בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט הטיל קנס של 1.6 מיליון שקל על קצא"א בגין זיהום נחל צין ב-2011

על מנכ"ל החברה לשעבר ועל שני בכירים הוטלו קנסות בסך עשרות אלפי שקלים. השופטת קבעה כי אופי הנזקים והיקפם "פוגעים ממשית בערכים המוגנים ברף חומרה גבוה יחסית", אך ציינה כי השלושה אינם אחראים ישירים לפגיעה בצינור

94תגובות
 דליפת הנפט השנייה בנחל צין, בספטמבר 2011. עד להפסקת הזרימה מהצינור זרמו ממנו כמה מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני
אליהו הרשקוביץ

בית משפט השלום בבאר שבע גזר היום (שלישי) קנס של 1.6 מיליון שקל על חברת קצא"א בגין זיהום נחל צין ב-2011. על מנכ"ל קצא"א לשעבר ועל שני בכירים בחברה הוטלו קנסות בסך עשרות אלפי שקלים. השופטת שרה חביב קבעה כי "אופי הנזקים והיקפם מהווים פגיעה רחבה בערכים מוגנים ברמת חומרה גבוהה יחסית", אך ציינה שהבכירים "אינם אחראים ישירים לפגיעה בצינור".

לקריאת גזר הדין המלא - דלג

השופטת קבעה כי הקנס שהוטל על קצא"א ישולם בתוך שלושה חודשים, וכי אם החברה תורשע בעבירות דומות שייעברו בשנתיים הקרובות יהיה עליה לשלם קנס נוסף בסך שלושה מיליון שקלים. מנכ"ל החברה לשעבר יאיר וידה נקנס ב-75 אלף שקלים, שניתן להחליף בשישה חודשי מאסר. סמנכ"ל בטיחות והגנת הסביבה בקצא"א שלמה לוי, שהיה ב-2011 סמנכ"ל אגף ההנדסה בחברה, נקנס ב-150 אלף שקלים שניתן להחליפם בתשעה חודשי מאסר. סמנכ"ל הנדסה בחברה ניר סביון, שהיה ב-2011 מנהל פרויקטים בחברה, נקנס ב-100 אלף שקלים שניתן להחליף בשמונה חודשי מאסר. כל הקנסות ישולמו לקרן לשמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה.

בגזר הדין כתבה השופטת, כי "מובן מאליו שאף אחד מהנאשמים לא יצא ליום עבודה בכוונה לגרום לנזקים". היא ציינה כי הנאשמים הורשעו בעבירות "אחריות קפידה" (החובה להתנהל בזהירות מיוחדת, נ"י), שמשמעותן היא שהנאשמים אחראים בפלילים מאחר ולא עשו כל שביכולתם כדי למנוע את הנזק.

רמת הפליליות בעבירות אלה נמוכה והן נחשבות החריג הקיצוני ביותר בהליך הפלילי. בנסיבות אלה קבע המחוקק, כי לא ניתן יהיה להשית מאסר בפועל בגין עבירות אלה, אלא אם תוכח מחשבה פלילית או רשלנות בפועל אצל העבריין הספציפי - ומחשבה פלילית שכזו לא הוכחה ולא נטענה בהתייחס למי מהנאשמים דנן".

דליפת הנפט בנחל צין, ביוני 2011
אלי הרשקוביץ

בפברואר הרשיע בית המשפט את חברת קצא"א וכמה בכירים בה בזיהום כבד של נחל צין וסביבותיו. זאת, בעקבות שני מקרים, שהתרחשו ביוני ובספטמבר 2011, שבהם דלפו לנחל מאות אלפי ליטר דלק סילוני מצינור של החברה. קצא"א הורשעה בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים וגרימת ריח חזק או בלתי סביר. וידה, לוי וסביון הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות והפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון והחוק למניעת מפגעים.

השופטת חביב קבעה אז כי קצא"א והבכירים לא נערכו כראוי לטיפול באירוע חירום, ועוד קודם היה עליהם לנקוט בזהירות מונעת לצמצום הסיכון לדליפה. השופטת קבעה עוד כי אף שהפגיעה בצינור נעשתה בידי עובדים של קבלני משנה, האחריות לדליפה היא של קצא"א. השופטת קבעה כי ללוי ולסביון יש אחריות ישירה לדליפות, וכי לוידה היתה האחריות לטיפול בדליפה ברגע שקרתה. שני מפקחים מטעם החברה - פרוספר אלבז ואריה עמיר, זוכו מכל סעיפי האישום. 

ב-2011 עשתה קצא"א עבודות לתיקון ליקויים במעטפת צינור המיועד להעברת דלק סילוני, בקטע בן 153 קילומטרים בין שיזפון לאשל הנשיא. העבודות נעשו באמצעות חברת ההנדסה האזרחית רולידר, ששכרה את חברת מובילי הר הנגב מרהט, שביצעה את עבודות העפר במהלך שיפוץ הקו.

בסוף יוני 2011, במהלך עבודות סמוך לשדה בוקר, ניסה נהג המחפר לעקור עץ, נעץ את שיני כף המחפר בקרקע ופגע בצינור. עקב הפגיעה, פרץ דלק סילוני בעוצמה גבוהה והתיז על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין, וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. לפי כתב האישום, הדלק זרם במשך חמש שעות, שבמהלכן נשפכו כ-722 אלף ליטרים, מתוכם נשאבו בפעולות החירום שבוצעו לאחר מכן כמאה אלף ליטר. בין הצדדים היתה מחלוקת על היקף הדליפה, והשופטת חביב לא הכריעה בעניין הכמות אך קבעה כי היתה דליפה משמעותית. 

מנכ"ל חברת קצא"א לשעבר יאיר וידה בבית משפט השלום בבאר שבע, בפברואר
אליהו הרשקוביץ

כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו ובעבודות השיקום פונו מהאזור כ-26,500 טון קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום, נגרם אובדן של בית גידול לצומח ולחי ונשקפה סכנה לבעלי חיים, לביצי בעלי חיים שבאו עמו במגע ולבעלי חיים אשר ניזונים מהצמחייה שנפגעה.

בחלוף כתשעה שבועות מהמקרה הראשון, בראשית ספטמבר 2011, במסגרת עבודות השיפוץ, נחשף קטע מהצינור הנמצא סמוך לשביל המחבר בין עין זיק ובין מדרשת שדה בוקר וממוקם כ-200 מטר מדרום לנחל צין ולנקודת הפגיעה הקודמת. במהלך עבודות הכשרת השביל, ננעצו שיני השופל בצינור ופערו בו שני חורים. עד להפסקת הזרימה מהצינור זרמו ממנו לסביבה כמה מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני. לפי כתב האישום, קטע הצינור המשופץ הוטמן בעומק לא מספק, בניגוד לתקן ובניגוד לאמור במפרט הטכני שאישר המשרד להגנת הסביבה, אך השופטת לא הכריעה בעניין. 

בפברואר 2018 הגיעו חברת רולידר ומנהל הפרויקט מטעמה משה ורמוס להסדר טיעון עם התובעת בתיק, עדי דמתי שגיא, שבמסגרתו נמחק מכתב האישום ניר עפרוני שהיה מנכ"ל החברה בזמן העבודות. הם הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת הכוללת חומר מסוכן, גרימת מפגע ריח ופגיעה בגן לאומי. רולידר נקנסה בחצי מיליון שקל וורמוס נדון ל-120 שעות עבודות שירות.

חברת מובילי הר הנגב, בעלי החברה דני אלקרינאוי ושניים מעובדיה שהפעילו מחפרונים בשטח, הודו בתחילת 2019 בכתב האישום שהוגש נגדם. הם הורשעו בביצוע שורה של עבירות סביבתיות ובהן זיהום מים בנסיבות מחמירות והשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן. על החברה הושת קנס של 600 אלף שקל ואלקרינאוי נקנס ב-75 אלף שקל ונדון ל-120 שעות עבודות שירות. היקף זהה של עבודות שירות נגזר על שני מפעילי המחפרונים, וכן קנסות של 25 אלף שקל ו-20 אלף שקל.

הזיהום בשמורת עברונה, ב-2014
רשות הטבע והגנים

נגד קצא"א וארבעה בכירים בחברה מוסיף להתנהל הליך פלילי על אחריותם לדליפת חמישה מיליון ליטרים של נפט בשמורת הטבע עברונה בדצמבר 2014. בכתב האישום שהוגש נגדם לבית המשפט בבאר שבע בנובמבר, נכתב כי המקרה היה "פגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה" ושבדליפה נפגעו כ-144 דונם משמורת הטבע. ב-2019, במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד קצא"א בשם כל תושבי מדינת ישראל, הוסכם כי החברה תשלם פיצוי בסך מאה מיליון שקלים בגין הזיהום שנגרם לשמורה.

מלבד הזיהום בנחל צין ובשמורת עברונה, גרמה קצא"א למפגעים סביבתיים נוספים. לפני מספר חודשים דלף דלק גולמי מצינור של החברה באזור אשקלון. בנוסף, באשקלון ובאילת גרמה החברה בשנתיים האחרונות כמה פעמים למפגעי ריח בשל דליפת דלק. כמו כן, לפני שנתיים הורשעה החברה בגרימת נזק לאלמוגים באילת בעת עבודות במסוף לקליטת נפט של החברה. על רקע זה, ארגוני סביבה ומדענים חוששים מהרחבת הפעילות של החברה במסגרת ההסכם שחתמה עם חברה הפועלת באיחוד האמירויות. ההסכם יאפשר הרחבה משמעותית של היקף הנפט שמגיע למסופים באשקלון ובאילת וכן לצינור היבשתי המחבר בין שני הנמלים. הדבר מסכן את שונית האלמוגים באילת וכן את מתקני ההתפלה בים התיכון, במקרה של דליפת נפט. בעקבות עתירה שהוגשה נגד ההסכם לבג"ץ, המשרד להגנת הסביבה התחייב להטיל הגבלות על היקף הנפט שיעבור בשטח ישראל. בקצא"א עתרו נגד המשרד והדיון בעתירה מתנהל בימים אלה.

התובעת בתיק, עו"ד עדי דמתי שגיא מפרקליטות המדינה, מסרה כי "בית המשפט הותיר על כנה את הרשעת הנאשמים ודחה את בקשתם לביטול ההרשעה, כמו כן גזר בית המשפט קנסות כספיים בהיקפים משמעותיים על חברת קצא"א ומנהליה אשר מבטאים את היקף וחומרת האירועים. הפרקליטות טענה כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה מבלי לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים במהלך פעילותן – יישאו בדין על הזיהום שנגרם ועל הנזק הסביבתי שנוצר. כמו כן על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו