בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

יותר מכל עיקרון אידיאולוגי, ג'ידא רינאוי-זועבי חושבת על עתידה

חברת הכנסת הפורשת נכנסה למלכוד לא פשוט: היא תסיים את דרכה הפוליטית בכנסת הנוכחית, וכל עוד לא שריינה לעצמה תפקיד בכיר בשירות הציבורי אין לה באמת אינטרס לפרק את הממשלה

149תגובות
רינאוי-זועבי, אתמול. לא נתפסה כמי שעשויה לשבור את הכלים
אוהד צויגנברג

הודעת הפרישה של ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי טלטלה את המערכת הפוליטית ומצטיירת כעוד מסמר בארון הקבורה של הממשלה. לטענתה, היא החליטה לפרוש מסיבות אידיאולוגיות, בין השאר בעקבות אירועי חודש הרמדאן ומסגד אל-אקצא, הרג העיתונאית שירין אבו עאקלה והתנהלות ראשי הקואליציה - שלתפיסתה דאגו אך ורק לאגף הימני בממשלה.

לפני כמה חודשים עלתה הח"כית לכותרות כשהתנגדה לחוק הגיוס. המשבר נגמר בהודעה על כוונה למנותה לקונסולית בשנגחאי. הרבה מהסוגיות שמנתה אתמול (חמישי) כסיבות לפרישה היו תקפות גם אז, אך היא בחרה להבליג.

רינאוי-זועבי אף הגנה בחירוף נפש על ההחלטה לקבל על עצמה תפקיד של קונסולית ולהיות בפועל חלק ממערך ההסברה והדיפלומטיה הישראלי תחת ממשלת בנט. היא דחתה את הטענה שמדובר באופורטוניזם וחיפשה את האינטרס של הציבור הערבי, גם אם מדובר במינוי רחוק במדינה ענקית כמו סין. הפעם רינאוי-זועבי עשתה מהלך דומה, אך עם אפקט מסוכן הרבה יותר: בגלל המצב של הקואליציה, להחלטתה יש השפעה גם על המפלגה שאליה הוצנחה כשחקן חיזוק וגם על השותפה, לכאורה משמאל, רע"ם.

פלסטינים בהר הבית, החודש. הח"כית מכרה את המהלך כנובע מדאגה לציבור הערבי, בתמהיל האלמנט הלאומי-פלסטיני ומסגד אל-אקצא
Mahmoud Illean / AP

על פניו נראה שהח"כית מאתגרת אידיאולוגים במפלגה כמו מוסי רז, גבי לסקי והשר עיסאווי פריג', וכן את רע"ם - סביב סוגיות לאומיות ודתיות כמו אל-אקצא, הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. היא עשתה את מה שהם לא העזו. בפועל, במרצ, ברע"ם ואפילו ברשימה המשותפת לא קונים את הטענה הזו. מבחינתם, רינאוי-זועבי אף פעם לא נתפסה כגורם מפריע או כמי שלוקחים ברצינות ועשויה לשבור את הכלים. אולי תפיסה זו, גם אם היא יהירה, מסבירה למה מינויה לקונוסולית התנהל בעצלתיים.

רינאוי-זועבי הבינה כי הספינה של הממשלה הזו שוקעת וכי כל עוד המינוי שלה לא מובטח, עדיף לנטוש את הספינה ולמכור את המהלך כדאגה לטובת הציבור הערבי, בתמהיל האלמנט הלאומי-פלסטיני ומסגד אל-אקצא. צריך לזכור שאין לה אלקטורט שמפעיל עליה לחץ. היא לא התמודדה בפריימריז ובטח לא כפופה אישית למוסדות מפלגתיים או למועצת שורא כלשהי. היא תלויה בעיקר בעצמה, במשפחתה ובמעגל מצומצם של מקורבים.

פריג', הורוביץ ורוזין בישיבת סיעת מרצ, בדצמבר. על פניו נראה שרינאוי-זועבי מאתגרת אידיאולוגים במפלגה
אוהד צויגנברג

על הסיבות האמיתיות לפרישה וחוזק עמוד השדרה האידיאולוגי היא תעיד בשלב מאוחר יותר, אבל כל זה פחות מעניין כעת את הזירה הפוליטית. בשלב זה, השאלה המרכזית היא עד כמה רחוק תלך בהפלת הממשלה - הן בהצבעת אי-אמון והן בחוק לפיזור הכנסת - ועד כמה תתרום במישרין ובעקיפין לחזרת נתניהו לשלטון.

ההכרעה בשאלה הזו לא תיפול היום ואולי גם לא בשבוע הבא. בינתיים, מכבש הלחצים יגבר, ואיתו גם מכלול השיקולים. בסופו של דבר, רינאוי-זועבי נכנסה למלכוד לא פשוט: בפועל, היא תסיים את דרכה הפוליטית בכנסת הנוכחית, וכל עוד לא שריינה לעצמה תפקיד בכיר בשירות הציבורי - אין לה אינטרס לפרק את הממשלה והיא דווקא תרצה שתאריך ימים.

בנוף הפוליטי הערבי היא נתפסת כפעילה שצמחה בעיקר בארגוני חברה אזרחית של השמאל ובפעילות יהודית-ערבית. המהלך שלה יסגור לה דלתות רבות בארץ ובחו"ל, כך שארגז הכלים העומד לרשותה מוגבל. במציאות כזו, אם היא לא מתכננת לפרוש לביתה, ועדיין שואפת להישאר בנוף הפוליטי והציבורי - במרצ ובקואליציה יכולים למצוא הזדמנויות לשרוד. אולם, גם להם ברור שבכל מקרה הם על זמן שאול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו