קצא"א רוצה להפוך את ישראל למעצמת נפט, ומשבר האקלים יצטרך לחכות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצא"א רוצה להפוך את ישראל למעצמת נפט, ומשבר האקלים יצטרך לחכות

לכתבה
מכלי נפט במתחם קצא"א באשקלון, בשבוע שעבר. בכ-30 המכלים שבמתקן ניתן לאחסן 2.3 מיליון מטר מעוקב של נפט דוברות קצא"א

ההסכם לשינוע נפט שעליו חתמה החברה הממשלתית מעלה סימני שאלה לגבי ההתחייבות הישראלית למעבר לכלכלה דלת-פחמן, אבל בקצא"א לא רואים סתירה בין השניים וממעיטים בחומרת הסכנה האקולוגית הטמונה בהסכם. ביקור במתחם של החברה באשקלון, לפני שבנט ולפיד יידרשו לנושא

49תגובות

בשעה שבעולם מאיצים את המעבר לאנרגיות מתחדשות על חשבון דלקים מזהמים, חברת קצא"א מבקשת להפוך את ישראל למעצמת אחסון ושינוע של נפט. בביקור במתחם הגדול שמפעילה החברה באשקלון, התחייבות הממשלה להצעיד את ישראל אל כלכלה דלת-פחמן נראית בדיונית כמעט. מנהלי קצא"א אינם מסתירים את גאוותם בכך שמדובר באחד מ-20 המתקנים הגדולים בעולם לאחסון נפט, ומכריזים בפה מלא על כוונתם להרחיב ולהעמיק את פעילותה בים וביבשה. מנגד, הם מבקשים להמעיט בחומרת הסכנה הנשקפת למרקם האקולוגי במפרץ אילת ובים התיכון במקרה של דליפה חמורה. 

חברת קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) הוקמה בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת כשותפות ישראלית-איראנית, כדי להזרים דלק מהמפרץ הפרסי למדינות אגן הים התיכון. החברה נמצאת כיום בבעלות ממשלת ישראל, אבל נהנית עדיין ממעטה הסודיות הנובע מנסיבות הקמתה. הצינור המרכזי של החברה חוצה את הנגב ומזרים נפט מאילת לאשקלון. מאשקלון יוצאים צינורות נוספים, לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה.

במתקן באשקלון כ-30 מכלים גדולים, שבהם ניתן לאחסן 2.3 מיליון מטרים מעוקבים של נפט. לצד הסולר והנפט הגולמי המשמשים את המשק בישראל, קרוב למחצית מהנפט המאוחסן במתקן באשקלון מוחזק בו עבור חברות זרות. ההתפתחות האחרונה בתחום זה היא ההסכם הבעייתי שעליו חתמה קצא"א באוקטובר האחרון עם חברת MED-RED Land Bridge, שבה שותפים אנשי עסקים מאיחוד האמירויות. ההסכם מאפשר למכליות זרות לפרוק נפט במזח של קצא"א באילת, או באחד המקשרים הימיים - המתקנים המתחברים לצינור הנפט היבשתי - הסמוכים למתחם באשקלון. הנפט יועבר בין שני הנמלים דרך הצינור הפרוס בנגב.

שמורת הטבע עברונה לאחר אסון דליפת הנפט, ב-2014
אליהו הרשקוביץ

לדברי מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, בשנים האחרונות מגיעות לישראל יותר ויותר מכליות ממדינות על גבול אסיה-אירופה, כמו אזרבייג'אן - ומכאן ממשיך הנפט למזרח הרחוק, שם מעדיפים נפט ממרכז אסיה, גם בשל מחירו. "באירופה נסגרו בשנים האחרונות בתי זיקוק, והפעילות עברה למזרח אסיה", מסביר לוי. זה צפוי להיות גם הנתיב המרכזי של שינוע הנפט בהסכם החדש. 

לוי אומר כי הופתע מעוצמת ההתנגדות להסכם החדש, שעשוי לשלש את כמויות הנפט העוברות במפרץ אילת ובחופי אשקלון. לדבריו, בעבר כבר בוצע שינוע נפט בהיקפים דומים. כך היה עד אמצע שנות ה-90, כשמצרים העבירה נפט לישראל מתוקף הסכם השלום בין המדינות. למעשה, מוסיף המנכ"ל, רק לפני שנתיים הסתיים הסכם דומה בין קצא"א לגורמים בינלאומיים אחרים, שעליו לא מסר פרטים.

הטיעון העיקרי של ארגוני סביבה ושל עיריית אילת נגד ההסכם נוגע לסכנה האקולוגית הנובעת מהגדלת היקף הפעילות. מתקנים של קצא"א גרמו בעבר לשניים מהזיהומים הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל: ב-2011 דלפה כמות גדולה של נפט מצינור של החברה בשמורת נחל צין שבנגב. נזקי הדליפה ניכרים גם היום; ב-2014 דלפו כחמישה מיליון ליטרים לשמורת הטבע עברונה בערבה. הנפט חלחל לקרקע, ופגע קשות בבעלי חיים ובצמחייה. עבודות השיקום של השמורה צפויות להימשך עוד שנים

נמל הנפט באילת, ביולי, וסביבו מתקן למניעת התפשטות כתם נפט. קצא"א טוענת כי שיפרה את המוכנות לדליפת נפט במפרץ
דוברות קצא"א

ארגוני הסביבה הביעו חשש גם ממצב הצינור היבשתי של קצא"א, שאותו תיארו כ"ישן ומתאכל". ואולם, המשרד להגנת הסביבה מסר בהקשר זה כי הצינור נבדק לכל אורכו וכי הפגמים שהתגלו בו תוקנו. בנוסף, קצא"א מפעילה מערכת בקרה המאפשרת לזהות במהירות דליפות ולהשבית קטעים בצינור עד לתיקונן.

אנשי מקצוע סבורים כי הרחבת הפעילות בעקבות ההסכם החדש מסכנת את המרקם האקולוגי במפרץ אילת ובחופי הים התיכון. החשש אינו רק מפני דליפת נפט נרחבת, אלא גם מנזקים כרוניים שתגרום הגדלת היקף השינוע של החומר המזהם.

בים קיים חשש כבד לפגיעה ביונקים ימיים ובצבי ים, שנמצאים ממילא בסכנת הכחדה; במפרץ אילת, החשש המרכזי הוא מהרס מוחלט של שונית האלמוגים ושל תשתית התיירות בעיר במקרה של דליפה נרחבת. ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, אומר כי "אחת הבעיות העיקריות של זיהומי ים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות את האזור רוב ימי השנה, הזיהום מגיע לאזור שבו נמצאות השוניות, מה שהופך את הטיפול בו למסובך בהרבה". זבולוני הוסיף כי דליפות נפט יפגעו לא רק באלמוגים אלא גם במינים רבים נוספים של בעלי חיים, בהם דגים וחסרי חוליות.

נחל צין לאחר דליפת הנפט, ב-2011. נזקי הדליפה ניכרים עד היום
אלי הרשקוביץ

חשש נוסף הוא מפני פגיעה במתקנים להתפלת מים, שאחד מהם סמוך למקשרים של מכליות הנפט באשקלון. קצא"א מחזיקה בנמל הקטן שליד המתקן כלי שיט שיכולים להתמודד עם דליפות קטנות, אולם זיהום נרחב יחייב התערבות של חברות בינלאומיות - וגם אם אלו יפעלו ביעילות מרבית, הנזק שייגרם צפוי להיות כבד. 

מספר מכליות הנפט העוברות במפרץ אילת צפוי לגדול בעקבות ההסכם מפחות מעשר בשנה כיום לעשרות. בקצא"א מבקשים להרגיע ומסבירים כי בשנים האחרונות שופר המיגון של המכליות, המצוידות בדפנות כפולות למניעת דליפה. בתקופה זו אכן ניכרת ירידה במספר דליפות הנפט הגדולות בעולם. עוד טוענים בחברה כי מספר המכליות שיגיעו לאזור בשנים הקרובות יישאר נמוך בהרבה מבנמל עקבה, שבו עוברות בממוצע 200 מכליות בשנה.

ואולם, די במקרה אחד של זיהום כדי לגרום נזק בלתי הפיך, שהשלכותיו יורגשו למשך שנים רבות. קצא"א הציגה לאחרונה סקר סיכונים, שלפיו הסבירות להתרחשותו של אירוע זיהום חמור היא אחת ל-366 אלף שנים, והסבירות של זיהום חמור פחות, כתוצאה מדליפת נפט מהצנרת המחברת את המתקנים שעל  החוף למכלית, היא אחת ל-1,111 שנים. ואולם המשרד להגנת הסביבה דחה את מסקנות הסקר בתוקף, וקבע כי לא ניתן להסתמך עליו מפני שהוא מתעלם מכמה תרחישים אחרים. מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית במשרד, רני עמיר, מסר כי "המסמך אינו עונה על ההנחיות במקרה הטוב, ובמקרה הסביר יותר מהווה רשלנות ואולי אף זלזול בהנחייתנו". בקצא"א לא הגיבו לטענות אלו. 

את הסכנות הכרוכות בשינוע נפט המחיש הזיהום שאירע בחופי ישראל בחורף האחרון, אבל ההתנגדות שמעורר כעת ההסכם נובעת גם משינוי הגישה כלפי דלקי מאובנים בעולם. שלושת ארגוני הסביבה הגדולים בישראל - החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול - פנו לראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, בבקשה לבטל את ההסכם. הם הזהירו שהוא עלול "לסכל את התהליך המקודם בימים אלה להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לכלכלה דלת-פחמן עד לשנת 2050, ואת ההתחייבויות הבינלאומיות של המדינה במסגרת המאבק הבינלאומי במשבר האקלים".   

מנכ"ל קצא"א לוי אינו רואה סתירה בין המדיניות הממשלתית המוצהרת לבין הרחבת הפעילות של החברה. "כל ההערכות מדברות על כך שבשני העשורים הקרובים צריכת הדלק לא תפחת. את הדלק שמייצרים צריך לשנע, ואנחנו עושים את זה מבלי להגדיל את התשתית הקיימת", הוא אומר ומוסיף כי ההכנסות יגיעו למדינה ולא לבעלי הון - "אפשר לשנע את הדלק הזה דרך תעלת סואץ, ואפשר לנצל את התשתיות שלנו כדי להכניס כסף למדינת ישראל". מה שברור הוא כי המעורבים בתעשיית הנפט - מהיצרנים, דרך המשנעים ועד המזקקים - שואפים להמשיך ולנצל את המשאב הרווחי עוד שנים רבות. 

סיכון נוסף נשקף למתקן באשקלון מרקטות הנורות מרצועת עזה, שכן חמאס רואה במתקני תשתית מטרה אסטרטגית והגג הצף של מכלי דלק הופך אותם למטרה פגיעה. במבצע שומר החומות פגעה רקטה במכל של חברת תש"ן, גם היא חברה ממשלתית שעוסקת באחסון דלק ומפעילה מתקן באשקלון, סמוך למתקן של קצא"א. במקום פרצה שריפה, שכובתה לפני שגרמה נזק. על גג כל מכל בחווה של קצא"א מותקנת מערכת שאמורה לזהות פגיעות ולמנוע דליקות במהירות.

לפני חמש שנים שונה חוק הזיכיון של קצא"א, וכעת הוא מחייב את החברה לפעול לפי חוק התכנון והבנייה. בעקבות זאת, היא נדרשה להציג לוועדה לתשתיות לאומיות תוכנית להסדרת המתקנים באשקלון, שנמצאת כיום בהליכי אישור מתקדמים. לכאורה, התוכנית מסדירה את המצב הקיים, אך באיגוד ערים לאיכות הסביבה בנפת אשקלון חוששים כי החברה מתכוונת לנצל אותה להקמת מתקנים נוספים, בהם מסוף כימיקלים, שבו יאוחסנו חומרים מסוכנים. זאת בזמן שהמתקנים הקיימים, השוכנים לא הרחק מאזורי מגורים באשקלון, כבר יוצרים סיכונים ומטרדי ריח. על רקע זה ביקשה השבוע מנכ"לית האיגוד, מיטל אמיתי, להציג לוועדה את התנגדותו לתוכנית. לוי אומר כי אף שהתוכנית אכן מאפשרת לקצא"א להקים מסוף כימיקלים, לחברה אין כרגע כוונה לעשות זאת, וכי תפעל רק באישור מוסדות התכנון. 

לאחר שהתוכנית תאושר, תוכל קצא"א לאחסן ולשנע נפט בקצב מוגבר, ורק מדיניות ממשלתית שונה תביא למפנה. באחרונה השיבה המדינה לעתירה שהגישו ארגוני הסביבה נגד ההסכם, וביקשה להעניק לראש הממשלה נפתלי בנט ולראש הממשלה החלופי יאיר לפיד ארכה, כדי שיבחנו את ההסכם. זה יהיה מבחן בהעמדת השיקולים הסביבתיים אל מול הרווחים הצפויים לישראל בעקבות הפיכתה לצינור נפט בינלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות