"האנושות על פרשת דרכים": באו"ם מזהירים מקריסת המגוון הביולוגי בעולם - מגזין חדשות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"האנושות על פרשת דרכים": באו"ם מזהירים מקריסת המגוון הביולוגי בעולם

לכתבה
פקחים מובילים את הקרנפית רחבת השפה נג'ין לטיפול רפואי בשמורת טבע בקניה, בחודש שעבר HANDOUT/רויטרס

בדו"ח שפורסם השבוע קבעו מומחים כי מדינות העולם אינן מצליחות להגן כנדרש על החיים בטבע. לדבריהם, תופעות כמו מגפות עולמיות ושריפות ענק "רק יחמירו אם לא נשנה את דרכנו"

41תגובות

העולם נכשל כישלון חרוץ בטיפול בקריסה המתמשכת של המגוון הביולוגי בטבע, אשר מאיימת על קיומם של בעלי חיים ממינים שונים ומסכנת גם את אספקת המזון, בריאותם וביטחונם של בני האדם — כך עולה מדו"ח של האו"ם שפורסם ביום שלישי השבוע.

מהדו"ח עולה כי ברוב המקרים, צעדים ייעודיים שמשקיעות ממשלות כדי להגן על הטבע מתגלים כיעילים, אך בלתי מספיקים. העולם לא קרוב עדיין להתמודד עם גודל המשבר שממשיך להחמיר בשל חקלאות בת־קיימא, דיג מוגזם, שריפת דלקי מאובנים ופעילויות אחרות. "האנושות ניצבת על פרשת דרכים", נכתב.

הדו"ח התפרסם בתקופה שבה התוצאות ההרסניות של היחסים עם הטבע בולטות לעין. מלבד למגפת הקורונה, מתחוללות גם שריפות ענק במערב ארה"ב ובברזיל, שעוצמתן גברה בגלל משבר האקלים וניהול קרקעות חסר אחריות. "כל אלה הם סימנים למה שעומד לקרות", אמר דייוויד קופר, סגן מנהל האגף לשמירה על האמנה על הגיוון הביולוגי באו"ם שכתב את הדו"ח. "האירועים האלה רק יחמירו אם לא נשנה את דרכנו".

קנגורו בחורש שנפגע מהשריפות באוסטרליה, בינואר
Tracey Nearmy/רויטרס

חברי הדו"ח בחנו את המאמצים שנעשו במדינות שונות בעשר השנים האחרונות כדי לצמצם את הנזק. ב–2010, אחרי מאמצים מדעיים רבים ומשא ומתן מתיש, חתמו כמעט כל מדינות העולם על אמנה שניסח הארגון ובה 20 משימות שנועדו לעצור את הרס המגוון הביולוגי. ההסכם, שתאריך היעד שלו היה 2020, היה ניצחון דיפלומטי שהושג במאמצים רבים, אך מחברי הדו"ח ציינו כי ההתקדמות שנעשתה עד כה היתה מזערית.

"היתה התקדמות מסוימת, אבל היא לא מספיקה", אמרה לאחר פרסום הדו"ח אליזבת מרומה מרמה, ראש האגף האחראי לאמנת האו"ם. רק שש מהמטרות שצוינו באמנת האו"ם שנוסחה ב—2010 התגשמו באופן חלקי, ואף אחת מהן לא התגשמה במלואה. ההתחייבות שלא להרוס מחצית ממקומות המחיה של בעלי חיים, כגון יערות וערבות, לא מומשה כלל, והדיג המופרז לא פחת. ממשלות לא הפסיקו לסבסד דלקי מאובנים, ודשנים כימיים ומדבירי מזיקים תורמים עדיין למשבר המגוון הביולוגי.

יגואר מנסה למצוא דרך מילוט בין העשן בפאנטאל בברזיל, ביום שני
AMANDA PEROBELLI/רויטרס

חברי הדו"ח העריכו כי ממשלות בעולם מוציאות כ–500 מיליארד דולר בשנה על יוזמות המזיקות לסביבה, בעוד שהמימון הפרטי והציבורי למען המגוון הביולוגי עמד רק על 80–90 מיליארד דולר. המדענים הדגישו גם כי פעילותם של בני האדם מחסלת את הצמחים ובעלי החיים בכדור הארץ, גורמת לגל הכחדות ומשחיתה את האיזון במערכות אקולוגיות עד כדי כך שאפקט הדומינו מאיים על בני האדם בעצמם, והמשבר רק הולך ומחמיר.

הצלחות קטנות

דו"ח בינלאומי נרחב שהתפרסם בשנה שעברה העריך כי בני האדם משפיעים על עולם הטבע בצורה קיצונית כל כך, שמיליון סוגים של בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה. השנה פורסם דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, שנאמר בו כי בנוסף למשבר האקלים, הסכנה הנשקפת למגוון הביולוגי היא אחת הדחופות ביותר.

אובדן המגוון הביולוגי, המתרחש בידי בני האדם, מאיים על החיים בפלנטה שלנו", הדגישו כותבי הדו"ח. בשבוע שעבר התפרסמו נתונים על בעלי חיים שהראו כי בממוצע, מספרם של כ–4,400 יונקים, ציפורים, זוחלים, דו־חיים ודגים פחת ב–68% מאז 1970.

למרות הכישלון הכללי, בדו"ח הנוכחי מתוארים כמה תחומים שבהם הושגה בכל זאת התקדמות מסוימת. מאמצי השימור שכן התבצעו מנעו את הכחדתם של 11–25 סוגי ציפורים ויונקים בעשור האחרון.

גור אורנגאוטן נאחז באמו בגן חיות בגרמניה, החודש
Axel Heimken/אי־פי

כדי לעודד אנשים לפעול הדו"ח מלא בסיפורים על הצלחות גדולות וקטנות. במקרה אחד, 20 מיליון איכרים סינים הפחיתו את כמות החנקן שהשתמשו בו בגידול האורז והחיטה, ובמקביל הצליחו גם להגדיל את היבולים שלהם. גורמים לאכיפת החוק באינדונזיה, ליבריה וגמביה פשטו על ספינות זרות שעסקו בדיג לא חוקי בשטחן, וכתוצאה מכך גדלה כמות הדגים המקומית. הרשויות בגואטמלה תיגמלו בעלי חוות ששיקמו יערות בעזרת צמחיה מקומית.

אך כותבי הדו"ח סבורים שמאמצי שימור לבדם אינם מספיקים. חברות יצטרכו לשנות את שיטות היצור והצריכה של המזון ומוצרים אחרים, וממשלות, בתי עסק וגורמים ציבוריים בכל הדרגים חייבים לנקוט צעדים כדי להגיע ליצור וצריכה בני קיימא.

"מערכות הכלכלה והכספים שלנו 'דפוקות'", אמר רוברט ווטסון, בעבר יו"ר שני פאנלים חשובים של האו"ם שעסקו במשבר האקלים ובמגוון הביולוגי והסכנות שעלולות להשפיע עליו. "אנחנו משתמשים בתוצר הגולמי המקומי כאמצעי להצגת הצמיחה הכלכלית, אף שהוא ומתעלם לחלוטין מהטבע ומהרווחה של בני האדם. לכן הוא רעיון מוגבל ביותר".

לכתבה של קתרין איינהורן בניו יורק טיימס

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות