רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינס אליאס

קבר יונתן בן עוזיאל, ליד עמוקה

מהר מירון ועד חדר בדירת שיכון בצפת: מסע בעקבות קברי הצדיקים

הילולות בקבר חוני המעגל או יונתן בן עוזיאל, פיתוח אתרי פולחן בקבריהם של רבנים ומקובלים, יוזמות פרטיות של מי שנגלה בחלומם צדיק וביקש להשתכן בביתם: מסורת העלייה לרגל לקברי צדיקים, שבחודשים אלו של השנה מגיעה לשיאה בהילולות, עברה תהפוכות אבל ביטאה תמיד אותו צורך אנושי. הצד השני של הקמע

סיון אלבו בן חור. פחדה שזה לא בשבילה

"פריפריאלית לכל דבר": הכירו את מנצחת התזמורת האנדלוסית, סיון אלבו בן חור

כשקיבלה את ההזמנה לנצח על התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד, חשבה סיון אלבו בן חור שזה לא בשבילה: בבית מעולם לא שמעו מוזיקה מהמגרב והיא היתה כנרת בעלת הכשרה קלאסית. לאחר עשור בתפקיד היא מבינה שההחלטה שינתה את מסלול חייה. בראיון היא מספרת על התחייה המפתיעה של הז'אנר והבעייתיות בחינוך המוזיקלי שניתן כאן

דני בר-אלי ביטון. הכל התחיל מוויכוח

"הסתכלו אם יש להם זנב כמו לקופים": 14 עמודים שחשפו את סיפור העלייה הנשכחת

כשאביו של דני בר-אלי ביטון החליט לעלות לארץ ישראל הוא נאלץ לנסוע ברכבת מקזבלנקה לאלג'יר בלי להודיע לאמו ולאישתו הטרייה, ולשרוק שם את "התקווה" מחוץ לבית כנסת. זה היה השלב הקל במסלול תלאות רצוף הסללות. עם יציאת ספרו, מסמך היסטורי חסר תקדים, מסביר בר-אלי ביטון איך טווה משלל עדויות את סיפור ההעפלה שאנחנו כמעט לא מכירים, זו של יהודי צפון אפריקה

נוזהת קצב, בשנות ה-70

"העריצו אותה": סיפורה של נוזהת קצב הוא סיפורו של דור שלם של יהודים מזרחים

בסלון ביתה התנהלו מפגשים לוהטים של ויכוחים פוליטיים וקריאת שירה, היא שילבה את השפה והתרבות העברית והערבית, ופעלה באינספור זירות חברתיות. חברת הכנסת לשעבר נוזהת קצב, החוגגת השבוע 90, מייצגת דור של יהודים משכילים שבאו מעיראק, אשר יכלו לשמש גשר תרבותי בין יהודים לערבים – אך מורשתם נקטעה

עולה מתימן בעבודות דחק בגליל. מנגנון שנמשך 20 שנה

"מי הפריח את השממה? רק עדות המזרח": כך קק"ל תרמה ליצירת השסע העדתי

עבודות הדחק שאליהן נשלחו בעיקר עולים מזרחים בשנות ה-50 וה-60, העומדות במרכזו של הסרט החדש "ביערות האלו", אינן (רק) סיפור היסטורי: ההשלכות שלהן יצרו במידה רבה את המבנה החברתי בישראל וניכרות היטב גם היום. כיצד פעל המנגנון הזה, את מי הוא שירת ואת מי ניצל

רפאל אזרן

רק בספרד גילה המשורר רפאל אזרן את החיבור אל זהותו המזרחית

הוא חי בברצלונה, כותב בעברית ומכונה "המשורר העברי הראשון בספרד מאז תור הזהב". רפאל אזרן, שגדל במשפחות אומנה ופנימיות בדרום הארץ ולא מצא כאן את מקומו, פועל בצומת תרבותי ייחודי, המעיד הן על המקום שבו נמצאת השירה המזרחית בישראל והן על היכולת לפרוץ גבולות של ארץ ושפה

אפרת חכימי (מאחור: צילומי סטילס מתוך "ירושלים", 2021, וידיאו דו־ערוצי). החיים בארה"ב חידדו את חוויית ההגירה המוּלדת

אפרת חכימי הקימה לתחייה כפר מדומיין מהרי האטלס

הכפר שמשפחת אמה של חכימי באה ממנו במרוקו אינו קיים עוד, גם לא במפות. האמנית הרב־תחומית יצאה לחיפוש אחריו במסע שהתחיל בארה"ב, נמשך במושב ישראלי שכולו זיכרון למקום ההוא, והוביל למקום פרטי מאוד. עם עליית תערוכתה "לחפש כפר" במוזיאון תל אביב, היא מספרת על התחנות המרתקות שבדרך

מליאת הכנסת 1988

כנס בנושא מסורתיות מזכיר את מורשת אהרון אבוחצירא. האם תפיסתו המתונה רלוונטית?

המסורתיות המחודשת שואפת להחליף את המזרחיות המשסעת במסר מאחד של ישראליות, המבוססת על תרבויות יהודיות מכל העולם, ולמשוך אליה את המעמד הבינוני המזרחי שרואה את עצמו כחלק מהמיינסטרים הישראלי. אבל האם המסר המאחד לא בא במקום תביעה פוליטית רצינית?

גילה בשארי

מקרנגי הול לחצר ביתה: גילה בשארי לא נותנת לשירה התימנית להישכח

גילה בשארי התפרסמה לראשונה בשנות ה־70, ובעשור שאחריו ייצגה את המוזיקה התימנית בהופעות עם הפילהרמונית מול מלכת ספרד ובאולמות יוקרתיים בכל העולם. היום היא מצרה על כך שהפיוט המסורתי הולך ונשכח, אבל בהופעותיה היא ממשיכה בעיקשות במלאכת השימור התרבותי

שרית חדד. בעבור אשה מזרחית 
המאבק הוא כפול

היציאה של שרית חדד מהארון היא שיא נוסף ביחסים בין המוזיקה המזרחית וקהילת הלהט"ב

יש מקום לשאול מדוע לא יצאה שרית חדד מהארון מוקדם יותר, אבל לא אם אתם אשכנזים או סטרייטים. רצוי גם לזכור שחדד היא בן אדם ולא פלקט ושחלק מקבלת הלהט"בים, גם היום, היא מהפנים לחוץ