ההומואים שמשכפלים את המודל הסטרייטי, הסטרייטים שרואים בו מישהו מקולקל, הסופרים שעושים לקוראים נעים בגב והציבור שבגד בספרות – עם צאת הרומן החדש שלו מספר סמי ברדוגו בגילוי לב נדיר על הפער שבינו לבין העולם
גם אם מתעלמים מהליהוק הבעייתי של רוצח בבגדי נשים, הספר החמישי בסדרת המותחנים של ג'יי־קיי רולינג, תחת השם רוברט גלבריית, מייגע ומאכזב
זלנסקי יודע שמלחמות לא מנצחים רק בטנקים וארטילריה. בהפצעותיו באירוויזיון, בפסטיבל קאן ובגראמי הצליח לשדר לרוב אזרחי העולם החופשי — ממש כמו מצביעי האירוויזיון — כבר החליטו לאיזה צד של ההיסטוריה הם רוצים להשתייך
"חיים קטנים" היה אחד מלהיטי המילניום הנוכחי והפך את האניה ינגיהארה לאישה הכי נערצת והכי שנואה במיליה הספרותי באמריקה. עם ההופעה בעברית של ספרה החדש "אל גן העדן", היא מספרת מדוע הדרישה האמריקאית להצלחה ולאושר ברוטלית בעיניה, טוענת שהעובדה שרוב גיבוריה הם גייז היא מקרית ומסבירה איך הקורונה נדחפה לסיפור המגפה שכבר נכתב בספרה החדש
במשך שנים ליוותה לב את לבני, שהיה מפקד גלי צה"ל ומנכ"ל רשות השידור, בכתיבת זיכרונות חייו. אחרי מותו ערכה את אלפי העמודים שהותיר לכדי רומן מונומנטלי. בראיון היא מספרת על הפחד של חברה מהדף הלבן, על כישרונו לפרק כל סיטואציה אנושית ומדוע לא הצליחה לממש את צוואתו במלואה
במשפט התביעה של דפ נגד אשתו לשעבר יש יותר עניין, דרמה וטוויסטים עלילתיים מאשר בכל חמשת סרטי "שודדי הקאריביים". אלא שזהו קרב חסר סיכוי שהיחידים שיכולים להרוויח ממנו הם עורכי הדין ואתרים כמו TMZ
סגירת הגבולות בין המדינות מטרידה את גדול סופרי פקיסטאן כיום, מוחסין חאמיד, שגדל רוב חייו בארה"ב ובאנגליה. בראיון עם צאת ספרו "מערבה" בעברית, הוא מזכיר שההגירה היא שבנתה את העם היהודי, מתנגד לחיפוש אחר אנשים "טהורים'" ומסביר למה היחס השונה לפליטי אוקראינה וסוריה לא מרגיז אותו
הסופר והמשורר הצרפתי ז'אק ד'דלסוורד־פרסן הכניס את דמותו של אוסקר ויילד לרומן "מיסות שחורות. לורד ליליאן", שפורסם ב-1905 ותורגם עתה לעברית. גיבור הסיפור נשען על מרכיבי חייו־שלו עצמו, לרבות פיתוי קטינים, אורגיות, סמים, מאסר ודקדנטיות לא מתנצלת. האם יש קו ישר משם לתקינות הפוליטית של ימינו, שבהם ספר כזה כנראה לא היה יוצא לאור?
בגיל 76 המעצבת טובל'ה חסין זוכה להכרה ולהוקרה שחיכתה להן חיים שלמים, ומקבלת פרס מפעל חיים מידיה של החברה והלקוחה מרים אדלסון. בראיון היא חוזרת לימי ילדותה ופותחת את הפציעות העמוקות שהותירו בה אביה המתעלל וחברי קיבוץ משמרות
בתו של שדר הטלוויזיה שמעון טסלר, נולדה מחוץ לנישואים — נושא קבוע ללחשושים ושמועות בחברה הירושלמית בה גדלה. עם הוצאת הרומן "שיר העצב הנורא", מספרת תמר טסלר על החיים כבת לסוג של רוק סטאר מקומי, ועל החודשים שבהם נדרשה לטפל בו כשחלה בסרטן
ההתעקשות לכנות את חתן פרס ישראל אביהו מדינה "משורר" היא למעשה עלבון במסווה, שמאחוריו עומדת תפישה מיושנת הרואה בפזמונאות עיסוק נחות, צדדי, שלא זכאי לכבוד
מוטי זעירא מספק מידע מפורט ועשיר על חייו ויצירתו של חיים חפר, אך מרפרף בקצרה על התבטאויותיו נגד מזרחים ועל יחסיו עם נשים. התעקשותו לשמור על טון ניטרלי ולא שיפוטי מחזקת את הרושם שאין מדובר בביוגרפיה מורכבת של הפזמונאי, אלא במעין ספר מזכרת ליוצאי הפלמ"ח
באושוויץ כינה אותה ד"ר מנגלה "הרקדנית הקטנה שלי" ואחרי המלחמה היא ניצלה מניסיון אונס של חייל אמריקאי. עם הוצאת המהדורה העברית של הביוגרפיה המרתקת שלה, מספרת ד"ר אדית אווה אגר, בת 94, על השיטה הטיפולית שפיתחה ובזכותה הצליחה להשתחרר ממחנה הריכוז שנותר בתודעתה וגם לעזור לחיילים נפגעי טראומה
הסולן והמייסד של "פרוקול הארום", גארי ברוקר, מת בשבוע שעבר בגיל 76. לא היו לו את הדרייב והאגו שהופכים מוזיקאים מוכשרים מאוד למגה־סטארים, אבל היתה לו עדת מעריצים אדוקה
הסדרה החדשה "פאם וטומי" חוזרת לרגע ההוא בתרבות שבו תפוצה של תוכן מיני נהפכה לספורט בינלאומי. אחרי שמגלים סימפתיה לעוגמת הנפש שנגרמה לאנשים האלה נשארים עם התהייה מה גרם להם להנציח את עצמם כך
זו לא עיתונות מתוחכמת במיוחד לפמפם במשך עשרות שנים שניים־שלושה מסרים קבועים, ואז להזדעזע שוב ושוב כשהמציאות לא מיישרת איתך קו. דווקא עכשיו, כשהוא בן 72 ונפרד מהתחנה, מומלץ לרזי ברקאי ולמקונני עזיבתו להביט פנימה ואולי לקחת חלק מהאחריות על המתרחש בגל"צ. וגם מחוץ לה
בספרו, ויליאם סטיירון מתאר בפרטנות את מאבקו המתמשך במחלה. הוצאתו המחודשת בעברית, בליווי שתי אחריות דבר מאירות עיניים, היא צעד מעורר כבוד המבטא מחויבות לסופר ולמורשתו
"איך אני יכול לדעת שמחר לא יבואו לכפר שלי ויזרקו אותי משם?" תוהה הסופר והפובליציסט עודה בשאראת עם צאת רומן חדש שלו. בראיון הוא משוכנע כי קוראיו מוכנים לגיבור להט"בי, מסביר למה הוא מתנגד לדרכו של מנסור עבאס ומדוע הוא יכול להבין את התפרצויות הזעם מצד הצעירים הערבים
"שברתם לי את הציניות", אמר ליטני בן ה–78 באחת מהופעותיו האחרונות, לפני ניתוח לטיפול בהתחרשותו. אבל הביצוע ל"ולא היה בינינו אלא זוהר" הוחמץ, והבחירה ב"תפסתי ראש על הבר" הטרנספובי היתה בעייתית
בולס סירב שיתייגו אותו כ"סופר גיי", הכניס לספרות רצח, סמים ואת מותם של החיים המרובעים, וביתו בטנג'יר נהפך ליעד פופולרי עבור גדולי הסופרים במערב. הרומן שלו "שמים מגינים מעל", מהמפורסמים שנכתבו אחרי מלחמת העולם השנייה, תורגם באיחור של יותר מ-70 שנה
