בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העתיד של שתי לטאות נדירות תלוי בקק"ל ובצה"ל

תגובות
שנונית באר שבע
אבנר רינת

צה"ל והקרן הקיימת מחזיקים ומנהלים חלק גדול מהקרקע בישראל, מה שמטיל עליהם אחריות אקולוגית כבדה, ההולכת וגדלה ככל שהשטחים הפתוחים הולכים ונעלמים לטובת פיתוח, ואתם בתי הגידול הטבעיים של הצומח והחי. בחלק מהמקרים, כמו זה של הלטאה מהמין שנונית באר שבע, הנתונה בסכנת הכחדה, מדובר במינים שאינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם. יכולתם להתקיים בעתיד היא מדד חשוב למצב הטבע.

בשבוע שעבר התקיימה הוועידה השנתית ה–48 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ובה הוצגו ממצאי מחקרים וסקרים חדשים על מצב בית הגידול של שנונית באר שבע. כן הוצגו בוועידה ממצאי סקרים על שנונית השפלה, מין נוסף של לטאה הנתונה בסכנת הכחדה מקומית. יש מדענים הסבורים, ששנונית השפלה זהה למין לטאה שכיח יותר. מדענים אחרים סבורים, שיש להמשיך להתייחס אליה כאל מין הייחודי למזרח אגן הים התיכון.

המעקב אחר שני מיני הלטאות נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בשיתוף ובמימון של הקרן הקיימת. בנוסף נבדקו מאגר מידע על תצפיות מהעבר ודוגמאות של בעלי חיים מאוספי טבע לאומיים. המטרה היתה לנסות להעריך מה היתה תפוצת שני מינים אלה בעבר ומה שרד ממנה היום. כמו כן ניסו החוקרים לנתח, היכן יש שטחים בעלי פוטנציאל שיאפשר את המשך קיום הלטאות. ממצאי המחקר אמורים לשמש בסיס לתוכנית פעולה לשימור בתי הגידול של שני מיני הלטאות. שימור כזה יועיל כמובן לעוד מספר רב של מינים הנמצאים באותם שטחים.

את נתוני המחקר הציג בוועידה פרופ' דרור הבלנה מהאוניברסיטה העברית. הבלנה ציין, שעל פי המחקר, שטח התפוצה ההיסטורי של שנונית השפלה היה 800 קילומטרים רבועים. כיום נותרו רק 13%–21% שיש בהם פוטנציאל לשימור, רובם בשמורות טבע או בשטחי אש של צה"ל. כרבע מהשטחים שנותרו מנוהלים על ידי הקרן הקיימת. מדובר בין היתר ביערות אקליפטוס. החוקרים מצאו אוכלוסיות גדולות של שנונית ביערות הללו, אם כי בעיקר באלה שהיתה בהם פריסה דלילה יותר של העצים.

שנונית באר שבע
בעז שחם

בעניין שנונית באר שבע — נותר רק שליש משטח התפוצה ההיסטורי, שהיה בעבר, 2,013 קמ"ר, ורק 5% ממנו הם שטח שמור — פארק הלס מדרום לאופקים. לפני כמה שנים הסכימה הקרן הקיימת לכך ששטח זה יקבל מעמד מוגן, שאין בו נטיעות עצים — שטח המהווה בית גידול מתאים לשנונית. במחקר לעומת זאת לא נמצאו שנוניות בשטחים בצפון הנגב, שהקרן הקיימת נטעה בהם "יערות קציר נגר", האמורים לסייע בוויסות זרימת הנגר של מי גשמים.

השטחים באזור זה, שהקרן הקיימת מתכננת לבצע בהם נטיעות בעתיד, הם כחמישית מהשטח שבו תוכל השנונית למצוא בית גידול גם בעתיד. לכן ברור, שמדיניות הנטיעות של הארגון תהיה גורם מכריע בקביעת עתידה, וגם עתיד בעלי חיים אחרים, כמו כמה מיני עופות נדירים, המתקיימים בהצלחה בקרקע הלא מיוערת של הנגב.

שנונית השפלה
בעז שחם

כ–80% מהשטחים שיש בהם פוטנציאל לשימור שנונית באר שבע נמצאים באחריות הצבא ומשמשים לאימונים או לבסיסים. כלי הרכב הכבדים של הצבא נעים על צירים מרכזיים ואינם פוגעים באתרים שהשנונית נמצאת בהם. יכולתה לשרוד תלויה במידה רבה בפעילות צבאית המביאה בחשבון את הדבר. הפעילות תהיה אמורה להתבצע על פי הנחיות מתאימות של רשות הטבע והגנים, שכבר הצליחה להגיע להבנות עם צה"ל בשורת נושאים הקשורים לשמירת הטבע. במציאות הישראלית היוצאת דופן נהפך הצבא, אולי שלא מרצונו ולבטח לא מתוך התלהבות רבה, למגן האחרון של מינים רבים, שמחוץ לשטחי האש לא נותר להם כמעט מקום לשרוד.

מין נוסף התלוי בין היתר בפעילות הצבאית הוא הכוח האפור, הלטאה הארוכה בישראל, שאורכה יכול להגיע ל–1.5 מטרים והיא מותאמת לחיים בחולות. לפני שנתיים ערכו אסף בן דוד וד"ר בעז שחם בעבור רשות הטבע והגנים סקר של אוכלוסיות כוח אפור במישור החוף. הם מצאו בשטחי החולות ארבע אוכלוסיות מבודדות, המונות בסך הכל כמה עשרות פרטים. חלק מהשטחים הם באחריות הצבא או מערכת הביטחון, והכוח האפור זוכה שם להגנה יחסית. המצב רע הרבה יותר במקומות שיש בהם תנועה בלתי פוסקת של רכבי שטח, או נוכחות של כלבים משוטטים. נראה שהגיע הזמן לכך שרשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות ירחיבו את הפעילות לחסימת דרכים לכניסת רכבי השטח. מגיע לכוח, ליתר הלטאות ולשכניהם הצבאים ליהנות מקצת שלווה בשרידי החולות שהשארנו להם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו