בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשות מקרקעי ישראל מסכלת קידום תוכנית הגנה על שטחים פתוחים

רשות מקרקעי ישראל טוענת שהתוכנית מגבילה פיתוח שטחי מגורים ולכן התוכנית לא הובאה לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה

17תגובות
בנייה בבית שמש
אמיל סלמן

מינהל התכנון במשרד הפנים מעוניין להביא לאישורה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית מקיפה שגיבש להגנה על שטחים פתוחים, שהושלמה לאחרונה. אבל התנגדות של רשות מקרקעי ישראל מסכלת את היוזמה. הרשות טוענת שהתוכנית מטילה מגבלות על פיתוח שטחי מגורים חדשים, ולכן היא טרם הובאה לאישור המועצה.

לפני חמש שנים אישרה הממשלה תוכנית אסטרטגית לדיור לשנת 2040. בתוכנית נקבע ששטחים פתוחים ימופו, כדי לאפשר הגנה עליהם ולייעד שטחים אחרים לבנייה. פרק השטחים הפתוחים בתוכנית האסטרטגית הוצג ואושר בוועדת משנה של המועצה הארצית לפני חמישה חודשים. הוא אמור היה להגיע לאישור במועצה עצמה, יחד עם שאר מרכיבי התוכנית האסטרטגית, לאחר שהוכן תשריט ארצי שבו סומנו שטחים שיהיו במעמד מוגן, שאינם נכללים בשמורות טבע וגנים לאומיים.

השטחים שסומנו הוגדרו רב-תפקודיים. תחת הגדרה זו סומנו שטחים חקלאיים בעלי חשיבות גבוהה ושטחים שבהם יש מסדרונות אקולוגיים. בשטחים אלו לא יוטל איסור מוחלט על פיתוח, אבל יחולו מגבלות על היקפו. פרק השטחים הפתוחים בתוכנית קובע גם שיש להוסיף 103 שמורות חדשות ולהרחיב 11 שמורות קיימות, בשטח כולל של כ-1.15 מיליון דונם.

ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון והבינוי מתנגדים להצעה של מינהל התכנון לשימור השטחים הפתוחים, אף על פי שנציגי הרשות והמשרד היו שותפים בכל השלבים של גיבוש פרק השטחים הפתוחים. מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט, טוען שמסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע מוצעות חופפים ל-50 תוכניות פיתוח ומגבילים את אפשרויות הבנייה לצורכי דיור ותעסוקה.

על פי רשות מקרקעי ישראל, אין כל מקום להרחבת מסדרונות אקולוגיים. במכתב בנושא ששלח לשרת הפנים, איילת שקד, כתב קוינט בין השאר: "אין אלא לתהות האם כל תכלית הרחבת המסדרונות האקולוגיים הינה לקבע עובדות בשטח אשר יסכלו פיתוח עתידי". הוא הביא כמה דוגמאות לסתירה בין תוכניות פיתוח לשימור מסדרונות אקולוגיים.

ביצות נחל פולג
יעל זילברשטיין ברזידה

למשל, לפי קוינט הרחבת מכון טיהור שפכים בקרית גת חופפת למסדרון אקולוגי ותוכנית להקמת 8,000 יחידות דיור באזור הר כמון בגליל עלולה להיבלם בגלל מסדרון אקולוגי. רשות מקרקעי ישראל טוענת שגם תוכניות להרחבת טבריה, בית שמש וכמה אזורי תעסוקה בגליל ובשרון עלולות להיתקל במגבלות בגלל סימון שטחים פתוחים המיועדים להגנה.

רוח ההתנגדות של רשות מקרקעי ישראל לשימור שטחים פתוחים עולה גם מדברי הברכה שמנכ"ל משרד השיכון והבינוי, אביעד פרידמן, כתב לעובדי המשרד לכבוד פסח: "פעם כשהייתי רואה שדה פורח בצבעים, הייתי חושב על היופי ועל הטבע. היום אני מתבונן בכל שדה ריק וחושב מה ניתן היה לבנות בשדה, לאיזה גובה ומדוע אנחנו לא מתחילים בבנייה".

מינהל התכנון, מצדו, מבהיר שפרק השטחים הפתוחים בתוכנית האסטרטגית נועד לעודד פיתוח שאינו פוגע במשאבים הטבעיים והתרבותיים של ישראל, שנמצאים בשטחים אלו. רעיון השטחים הרב-תפקודיים עלה מתוך הכרח: יש לתת מענה לצורכי האוכלוסייה, שתוכפל עד אמצע המאה, בעוד ששטחה של המדינה יישאר קטן.

ההגדרה שטחים רב-תפקודיים נועדה גם לאפשר פיתוח בנייה למגורים שתהיה חסינה ככל האפשר לאירועי מזג אוויר קיצוניים, כתוצאה ממשבר האקלים. לדוגמה, יש צורך בשימור שטחים שייתנו מענה להצפות באירועי גשם גדולים, בלי לסכן שטחי מגורים. במכתב לשקד ציינה מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, שחלק מהמחלוקות כבר נפתרו. בין השאר הושגו הסכמה על הרחבת מכון טיהור השפכים של קרית גת ומחיקת המסדרון האקולוגי באזור הר כמון. זילבר הציעה להביא להכרעת המועצה הארצית תוכניות בהיקף משמעותי, כמו התוכנית להרחבת העיר חריש.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "לאור הקשיים שעליהם עמדה הרשות, הוחלט בסיכום עם שרת הפנים, יושב ראש מטה התכנון ומנהלת מינהל התכנון, שהנושא ימשיך וילובן".

חריש
עומר כרמון

פרק השטחים הפתוחים כולל הגנה על שטחים לא רק מסיבות אקולוגיות ונופיות, אלא גם משיקולים של אבטחת מזון וכושר ייצור חקלאי. בשנים האחרונות אושרו תוכניות בנייה על שטחים חקלאיים מעובדים בהיקף של 65 אלף דונם ותוכניות לאנרגיה מתחדשת על קרקע חקלאית בהיקף של 50 אלף דונם.

"נוכח תאוצת הפיתוח הגיעה העת לנקוט מדיניות אקטיבית של ייעול השימוש בקרקע, על מנת לצמצם ככל הניתן את הזחילה והתפשטות הפיתוח על חשבון קרקע חקלאית ומשאביה", נכתב במסמך המדיניות העדכני של פרק השטחים הפתוחים, שהושלם לפני חודשיים. כדי לשמור על קרקע חקלאית שבאמצעותה תובטח אספקת מזון טרי לכל אוכלוסיית ישראל סומנו בתשריט השטחים הפתוחים "מרחבים חקלאיים מוגנים", שבהם יש חשיבות גבוהה לשמירה על השטח במלוא היקפו לטובת גידולים חקלאיים.

בסך הכל מדובר על 58 מרחבים ששטחם הכולל 3.3 מיליון דונם. בהקשר זה נכתב במסמך המדיניות, בין השאר: "עצמאות מוחלטת בכמות הגידולים החקלאיים הנדרשים אינה יעד בר השגה עד 2050. עם זאת, ברור לכל כי על מנת להבטיח שמדינת ישראל תמשיך לייצר מזון טרי בכמות מספקת גם בתנאי אי ודאות גיאו-פוליטית ואקלימית, יש לשמר ככל הניתן את ההיקף הקיים של קרקע חקלאית איכותית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו