביבה המשיכה: "זו טעות גדולה במובן הכלכלי, החברתי והסביבתי. במקום להביא לחיזוק ישובים קיימים, להשקיע בתשתיות ולחזק את האוכלוסייה בהם, ההחלטות הללו מחלישות את הערים הקיימות".

שקד, בחודש שעבר. ראשי מועצות קראו לשרה להתייעץ עימם לפני קידום התוכנית
נעם ריבקין פנטון

מנהל מרכז מוסאוא, לזכויות האזרחים הערביים בישראל, ג'עפר פרח, הביע גם הוא את התנגדותו לתוכנית להקמת חמשת היישובים, ואמר כי מדובר ב"עוד החלטה פופוליסטית של ממשלה בסוף ימיה, שמבזבזת כספי ציבור ולא מסוגלת לדאוג לתעסוקה ודיור ברהט, במצפה רמון ובדימונה". אמיר בשאראת, יועץ הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, הוסיף כי "הממשלה בוחרת לתקוע אצבע בעין ולמנוע כל התרחבות של יישובי הבדואים והכרה בכפרים מסורבי ההכרה, וכפועל יוצא להרחיב את הקיטוב בין האוכלוסיות השונות בנגב. זאת במקום לפעול לפיתוח בר קיימא לכלל תושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד". בשראת אמר עוד כי "הרשות להסדרת התיישבות פועלת באיטיות עשרות שנים ולא מצליחה להגיע להסדרה ולפתור חסמים עבור האוכלוסייה הערבית. מנגד, גורמי הימין בממשלה מצליחים בהינף יד להוציא לפועל הקמה של עשרות יישובים ליהודים. זה מוכיח כשהממשלה רוצה היא יכולה, ולא צריך בשביל זה עשרות ג'ובים".

ראש מועצת בני שמעון ניר זמיר, התנגד לקידום בניית העיר תלה ואמר כי ההחלטה נעשתה ללא התייעצות עם ראשי המועצות באזור. במכתב ששלח זמיר לממשלה, הוא כתב כי "להבים יכולה להתרחב וגם במועצה אזורית בני שמעון ישנם עשרות יישובים שמבקשים להקים בשטחם עוד יחידות דיור ולקלוט תושבים". זמיר ביקש להציג בפני הממשלה אפשרויות "שיאפשרו לסייע לפתרון משבר הדיור ולהתיישבות בנגב מבלי לפגוע בשטחים חקלאים ובשטחים הפתוחים". ראש מועצת להבים, יוסי ניסן, הביע תמיכה במכתבו של זמיר. לעומתם, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה מאיר צור, בירך על ההחלטה להקים את היישוב עיר אובות בשטח המועצה, ואמר כי הקמתו תהיה בשורה לנגב ותאפשר את "המשך התרחבות אוכלוסיית הערבה לצד ההרחבות הקהילתיות בכל שבעת היישובים הקיימים על גבול ירדן".

תהליך המנוגד למדיניות התכנון

לפני שבועיים החליטה הממשלה על הקמת חמישה יישובים באזור תל ערד, אחד לבדואים וארבעה ליהודים. שבועיים קודם לכן החליטה הממשלה להקים בסמוך לכסייפה גם את העיר כסיף, שבה ייבנו 20 אלף יחידות דיור לחרדים, ואת היישוב ניצנה, בצמוד לכפר הנוער הסמוך לגבול מצרים.

ההחלטות שקיבלה היום הממשלה מעלות ל-23  את מספר היישובים החדשים  שעל הקמתם הוחלט בשנים האחרונות. שלושה מהם, חירן, יתיר ונווה תמרים בנגב, נמצאים בשלב מתקדם של תכנון. מדובר בתהליך המנוגד למדיניות התכנון שגובשה בשנים האחרונות ועל פיה יש לתת עדיפות להרחבת ישובים קיימים. הסיבות למדיניות זו הן החיסכון הכלכלי בניצול משאבי הקרקע לעומת הקמת יישובים חדשים, שימור שטחים פתוחים ומניעת תחרות עם יישובים וערים ותיקות שאוכלוסייה חזקה בהן עלולה לעבור לישובים פרווריים חדשים.

דוגמה לבעיות שעלולים ליצור יישובים חדשים על פי גורמי תכנון במשרדי הממשלה ניתן למצוא בחמשת היישובים שאותם הוחלט להקים לאורך כביש 25. הישוב גבעות עדרים (שם זמני) שהוחלט לבחון את הקמתו ממוקם ליד היישובים הבדואיים אבו קרינאת ואבו תלול. השטח המיועד לו מוגדר כחלק ממסדרון אקולוגי חשוב. היישובים טליה ותלמה אמורים לקום צפונית לדימונה, בשטחים המוגדרים כבעלי רגישות נופית וסביבתית גבוהה. הם יהוו תחרות ישירה לעיר דימונה בכל הקשור במשיכת אוכלוסייה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה. מבחינה סביבתית, היא ההחלטה לבחון הקמת יישוב עירוני במועצה האזורית בני שמעון היא הבעייתית ביותר. הקמת העיר תפגע קשות במסדרון אקולוגי וברצף חשוב ביותר של שטחים פתוחים באזור נחל גרר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו