בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים מתריעים: הסכם שינוע נפט בין קצא״א לאמירויות מסכן את השונית באילת

במסגרת ההסכם בין קצא"א לחברה בבעלות חלקית של איחוד האמירויות תנועת המכליות לאזור מפרץ אילת תגדל — והסיכוי לדליפה יגבר. לפי פעילים ומדענים, ההסכם נחתם ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים

60תגובות
שונית אלמוגים באילת, ב– 2018 . מנכ"לית עמותת "צלול": "ההסכם הזה הוא סכנת מוות למפרץ"
פרופ' מעוז פיין / אוניברסיטת בר אילן

ההסכם להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט שנחתם בין חברת קצא"א לחברת MED-RED הנמצאת בבעלות חלקית של איחוד האמירויות עלול לסכן באופן חמור את שוניות האלמוגים באילת. כך מזהירים מדענים ופעילי סביבה, המציינים שדי בתקלה בודדת של אחת המכליות כדי להרוס את השונית. לפי ההסכם ניתן יהיה לשנע נפט מהמפרץ הפרסי לאילת דרך הים, ומשם לכיוון אשקלון ולשווקים אירופיים באמצעות צינור. המדענים והפעילים ציינו שחתימת ההסכם החדש נעשתה ללא מעורבות של ארגונים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים האחראים על שמירת מפרץ אילת.

על פי מסמך מדיניות לשימור המפרץ שהכינה רשות הטבע והגנים, בגלל היותו של המפרץ צר ובשל הרוחות החזקות הנושבות בו, כל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית. ככל שהתנועה באזור תהיה ערה יותר, כך גוברת הסכנה שאחת האוניות תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל — ושהדבר יוביל לדליפה.

נמל אילת, ב-2011
אוליבייה פיטוסי

כיום יש כבר תנועה ערה של מכליות מנמל עקבה בירדן, אולם ההסכם החדש צפוי להגבירה במידה ניכרת. "ההסכם הזה הוא סכנת מוות למפרץ, לשוניות ולתיירות", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית העמותה הסביבתית "צלול". לדבריה, "החתימה המהירה עליו ללא מעורבות של המשרד להגנת הסביבה, ללא תסקירים וחוות דעת וללא בחינת הסיכונים הינה הוכחה לצורך הדחוף בפירוק חברת קצא"א הפועלת תוך החרגה מחוקי סביבה ושקיפות ומתוך אינטרסים כספיים בלבד”.

לדברי פרופ' מעוז פיין מאוניברסיטת בר אילן, "גישה של מכליות נפט כחלק מההסכם החדש מהווה הכרזת מלחמה על שוניות האזור". הוא הוסיף: "באמת לא למדנו כלום ואנחנו עומדים לסכן את הטבע במפרץ אילת בזיהומי נפט כפי שאירע בעבר? האם נוותר על הזדמנות יחידה במינה למקלט לשוניות אלמוגים? העולם שמכיר ביחודיות מפרץ אילת צופה בדרך שבה ננהג. צריך רק לבחון את ההשפעות של זיהומי הנפט בדרום ים סוף ובמפרץ סואץ כדי להבין את הפוטנציאל ההרסני של הפיכת אילת לנמל נפט פעיל".

פרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב, שחקר בעבר את זיהומי הנפט במפרץ אילת, אמר כי "לצד החשיבות הרבה שיש להסכם עבור הכלכלה הישראלית עלינו לזכור את המשמעות הסביבתית הקשה שעלולה לנבוע מהסכם זה אם ייעשו קיצורי דרך בניהול ההובלה ואחסון הנפט ומוצריו. הפגיעה הקשה ביותר עלולה לקרות לשונית האלמוגים באילת שהיא אחת מפנינות הטבע החשובות בישראל והשונית הצפונית ביותר בעולם". לויה הזכיר כי השונית נפגעה בעבר מזיהום: "היא נזקקה אז לשנים רבות כדי להתאושש".

לדברי פרופ' אמציה גנין, מהמכון הבין־אוניברסיטאי באילת, הטכנולוגיה של מיגון המכליות השתפרה בשנים האחרונות. אך הוא הבהיר שהדרך היחידה להבטיח שלא תישקף סכנה למפרץ, תהיה באמצעות צינור נפט יבשתי מערב הסעודית לירדן, ומשם לישראל.

מקצא"א נמסר בתגובה: "חברת קצא"א מהווה שער האנרגיה של ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית. החברה מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א התפתחה והשתמרה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מחמישים שנה, במקביל לעבודה התפעולית של קצא"א וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים שעל פיהם פועלת החברה ומחויבותה לשמירת הסביבה. ההסכם שנחתם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו