שנה חלפה, והתוכנית שאמורה למנוע מישראל לטבוע בפסולת עדיין על הנייר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה חלפה, והתוכנית שאמורה למנוע מישראל לטבוע בפסולת עדיין על הנייר

לכתבה
מתקן לטיפול בפסולת של חברת גרין נט בירושלים. השינוי שהתוכנית האסטרטגית אמורה לחולל ירחיב את השימוש בפסולת כמשאב אוליבייה פיטוסי

לפי התוכנית של המשרד להגנת הסביבה, עד סוף העשור 54% מהפסולת הביתית והעירונית יגיעו למחזור. התנגדות של רשויות מקומיות, קושי באיתור קרקע וחוסר היציבות הפוליטית מקשים על יישום התוכנית

18תגובות

שנה לאחר שהמשרד להגנת הסביבה פירסם תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת, התשתית החוקית והמתקנים הנדרשים ליישומה נמצאים בעיקר על הנייר. במשרד מקווים לקדם בקרוב חקיקה המחייבת טיפול באשפה אורגנית (שאריות מזון) במקום הטמנתה, ומנסים לדחוף מיזמים להפרדת פסולת ומחזור. המציאות הפוליטית המקשה על קידום הליכי חקיקה ומחלוקות עם השלטון המקומי בנוגע ליישום האסטרטגיה עלולות לעכב את יישום התוכנית.

על פי התוכנית, עד סוף העשור אמור להתחולל שינוי מרחיק לכת בתחום. כיום מגיעים לאתרי הטמנה כ-80% מהפסולת הביתית והעירונית ורק 20% מועברים למחזור. עד סוף העשור אמור שיעור המחזור לעלות ל-54% ורק חמישית מהפסולת תועבר להטמנה. השאר יטופל באמצעות סוגים שונים של מתקנים להפקת אנרגיה ודשן. שינוי זה יביא לצמצום מפגעי אשפה וירחיב את השימוש בפסולת כמשאב. הוא יצמצם את פליטת גז החממה מתאן, שנוצר בכמויות גדולות באתרי הטמנה. הכלי הכלכלי המרכזי ליישום התוכנית הוא כספי קרן הניקיון, שבה נאסף הכסף שמשלמות רשויות מקומיות על הטמנת פסולת. הקרן אמורה לסייע במימון הקמת מתקנים למיון אשפה ולטיפול בה ואף בהפעלתם.

כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בתוכנית יהיה צורך להקים 51 מתקנים למיון פסולת, למחזור ולהפקת אנרגיה מאשפה עד סוף העשור. כיום יש 23 מתקנים לטיפול בפסולת, שמחציתם אתרי הטמנה. עלות המתקנים המתוכננים יכולה להגיע למאות מיליוני שקלים. יש לאתר קרקע מתאימה להקמת מתקנים כאלה ולצלוח הליכי תכנון סבוכים. כל אלו לא יספיקו, אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות. "מה שחסר היום במיוחד הוא תוכנית ליישום האסטרטגיה, הכוללת לוחות זמנים ויעדי ביניים", מציינת עורכת הדין מירב עבאדי מעמותת אדם טבע ודין. "לא ברור לנו איך הולכים להשיג את היעדים".

מפעל אמניר להפרדת פסולת בעפולה
גיל אליהו

המשרד להגנת הסביבה ינסה לקדם בקרוב את אחד המהלכים המרכזיים שכלולים בתוכנית ולהביא לאישור הכנסת תקנות האוסרות על הטמנת פסולת אורגנית שלא עברה טיפול. אשפה אורגנית היא כ-40% ממשקל הפסולת. כיום  האשפה האורגנית אינה מטופלת באופן שיאפשר להשתמש בה או בתוצריה כדשן חקלאי או כמקור להפקת אנרגיה.

"התקנות קובעות שכבר לא יהיה אפשר לזרוק את הפסולת האורגנית לפח הרגיל", אומר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. "הפתרון הוא להפריד אשפה אורגנית משאר הפסולת ולהעביר אותה למתקנים שמפיקים אנרגיה מתהליכי פירוק הפסולת ולמתקנים שמייצרים קומפוסט (דשן). מה שלא יופרד יגיע להטמנה, אבל רק אחרי שיעבור טיפול בתהליך הנקרא ייצוב. התהליך הזה מבטיח שפסולת זו לא תייצר גזי חממה".

אישור התקנות מוטל בספק, מכיוון שחוסר היציבות הפוליטית משפיע על תהליכי החקיקה. גם אם התקנות יאושרו, עדיין לא מובטח טיפול ראוי בפסולת. בעבר נכשלו ניסיונות לעודד הפרדת אשפה אורגנית בתוך הערים באמצעות השלכתה לפח חום. בישראל גם חסרים מתקנים שיכולים לקלוט את הפסולת כדי להשתמש בה להפקת אנרגיה ודשן.

מתקן להפקת אנרגיה מפסולת מזון ביגור
רמי שלוש

"אחד הלקחים שהפקנו מאי ההצלחה בעבר הוא שבשלב הראשון צריך להתמקד בסיפורי הצלחה", אומר עמיחי. "לכן אנחנו מרכזים את המאמצים בטיפול בפסולת של מוסדות כמו בתי חולים, בתי מלון, בסיסי צבא, מרכזי קניות או חדרי אוכל בקיבוצים. מדובר במקומות שבהם מייצרים כמות גדולה של פסולת אורגנית. אם נצליח לעודד מקומות כאלה להפריד את האשפה האורגנית, מקומות אחרים יילכו באותה דרך". מתקן של חברת הום ביוגז שמנצל פסולת מזון כדי לייצר אנרגיה, שהוצב בפברואר ליד חדר האוכל בקיבוץ יגור, הוא דוגמה לפעילות שבה החליט המשרד לתמוך.

לדברי מנהלת אגף פסולת במשרד, נטע אלול, בניגוד לעבר, המשרד להגנת הסביבה לא מנסה לדחוף את הרשויות להפעיל מערכת להפרדת פסולת. התקנות החדשות אמורות לתמרץ רשויות ללכת בכיוון הזה, מפני שהן ישנו את המצב הנוכחי. היום אפשר להעביר להטמנה גם פסולת אורגנית, אבל אי מתן אופציה להשתמש בהטמנה יבטל את היתרון שיש בה. ההטמנה זולה ולכן רשויות מעדיפות אותה ואינן טורחות להקים מתקנים לטיפול באשפה אורגנית. "התקנות נותנות ודאות ליזמים שירצו להקים מתקנים, כי הן מבטיחות שתהיה אספקה של פסולת", מסבירה אלול. "הן גם קובעות לראשונה תקנים ברורים, שעמידה בהם תאפשר שימוש בדשן לחקלאות או לגינון".

כדי להתקדם בהקמת עשרות מתקנים למיון פסולת ולטיפול בה עד סוף העשור יהיה צורך להתמודד עם חסמים משמעותיים. איתור קרקע מתאימה למתקנים כאלה הוא משימה מורכבת, מאחר שרשויות מקומיות מעדיפות לא להכניס אותם לאזורי תעשייה בתחומן. הן משקיעות את מרב המאמצים במשיכה של מפעלי היי-טק. בערים כמו ראשון לציון, העיריות חוששות ממפגעים סביבתיים שיגרום מפעל לטיפול בפסולת אורגנית ומנהלות הליך של התנגדות בוועדות התכנון. "הרשויות המקומיות הן הגורם העיקרי המעכב הקמת מתקנים", טוען עמיחי. "אנחנו רוצים להפוך אותן מחסם לשותף וסבורים שכדאי לרשויות להיות היזמים של המתקנים". במשרד סבורים שכך יוכלו הרשויות המקומיות לשלוט באופן שבו מטופלת הפסולת.

מיון פסולת בחירייה
תומר אפלבאום

בכמה מקומות כבר הפכו הרשויות המקומיות ליזמים. מתקן המיון באתר דודאים בנגב מנוהל על ידי המועצה האזורית בני שמעון ואת המתקנים למיון והעברה למחזור והפקת אנרגיה  בחירייה מנהל איגוד ערים דן לתברואה. דוגמה נוספת היא איגוד ערים אשכול רשויות השרון, שמתכנן מתקן שככל הנראה יטפל בפסולת אורגנית. האיגוד אף הקצה קרקע למטרה זו. איגוד אחר בוחן אפשרות לשדרג מתקן קיים לטיפול בפסולת אורגנית באזור הקריות. כדי לזרז את הליכי האיתור של קרקע מתאימה למתקני מיון וטיפול בפסולת הוקמה ועדה משותפת לרשות מקרקעי ישראל, למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה.

התוכנית האסטרטגית הנוכחית נותנת עדיפות נמוכה יותר למתקני הפקת אנרגיה משריפת פסולת, לעומת התוכנית הקודמת של המשרד. עם זאת, אין בה ויתור מוחלט על מתקנים כאלה. מתקן אחד, שאמור לקום באזור התעשייה נאות חובב בנגב, כבר נמצא בהליך אישור במוסדות התכנון. נשקלת גם אפשרות להקים מתקן דומה בחירייה.

אריזות הן מרכיב משמעותי נוסף בפסולת שיש לשנות את הגישה אליו. היום רק חלק קטן מהאריזות שמשליכים משקי בית מגיע למחזור, אף על פי שכבר יותר מעשור פועל תאגיד האחראי על איסוף פסולת אריזות. "אחוזי האיסוף של פסולת ביתית זניחים והרוב נאסף באזורי מסחר ותעסוקה", מציין עמיחי. "לפי התנאים החדשים שקבענו, התאגיד נדרש לבצע פריסה רחבה הרבה יותר של פחי הפסולת ולהגביר את תדירות איסופם. אנחנו גם בוחנים אפשרות לקבוע יעדי איסוף נפרדים לחלק הביתי ולחלק המסחרי". עבאדי מציינת שחוק הטיפול בפסולת האריזות קבע שהטמנתן תיפסק עד 2020, אבל סעיף מרכזי זה לא יושם. לדבריה, אי המימוש של הסעיף מטיל צל גם על ישימות התוכניות הנוכחיות של המשרד להגנת הסביבה.

מתקן RDF להפקת אנרגיה מפסולת בחירייה
תומר אפלבאום

השאיפה לשפר את ההפרדה של אריזות וחומר אורגני עומדת לא פעם בניגוד לעמדה של רשויות מקומיות, שמעדיפות איסוף של פסולת לא מופרדת והעברתה למתקן מיון מרכזי. איגוד ערים דן לתברואה קיים בשבוע שעבר כנס בפארק המחזור בחירייה, שעסק בטיפול בפסולת בעידן משבר האקלים. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, ביטא בדבריו בכנס העדפה ברורה למתקני מיון גדולים שבהם יש אמצעי הפרדה משוכללים. מתקנים כאלה פוטרים את הרשות המקומית מעיסוק בתשתית של פחים נפרדים. חולדאי גם הביע תמיכה בהקמת מתקנים להפקת אנרגיה משריפת אשפה. "בלי המתקנים האלה לא נצליח להתקדם. הם קיימים במקומות רבים בעולם, בלב ערים גדולות", אמר.

השלטון המקומי עדיין חושש שיוטלו עליו חובות נוספים למיון פסולת ולהקמת מתקני מחזור, בלי תשתית מתאימה להפעלת מערכת המיון והמחזור. חשש זה עמד מאחורי התנגדותו לשלב מס פחמן על הטלת פסולת בתוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר, שהממשלה אישרה בחודש שעבר. במכתב שנשלח לשרים הסבירו ראשי השלטון המקומי: "אנו מתנגדים נחרצות להטלת המס, כל עוד אין לרשויות חלופה להטמנת פסולת. זה מהווה מס נוסף על היטל ההטמנה אשר בו מחויבות הרשויות המקומיות. לצערנו, גם בשנת 2022 אין פתרונות קצה לטיפול בפסולת מלבד הטמנה".  

"המשרד להגנת הסביבה צריך לשחרר את הנטייה שלו לשלוט על הכל", אומרת פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן בטכניון. "הוא צריך לקבוע את הרגולציה ולאפשר לשלטון המקומי לבחור בין הפתרונות". לדברי אילון וד"ר שירה דסקל מאוניברסיטת רייכמן, יש לרכז מאמצים רבים יותר בניסיון להביא להפחתת כמות הפסולת שמייצר הציבור ולזכור שמחזור הוא לא בהכרח יעיל סביבתית והוא יקר מאוד.

מתקן למיון פסולת בעטרות, ירושלים
אוליבייה פיטוסי

התוכנית האסטרטגית כוללת התייחסות לתמריצים כלכליים שאמורים להביא להפחתת כמות הפסולת שזורקים האזרחים. אחד מהם הוא חיוב משק בית בתשלום בהתאם לכמות הפסולת שהוא משליך לפחים ("שלם על פי מה שאתה זורק"). גם לצעד זה מתנגדות רשויות מקומיות רבות, שמעדיפות שהמימון של איסוף הפסולת ימשיך להיות במסגרת הארנונה. כך הן יוכלו להמשיך ולהשתמש בכסף למטרות שונות, על פי שיקוליהן.

המשרד להגנת הסביבה מסר שהוא הציע לרשויות מקומיות לקיים פיילוט של תשלום על פי כמות הפסולת המושלכת, בהיקף כולל של 3.4 מיליון שקל. עיריית כפר סבא זכתה, והחלה עבודה משותפת לגיבוש מתווה הפיילוט. בגלל חילופי תפקידים בעירייה, הפיילוט טרם הושלם. המשרד הודיע שהוא בוחן את קידום הנושא מול כמה רשויות נוספות. "כשאתה משלם על משהו, אתה מתחיל לחשוב עליו", אומרת עבאדי. "אבל גם כשאתה מפריד את הפסולת אתה מתחיל לשים לב כמה אתה זורק ובאילו כמויות לא השתמשת". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות