בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: פלסטיק חד פעמי "ידידותי לסביבה" פוגע בבעלי חיים כמו פלסטיק רגיל

מדענים גילו כי חלקיקי פלסטיק רגיל וחלקיקי ״ביו פלסטיק״ פגעו באופן דומה במערכת הרבייה של אצטלנים - סוג של בעל חיים ימי

4תגובות
צלחות פלסטיק במים, מתוך המחקר
אוניברסיטת תל אביב

כלי פלסטיק חד פעמיים מסוג הנחשב ידידותי יותר לסביבה מזיקים לבעלי חיים ימיים כמו כלי פלסטיק רגילים, כך על פי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב. צוות המחקר בחן את השפעתם של הכלים הידועים כ״ביו פלסטיק״ על בעלי חיים הנקראים אצטלנים.

המחקר פורסם בחודש שעבר בכתב העת Environmental Pollution. הוא נערך על ידי תלמיד המחקר גיארמו אנדרסון ופרופ' נועה שנקר מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. צוות המחקר הסתייע במעבדה של פרופ' דרור אבישר באוניברסיטה. בשלב הראשון בחן צוות המחקר במעבדה כוסות פלסטיק חד פעמיות העשויות מסוג פלסטיק שכיח במיוחד, הנקרא PET. בנוסף נבדקו במעבדה כוסות ביו-פלסטיק מסוג PLA, העומדות בתקן אירופי ואמורות להתפרק טוב יותר לאחר השימוש בהן. כוסות הביו פלסטיק אמורות להישלח לאחר השימוש לטיפול במתקני קומפוסט ולהפוך למרכיב נוסף בדשן חקלאי. בהתאם לכך הן משווקת לצרכנים כידידותיות לסביבה. עם זאת, לא פעם הן מגיעות כפסולת לים. 

בבדיקה במעבדה נמצא ששני סוגי הכוסות מכילים תוספים כימיים שחלקם מוכרים כרעילים לתאי הגוף, הן בבעלי חיים והן בבני אדם. מדובר בין השאר בקבוצת חומרים הנקראת פתלטים, שבמחקרים אחרים נמצאו כאחד הגורמים לפגיעה בתהליכי רבייה בבעליי חיים.

בשלב הבא של המחקר טחנו החוקרים כוסות משני הסוגים לחלקיקים זעירים (מיקרו-פלסטיק), פיזרו את החלקיקים באקווריום במעבדה ובחנו את השפעתם על אצטלנים. אלו הם בעלי חיים חסרי חוליות הקבועים למקומם וניזונים מסינון מזון הנמצא במי הים. מינים של בעלי חיים אלו נפוצים בחופי הים התיכון ומפרץ אילת. "בניסוי במעבדה גילינו שנוכחותם של החלקיקים משני הסוגים פוגעת באופן דומה בהצלחת הרבייה של האצטלנים, אמר אנדרסון. ״זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא נחשפה כלל לחלקיקים. הנזק גבר ככל שריכוז החלקיקים במים היה גבוה יותר, ללא הבדל משמעותי בין שני סוגי החומרים".

החוקרים בדקו באיזו מידה מסוגלים האצטלנים לעכל חלקיקים של שני סוגי החומרים שהם בולעים, כאשר הם טועים לחשוב שהם מזון. החוקרים מצאו ברקמות של בעלי החיים כמויות דומות של פלסטיק וביו-פלסטיק - ממצא שמשמעותו שהביו-פלסטיק לא התפרק ונותר בגופם של בעלי החיים.

בנוסף, החוקרים בחנו בחנו באיזו מידה מתפרקות צלחות חד פעמיות משני הסוגים במי הים. הם הציבו צלחות משני הסוגים בשני אתרים במפרץ אילת, האחד בעומק של עד ארבעה מטרים והשני בעומק של כ-12 מטרים. הצלחות הוצאו מהמים לאחר ארבעה חודשים, אז התברר שבעלי החיים נמצאו בשכיחות גבוהה יותר על צלחות הפלסטיק הרגיל. צלחות הביו-פלסטיק לא משכו אותם וספחו מים ותפחו אך לא התפרקו.

"ההסבר לממצאים שלנו נמצא ככל הנראה בתקנים מיושנים המסווגים כלי ביו-פלסטיק כידידותיים לסביבה״, אומרת שנקר. "תקנים אלו מגדירים חומר ביו-פלסטי ככזה המתכלה בתוך 180 יום בתוך מתקני קומפוסט שבהם יש טמפרטורה של 50 מעלות, ותנאי לחות וחמצון מתאימים. כל זה לא קיים בסביבה הימית״. שנקר הוסיפה כי ״התקנים אינם מתייחסים לכל סוגי התוספים הרעילים שעלולים להימצא במוצרי ביו-פלסטיק. לדעתנו יש לעדכן בהתאם את התקנים. עד שזה יקרה, כדאי שצרכנים ידעו שכשהם משלמים ממיטב כספם על ביו-פלסטיק, הם מנקים את מצפונם, אבל עדיין עלולים לזהם את הסביבה. לכן כלים רב פעמיים הם תמיד הבחירה הבטוחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו