בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלקה של מזרח גרמניה בהסכם השילומים חסר, וישראל לא דורשת אותו

56תגובות
הפגנה של ניצולי שואה
ניר קידר

הקורונה הוכיחה לנו שמדינת ישראל יכולה להוציא סכומי עתק, אם קברניטיה מחליטים שכך צריך לעשות. בחלומותי מדינת ישראל מכריזה שהחינוך הוא תחום שצריך להשקיע בו כבמצב חירום, או במערכת הבריאות בכללותה ולא רק בימי מגפה — אבל זה לא קורה. השמיכה קצרה, מסבירים לנו. אלא שלשמיכה התקציבית של ישראל יש תוספת שיכולה להאריך אותה — 17 מיליארד דולר — והמדינה אינה עושה כל מאמץ לקבלה.

הסכום המדובר הוא חלקה של מזרח גרמניה בהסכם השילומים, שנחתם ב–1952. ההסכם נחתם מול ממשלת מערב גרמניה. בהסכם נקבע שהסכום יחולק בין שתי הגרמניות על פי השטח והאוכלוסייה: שני שלישים מהסכום תשלם מערב גרמניה, ומזרח גרמניה היתה אמורה לשלם את השליש שנשאר, ונאמד אז ב–417 מיליון דולר. הסכום הזה לא שולם עד היום, גם לא מקצתו. כלכלן אמריקאי בכיר אמד את הסכום מחדש, מעודכן על פי ריביות של איגרות חוב אמריקאיות ותיקות, והגיע ל–17 מיליארד דולר.

לאחר החתימה על הסכם השילומים פנתה ישראל למזרח גרמניה בעניין. היא נענתה בשלילה. פנייה נוספת לבריה"מ לא נענתה כלל, מספר ד"ר אהרון מור, כלכלן וחוקר השבת רכוש יהודי, ששימש יועץ בכיר במשרד ראש הממשלה ומנהל אגף להשבת רכוש יהודי במשרד לאזרחים ותיקים. לדבריו, הפעם הבאה שבה נעשה ניסיון היתה בינואר 1990: שר החוץ אז, משה ארנס, פנה לשר החוץ של גרמניה דיטריך גנשר, ונענה כי אם תוגש בקשה רשמית תדון ממשלת גרמניה (המאוחדת) בפנייה. אבל בפועל מעולם לא היתה פנייה רשמית בשם ממשלת ישראל ולא היה דיון. ב–2005 הבטיח השר הממונה אז על השבת הרכוש, נתן שרנסקי, כי תיעשה פנייה לממשלת גרמניה, ונחשו מה קרה? נכון, לא־כלום.

בניסיון להבין מדוע ישראל אינה תובעת את השליש החסר הגיש עורך הדין גלעד שר עתירה לבג"ץ, לפני שנה, ונקבע דיון ל–27 בינואר — יום השואה הבינלאומי — אלא שאפילו מה שנועד להיות דיון בעתירה מוציא מהדעת. ניצולי שואה יצאו בשש בבוקר מתל אביב לירושלים כדי להגיע בזמן לדיון, שנקבע לשעה תשע. הם ישבו וחיכו, ורק בעשר ניגשו ממזכירות בית המשפט ועידכנו שהדיון לא יתקיים — בלי לנמק למה. הדיון נדחה למארס, ואז נדחה שוב למאי, כי עורך דין של אחד הצדדים חלה בקורונה. מתברר שיש זמן, לא בוער השליש החסר.

מי ירחם על ילדי הגן

בשבוע שעבר הבאנו כאן את סיפורם של פעוטות המעון "אפרוחים" במושב חבר שבגלבוע, שצוות המעון התעלל בהם. המשטרה סגרה את הגן בצו מינהלי, וזה חודשיים שאין מענה ל–23 הפעוטות והם יושבים בבית. במועצה אמרו שהם אינם מצליחים לגייס כוח אדם. מדובר בבעיה ארצית חמורה. יש כעת מחסור בעובדים, אולם כאשר המחסור הזה בא לידי ביטוי גם בתחום הסייעות בגנים מדובר בכאוס, כפי שמספרת עומרית שמאלי מימון, הבעלים והמנהלת של שני גנים (בהוד השרון ובצור נתן): "אי אפשר לעבוד בלי צוות. בחנות ובמלצרות קשה אבל בחינוך אי אפשר. אם בעבר היה לי צוות של עשרות סייעות וגננות, היום הוא קטן בחצי. זאת מכת מדינה גם בגנים הפרטיים וגם בעירוניים. בגלל מחסור בכוח אדם, כאשר סייעת חולה פשוט אומרים להורים שהיום ומחר אין גן".

לדבריה היא שלחה עשרות מיילים לשרים, חברי כנסת ועיתונאים אך לא קיבלה מענה, גם לא משרת החינוך. "חייבים לעשות מהפכה — כי התחום הזה יקרוס. יש מה לעשות: צריך להפוך את העבודה הזאת למקצוע אטרקטיבי, לעבודה מועדפת ליוצאי ויוצאות צבא. זאת עבודה שאינה דורשת הכשרה, רק רצון טוב, הכלה וסבלנות. יש המון צעירים שמשתחררים והולכים לעבוד בתחנות דלק — זה קהל נפלא בשבילנו, אבל הם לא מגיעים כי הם מחפשים עבודה מועדפת. יש פה תחום שמשווע לידיים עובדות".

שמאלי מימון מציעה למסד מועדון הטבות לסייעות — כל דבר שיתמרץ כניסה לתחום החשוב הזה, אך אין לה אפילו למי להציע. "במגזר הפרטי אנחנו משלמות טוב לסייעות אבל זה אפילו לא מגיע לשיחה על שכר, ובסוף יש גנים שמתפשרים על עובדות פחות טובות וזה חמור מאוד. זאת קטסטרופה לגיל הרך. לא יכול להיות שזה לא פותח את החדשות. זה חייב להגיע לשולחן מקבלי ההחלטות".

סוף לחוב

לפני שבועיים הבאנו כאן את הסיפור המדהים על רשות השידור, שקמה לתחייה כדי לגבות מקרן, אם לשלושה שחיה בדוחק, חוב של 1,200 שקל מ–2013. דווקא לקראת החג היה חשוב למישהו שם להילחם על חוב שלטענתה לא היה לה, ולעקל את חשבון הבנק שלה. ובכן, בזכות צוות מקסים ברשות האכיפה והגבייה שוחרר חשבון הבנק מהעיקול, וגם החוב לא יישאר כמות שהוא אלא ייעשו צעדים ללכת לקראתה בשל הנסיבות. אנשים טובים באמצע הדרך.

orlyv10@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו