בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להציל את הציפור

שישה צעדים להגנה על הציפורים שעוד נותרו

2תגובות
.עלווית אפורה משוחררת לאחר טיבוע בתחנה לחקר ציפורים בירושלים
אמיל סלמן

האם ידעתם, שמגוון מיני הציפורים בישראל הוא מהגבוהים בעולם ביחס לשטח המדינה? האם ידעתם, שישראל היא ממוקדי נדידת הציפורים הגדולים והחשובים בעולם? האם שערתם שמאות מיליוני בעלי כנף, מכ-300 מינים שונים, חולפים מעל ישראל בעונות הנדידה?

האם הציפורים הארץ־ישראליות עומדות להיעלם מהנוף?

גם אם ידעתם את כל זה, בטח לא תשמחו לשמוע ש-14 מינים שקיננו בישראל בעבר נכחדו כמקננים ו-65 מינים מהמקננים נמצאים בסכנת הכחדה, מהם 21 מינים המוגדרים בדרגת סיכון מיידי. בנוסף, 80% מהמינים המקייצים בישראל מצויים בסכנת הכחדה וגם 40% מהמינים היציבים. כדי להשלים את התמונה העגומה, בקרב רבים מהמינים הנודדים והחורפים בישראל אפשר להבחין בירידה משמעותית במספרים. הגורמים העיקריים הם צמצום ופגיעה מתמשכת בבתי הגידול הטבעיים; העלמות כמעט מוחלטת של בתי גידול לחים; תמותת בעלי כנף מהרעלות, התחשמלות, התנגשות בכבלי חשמל, התנגשות בבניינים, וצייד חוקי ולא חוקי; כניסה של מינים פולשים שמתחרים במינים המקומיים ודוחקים אותם; והתפשטות של מינים מתפרצים, בעלי יכולת הסתגלות גבוהה שדוחקים את המינים המקומיים.

אז, איך שומרים לפחות על המצב הקיים (כי על שיפור, אף אחד לא מדבר), כך שגם בעוד 40 שנה לא נאבד עוד מיני ציפורים? וישראל תמשיך לשמש כמוקד עצירה למאות מיליוני עופות נודדים?

במרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, אנחנו פועלים כבר ארבעה עשורים בכדי לשמור על ציפורי ישראל. משנה לשנה הופכת המשימה לקשה יותר ויותר - קצב גידול האוכלוסייה בישראל ומכאן גם קצב הפיתוח - גבוה מאד. לכן, אזורי המחיה של בע"ח בכלל וציפורים בפרט, הולכים ומצטמצמים. 

מה בכל זאת אפשר לעשות? ראשית, שימור אזורי המחייה של הציפורים: בתי הגידול בישראל - לחים, שטחי הבתה, שטחי הלס והחולות באזורים המדבריים - מצויים בסיכון תמידי. אזורים אלו גם חשובים מאד למינים נודדים ומינים חורפים, כך שאם נדע לשמור עליהם נסייע גם למינים אלו ונרוויח פעמיים. עלינו להגן עליהם בשמורות טבע. אפשר גם לעצב בריכות דגים ומאגרים שהוקמו לצרכים חקלאיים כאתרי טבע, כיוון שעופות המים והביצה המקננים והנודדים בישראל משתמשים בהם. בנוסף, במצב שבו בריכות דגים רבות ננטשות מחוסר כלכליות, ישנו חלון הזדמנויות קצר לבנות עליהן בתי גידול. יש לשמור גם על הבתות (אזורי נוף של שיחים ועשבים), גם מפני ייעור מלאכותי. גם שטחי הלס והחולות המדבריים מאויימים על ידי ייעור, שאינו נחוץ ונזקו, באזורים האלו, גדול מכל תועלת. גם את החקלאות יש להתאים כך שלא תפגע בשטחים בעלי ערכיות גבוהה לעופות ולמגוון הביולוגי. 

שנית, חוק הגנת חיות הבר בישראל מיושן מאד וחייב לכלול כלים להרשעה אפקטיבית של מרעילים ועונשים כבדים וכואבים למי שמורשע, על מנת למגר את נגע ההרעלות. אם בעבר שימוש בחומרי הדברה בחקלאות היה גורם ההרעלות המרכזי, הרי שהיום עיקר ההרעלות מבוצעות ע"י עבריינים שלוקחים את החוק לידיים וזורקים בשטח פיתיונות רעילים, כמו שראינו בהרעלת הנשרים השנה, בה נקטלו 8 נשרים מקרב אוכלוסיה מצומצמת גם כך.

הנשרים שנפגעו מההרעלה בגולן במאי השנה.
דודו פילס/ רשות הטבע והגנים

שלישית, סניטציה. הח"כ הראשון שיעביר חוק שימנע השלכה של פגרי בע"ח ושאריות חקלאיות אחרות בשטחי החקלאות ובשטחים פתוחים, ימנע את גידול אוכלוסיות התנים, הזאבים, העורבים וכו', שמזיקים לחקלאות, אבל גם לטבע. אלו "מינים מתפרצים" שדוחקים הצידה את המינים המקומיים שלמדנו להכיר ולאהוב. 

רביעית, תשתיות אנרגיה פוגעות אנושות באוכלוסיית הציפורים - קווי חשמל שאינם מוטמנים מובילים להתחשמלות והתנגשות, וגם טורבינות רוח, אנרגיה שמוגדרת "ירוקה", תורמות לקטילת בעלי כנף. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים נאבקות בשנים האחרונות בהקמת טורבינות רוח באזורים רגישים. חווינו הצלחות לצד כשלונות, והדרך עוד ארוכה.

חמישית, נושא שלא נעים לדבר עליו, אבל חייבים - חיות הבית שלנו ובעיקר חתולים, פוגעים קשות בציפורים. חתולים (וכלבים מסויימים) הם טורפים מחוננים ומקומם בתוך הבתים. בנוסף, האכלת חתולי רחוב מגדילה משמעותית את אוכלוסייתם ומהווה איום קשה על הציפורים, על הזוחלים, על חרקים ועל דו-חיים. חתול היא חיית בית ולכן היא צריכה להיות בבית ולא ברחובות ובשטחים הפתוחים.

שישית, למשבר האקלים השפעה גדולה על איכות בתי הגידול בארץ ובעולם. למשל, ציפורים שמקננות בישראל וחורפות באפריקה, נפגעות מהבצורת הקשה שפוקדת את צפון אפריקה. מדינת ישראל חייבת להשקיע משאבים רבים בכדי להתגונן מפגעיו ובמקביל, כמובן, לצמצם את השפעתה על הגורמים למשבר.

דן אלון הוא מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע. הוא ירצה על הנושא במסגרת יום העיון לצפרות שיתקיים השנה בפעם ה-40, באוניברסיטת תל אביב ב-30.12.19.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו