בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה תוכנית שתגן על מקורות מי תהום

התוכנית תטיל מגבלות על פיתוח ובנייה ובכך תמנע זיהום של מקורות המים. לפי דו"ח של רשות המים, הפקת מי תהום זולה ובריאה יותר ממי ים שעברו התפלה

תגובות
מפעלי מנשה של חברת מקורות, היום
שי ארמה / מקורות

הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה השבוע תוכנית לשימור חמישה מוקדים של מקורות מי תהום הנחשבים חיוניים, למרות קיומם של מתקני ההתפלה. התוכנית, שעוברת כעת לשלב הערות הציבור וועדות תכנון ובנייה טרם קבלת אישור סופי, תטיל מגבלות על פיתוח ובנייה ובכך תמנע זיהום של מקורות המים. 

חמשת המוקדים הכלולים בתוכנית של חברת "מקורות" נמצאים באזור קיסריה, שפלת לוד, ראש העין, אשקלון ולהבים. שטחם הכולל כ-124 אלף דונם והוא נמצא מעל שני מאגרי מי התהום החשובים ביותר של ישראל: אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים. יכולת הפקת המים השנתית במרחבים אלו היא 125 מיליון מטרים מעוקבים - כמות דומה לזו של מתקן התפלה גדול.

עם זאת, במרחבים אלה יש יותר ממאה קידוחי מים שרבים מהם מיושנים ושואבים ליד אזורים בנויים שבהם יש מקורות זיהום. לפי התוכנית שאישרה השבוע הוועדה, השאיבה תעבור לשטחים סמוכים שבהם יהיו בעתיד מגבלות על בנייה למגורים או הקמת קווי תשתית כמו צינורות דלק. "התכנית הזאת תאפשר לשמור על מי התהום כמקור מים חשוב גם בעידן ההתפלה בלי לחסום את תנופת הפיתוח והבנייה של ישראל", אמר השר למשאבי מים, זאב אלקין. 

מפת מי תהום

במסגרת ההחלטה שהתקבלה השבוע, נדרשה הוועדה להתמודד עם כמה סוגיות שבהן תוכנית פיתוח מתנגשות ברצון לשמור על מקורות המים. במקרה של אזור קיסריה קבעה הוועדה כי השטח ממערב אליו יישאר במסגרת התוכנית ויוטלו בו מגבלות רבות על בנייה, ובעיקר על כזו המכסה שטחים נרחבים. מדובר בשטח שיש לו חשיבות רבה לשימור הצומח והחי, והחברה לפיתוח קיסריה תכננה לבנות בו שכונת מגורים. ארגוני שמירת טבע ומינהל התכנון במשרד הפנים התנגדו לבנייה בשטח זה.

לעומת זאת, הוועדה קבעה שניתן לוותר על שטחים במרחב המוגן של ראש העין ולאפשר הקמת מתחם אחסון ותחזוקה (דיפו) של מערכת רכבת המטרו. בנוסף, לפי החלטת הוועדה, ניתן יהיה להקים תחנות כוח לייצור חשמל מגז, שאליהן יגיע גם קו לאספקת דלק שישמש כגיבוי לפעילות התחנה. הרשויות המקומיות באזור מתנגדות להחלטה והשבוע אף פנתה עיריית ראש העין לחברי הוועדה לתשתיות לאומיות בבקשה שלא לוותר על השטח המוגן באזור. לטענת העירייה, מדובר בשטח שעל פי המפות ההידרולוגיות של רשות המים, נמצא באזור רגיש ביותר לזיהומים ולכן אין לאפשר בו הקמת תשתית עבור תחנת הכוח.  

החלטה חשובה נוספת של הוועדה נוגעת להעברת קווי דלק ארציים ממערב לכביש חוצה ישראל, בתוך המרחב המוגן של ראש העין. במקרה זה הוחלט כי הקמת קו דלק תהיה כפופה לאישור הוועדה, משרד הבריאות ורשות המים. זאת לאחר שיוצגו בפניהם פתרונות טכנולוגיים להנחת קווי דלק אטומים וממוגנים, כך שלא יהיה חשש כי הם יגרמו לזיהום מי תהום.

מפעלי מנשה של חברת מקורות, היום
שי ארמה / מקורות

על פי דו"ח הידרולוגי שהוכן על ידי רשות המים וחברת "מקורות" לקראת הכנת התכנית, הפקת מי תהום היא זולה יותר ממתקני התפלה והם יכולים לשמש כגיבוי במקרה שיש תקלה המונעת את הפעלת המתקנים. בנוסף, מי תהום עדיפים מבחינה בריאותית שכן הם מכילים מינרלים חיוניים שלא נמצאים במי ים שעברו התפלה.

בישראל יש 1,400 קידוחים להפקת מי תהום, אולם כאמור, רבים מהם מיושנים וחלקם יצאו משימוש בשל זיהום או שעתידם בסכנה בשל תוכניות בנייה הצמודות אליהם. למשל, במקרה של שפלת לוד ההערכה היא שמחצית מהקידוחים הקיימים יושבתו בתוך עשור בגלל האיומים שיש עליהם. בעתיד מתכוונת המדינה להכין תוכנית להגנה על מרחבים נוספים. על פי מנהל התכנון, המרחבים הנוכחיים נבחרו להיות ראשונים בתכנון בין השאר בגלל שהם מספקים מים לריכוזי אוכלוסייה גדולים וחשיבותם רבה במקרה של שיבוש בפעילות מתקני התפלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו