בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים: השבת אדמות חקלאיות למצב טבעי תסייע משמעותית לבלימת משבר האקלים

לפי מדענים, שינוי הייעוד של אדמות חקלאיות בעולם בנקודות אסטרטגיות יסייע להציל מינים רבים של בעלי חיים ולהאט את משבר האקלים בלי ליצור בעיית רעב

תגובות
שריפה שפרצה באזור סומטרה באינדונזיה - בין היתר בגלל שיטות החקלאות באזור, ב-2018
WAHYUDI / AFP

משבר האקלים והפגיעה החמורה במגוון הביולוגי בכדור הארץ הן שתי תופעות הכרוכות זו בזו: מצד אחד סערות ושריפות שהולכות ומחמירות, ומצד שני כמיליון מינים שנמצאים בסכנת הכחדה. שורת מדענים הציגו ביום רביעי מפת דרכים שמטרתה לפתור את שתי הבעיות הללו. הם אומרים שלא יהיה קל להוציא את התוכנית הזאת לפועל — אך מציינים שהיא מציאותית וזולה לעומת החלופות.

מפת הדרכים, שפורסמה ביום רביעי בכתב העת Nature, מתווה דרך לספוג כמחצית פליטות דו־תחמוצת הפחמן שהצטברו מאז המהפכה התעשייתית, ולמנוע הכחדה של יותר מ–70% מבעלי החיים והצמחים המצויים בסכנה כיום. השיטה: החזרת 30% מהאדמות שרתם האדם לצורכי חקלאות אל מצבן הטבעי. המדענים אומרים שאפשר לעשות זאת בלי לגרום לבעיית רעב, במסגרת לוח זמנים שימנע עלייה של הטמפרטורות בעולם ביותר משתי מעלות צלזיוס — הגבול העליון שנקבע בהסכם פריז שנחתם ב–2015 . "זו אחת הדרכים הטובות ביותר מבחינת עלות/תועלת להתמודדות עם משבר האקלים", אמר אחד ממחברי התוכנית, ד"ר ברנרדו סטרסבורג, מומחה למדעי הסביבה מהאוניברסיטה הקתולית של ריו דה ז'ניירו ומהמכון הבינלאומי לקיימות, "וזו אחת הדרכים החשובות ביותר למנוע הכחדה כלל־עולמית".

המדענים השתמשו במפה של סוכנות החלל האירופית, המחלקת את פני השטח של כדור הארץ לאזורים שונים לפי מערכות אקולוגיות: יערות, אזורי ביצות, אזורי שיחים, אדמות מרעה ואזורים צחיחים. המדענים פיתחו אלגוריתם שקבע מה הם האזורים שבהם השקעה בשיקום תגרום לתשואה הסביבתית הגדולה ביותר — הן מבחינת משבר האקלים והן מבחינת שמירה על המגוון הביולוגי. נוסף על כך, מיזם דומה למפת הדרכים, המכונה "רשת הביטחון העולמית", פורסם בחודש שעבר. בפרויקט זה הגדירו מדענים 50% מהשטחים בגדול הארץ כשטחים אסטרטגיים לצורך שמירה על מינים נדירים, אזורי מחיה של יונקים גדולים וייצוב האקלים.

תחנת כוח בפולין, ב-2018
KACPER PEMPEL/רויטרס

מפת הדרכים ורשת הביטחון העולמית הן חלק מגל של קמפיינים שקמו בעת אחרונה, במטרה להתמודד עם מצב החירום הסביבתי על ידי שימור חלקים נרחבים מכדור הארץ או החזרתם למצבם המקורי. "אתגר בּוׂן", למשל, שואף לשקם 3,500 קמ"ר עד 2030. ה"קמפיין למען הטבע" (The Campaign for Nature) דורש ממנהיגים להתחייב להגן על 30% מכדור הארץ עד 2030. מחבריה של מפת הדרכים מצאו ששיקום של 15% מהאדמות החקלאיות בעולם ימנע הכחדה של 60% מהמינים הניצבים לפני הכחדה, ותוביל לספיגה של כ–30% מהפחמן שהצטבר באטמוספרה. כותבי המחקר סבורים כי אפשר להחזיר 55% מהאדמות החקלאיות למצבן הטבעי ובתוך כך עדיין לספק את כמויות המזון המיוצרות כיום — זאת על ידי ניצול יעיל יותר של 45% מהאדמות החקלאיות הנותרות.

האתגרים הגדולים ביותר, כך נראה, הם פוליטיים וכלכליים. בשביל להוציא לפועל את מפת הדרכים, צריך להגיע להסכמה בינלאומית ולהשיג תקציב אדיר כדי לשלם לחקלאים על אדמותיהם. אך כותבי המחקר מציינים את העובדה שמאות מיליארדים או אפילו טריליונים של דולרים מועברים בכל שנה לסבסוד תעשיית דלקי המאובנים ושיטות עבודה חקלאיות מזהמות, או לסבסוד שיטות אחרות שאינן תורמות לקיימות. "יש כסף רב שזמין להשקעה", אמרה אחת ממחברות המחקר, ד"ר רובין צ'זדון, ביולוגית מאוניברסיטת קונטיקט. "העולם מושקע בהרס", הוסיפה.

המחקר, שנערך לבקשת "ועדת האו"ם למגוון ביולוגי", יוצר אתגר דיפלומטי של ממש, מפני שהוא אינו מתחשב בגבולות מדיניים, אלא רק בנתונים הביולוגיים והאקולוגיים. ולפיכך המקומות האסטרטגיים ביותר, שנקבע שצריך לשמר, מחולקים באופן לא שוויוני. יערות טרופיים וערבות, למשל, טומנים בחובם פוטנציאל גדול לאחסון פחמן ולהגנה על המגוון הביולוגי. "בסך הכל יהיו יתרונות רבים יותר אם תתעלמו מהגבולות ותביטו רק בסדר העדיפויות", אמרה ד"ר צ'זדון.

מפעל לעיבוד פחם בסין, ב-2019
Sam McNeil/אי־פי

לצד שימור האזורים הירוקים ושיקום האדמות החקלאיות, ד"ר סטרסבורג מנה כמה צעדים הכרחיים נוספים להתמודדות עם משבר האקלים ועם סכנות ההכחדה: הפסקת השימוש בדלקי מאובנים, צמצום בזבוז המזון והאנרגיה והיצירה של פסולת מוצרי פלסטיק, וייצור חלופות בנות קיימא למזון, למכוניות ולבגדים. "מהרגע שבו יתחילו הצרכנים לשנות את ההתנהגות שלהם, החברות יגיבו במהירות רבה", אמר.

לכתבה של קתרין איינהורן בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו