בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאן נעלם השומן כשיורדים במשקל?

שומן הגוף נאגר מתחת לעור ומסביב לאיברים פנימיים, ורוב האנשים מורידים ומעלים מסת שומן כלשהי במהלך החיים. הגוף מפרק שומנים ומשתמש באנרגיה שנוצרת בתהליך, ותוצרי הפירוק עוזבים את הגוף בנשימה ובשתן

17תגובות
דיאטה
useng / iStockphoto via Getty Im

רוב בני האדם צוברים ומשילים היקפים מסוימים של מסת שומן במהלך חייהם, אך רק מעטים מקדישים מחשבה לשאלה לאן נעלם השומן שיורד מהיקף המותניים. בעוד שרבים בטוחים שהוא יוצא דרך הצואה, יש המאמינים שהשומן הופך לשריר ויש כאלו שחושבים שמסת השומן פשוט הופכת במלואה לאנרגיה. אבל התשובה לתעלומה הזו אפילו משונה יותר - כשיורדים במשקל, רוב השומן המושל יוצא מהגוף דרך האף.

מתחת לעור וסביב חלק מהאיברים הפנימיים נמצאים תאי השומן שאוגרים אותו במבנים שנקראים טריגליצרידים. הם בנויים משלוש שרשראות ארוכות של חומצות שומן, העשויות בעיקר אטומים של פחמנים ומימנים. בחומצות השומן האלו הגוף יכול להשתמש לפי הצורך כדי להפיק אנרגיה.

תהליך הפקת האנרגיה משומן מורכב מאוד (ייתכן שהוא עדיין גורם סיוטים לתלמידי הביולוגיה ומקצועות הבריאות). התאים השונים בגוף יכולים להשתמש גם בסוכרים וגם בשומנים עבור התהליך. הבחירה במסלול תלויה בעיקר בסוג הרקמה שאליה שייך התא, אך גם בגורמים נוספים כמו משך הזמן שחלף מאז הארוחה האחרונה, סוג הפעילות שהגוף עושה, סוגי ההורמונים שנמצאים בדם ועוד.

רוב התהליך מתרחש בתוך אברונים תוך-תאיים שנקראים מיטוכונדריה ונדרשת לו מעורבות של חמצן, לכן תהליך הפקת האנרגיה מכונה גם "נשימה תאית". עם זאת, במקרים מסוימים יש אפשרות להפיק אנרגיה בצורה יעילה פחות גם ללא חמצן.

הפקת אנרגיה תאית היא תהליך בנייה של מולקולות שנקראות ATP. המולקולות האלו מכונות גם "מטבע האנרגיה של התא" והן מכילות בתוכן שלוש מולקולות של זרחן. כשהזרחן החיצוני ביותר מתנתק מהזרחן השני יש שחרור אנרגיה שמאפשר ביצוע תהליכים שונים, כמו כיווץ תאי שריר, בנייה של מרכיבים תאיים והעברה של מסרים עצביים דרך הגוף.

פעילות גופנית
Lina Moiseienko / iStockphoto vi

במהלך הנשימה התאית, נעשה פירוק של הפחמנים המרכיבים את השומנים (או את הסוכרים). תהליך הפירוק הוא אחד מהשלבים הרבים הנדרשים לצורך ייצור מולקולות ATP במיטוכונדריה. הפחמנים שמתפרקים בתהליך עוזבים את התאים יחד עם חמצן בצורה של גז המוכר בשם פחמן דו-חמצני, והמימנים נקשרים לחמצן ליצירת מולקולות מים (כל מולקולת מים עשויה משני מימנים ואטום חמצן אחד).

הפחמן הדו-חמצני נכנס לדם, עובר בכל הגוף עד שהוא מגיע לריאות וננשף החוצה. מכיוון שאטום פחמן כבד יותר מאטום מימן, רוב המסה (84%) שמתפרקת מהשומנים בתאי הגוף יוצאת כפחמן דו-חמצני דרך מערכת הנשימה. החלק הקטן יותר (16%) שהופך למולקולות של מים מופרש בשתן.

כשאדם משיל ממשקלו עשרה קילוגרמים של שומן המשמעות היא ש-8.4 קילו מתוך השומן הזה ננשף דרך מערכת הנשימה, וכליטר וחצי ממנו הפך למים שהופרשו בשתן. נשמע מרשים, אבל אם מחלקים את המסה הזו לאורך התקופה שבה אדם מצליח להיפטר מעשרה קילוגרמים של שומן, זה לא כל כך הרבה.

אדם ממוצע נושף מהריאות 1.5-1 ק"ג של פחמן דו-חמצני בכל יום. הסיבה שאנחנו לא הופכים לשלדים מהלכים בתוך זמן קצר היא שבכל יום אנחנו גם שואפים כ-800 גרם של חמצן פנימה לתוך הגוף, וכמובן גם מקבלים לא מעט מסה של פחמנים בסוכרים, שומנים וחלבונים שאותם אנו צורכים דרך המזון.

כל עוד אנחנו מכניסים לגוף מספיק פחמימות ושומנים באמצעות התזונה, כמות הפחמן שיוצאת מהגוף מאוזנת עם כמות הפחמן שנכנס לגוף. התוצאה היא שאין צורך בפירוק מאגרים נוספים בשביל לענות על הצריכה האנרגטית, ומסת השומן נשארת יציבה.

זה לא אומר שאם ננשום מהר יותר באופן מכוון נוציא יותר פחמן דו-חמצני תגרום לנו לרזות. כל עוד לא נעשה פירוק שומן לצורך ייצור הפחמן הדו-חמצני הננשף, הנשימה תשפיע רק על מאזן הפחמן הדו-חמצני בדם. פגיעה במאזן הפחמן הדו-חמצני בדם עלולה בעיקר לגרום סחרחורת, ובמצבים קיצוניים להתעלפות שתאלץ את מערכת הנשימה לחזור לקצב נשימה סדיר.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה למקצועות הבריאות

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו