יום השואה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום אבל לאומי החל בתאריך כ"ז בניסן. ביום זה נסגרים כל מרכזי הבילוי בישראל, והציבור מתייחד בטקסים עם קורבנות השואה. טקס יום השואה הלאומי נערך בערבו של היום במוסד יד ושם בירושלים, שם מדליקים ניצולי שואה שש משואות זיכרון. למחרת, בשעה 10 בבוקר, נשמעת צפירת דומייה בת שתי דקות, ואזרחי ישראל עוצרים ממלאכתם ועומדים. בשעות אלה נערכים בבתי הספר ובמוסדות הרשמיים טקסי יום שואה. בשנים האחרונות נוספה מסורת של קריאת שמות קורבנות השואה, תחת הכותרת "לכל איש יש שם". בטלוויזיה מוקרנים סרטי תעודה על השואה, ובשנים האחרונות גם סרטים עלילתיים העוסקים בתקופה.
עם השנים התגבש בישראל מעין "סדר יום שואה", המבוסס על טקסטים ושירים קאנוניים. טקסי יום השואה בישראל מכוונים בעיקר להיבט הלאומי: הם שמים דגש על חשיבותה של מדינה יהודית עצמאית, ולרוב מקושרים לאתגרי ההווה. עם הזמן, התפתחו טקסים אלטרנטיביים, העוסקים ביחסו של האדם היחיד לשואה. טקסים ואירועים אלה עוסקים בקיום האנושי בשואה, בניצולים ובקורבנות עצמם, בהשתקת זיכרון השואה האישי בשנותיה הראשונות של המדינה, ועל הקושי של אנשים בני ימינו להבין את הרקע לשואה, ואת ימי האימה.
בין 1939 ל-1945 רצח המשטר הנאצי הגרמני ובעלי בריתו באירופה, בשיטתיות, שישה מיליון יהודים. מפעל הרצח נשען על שנים ארוכות של הסתה גזענית נגד יהודים ושל פגיעה מתמשכת באורח חייהם: מה שהתחיל בגירושם של היהודים מתפקידים ציבוריים, נמשך בסגירת היהודים בתוך גטאות צפופים ומוכי מחלות ורעב, והסתיים בשליחתם ברכבות משא להשמדה בגז ובעבודת פרך.
מועד יום הזיכרון נקבע כדי לציין את האירוע הבולט ביותר של התנגדות יהודית – מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח של שנת 1943 (תש"ג) ונמשך כמעט חודש. יום הזיכרון נקבע כך שיהיה רחוק מחג הפסח, אך עדיין בתקופת המרד.
סיכת הלב שהוכנה במחנה הכפייה נותרה עדות לאהבה שלא מומשה
אילונה וקורט מפולין תכננו להינשא, אך השואה הפרידה ביניהם. ממחנה העבודה הוא שלח לה מכתבי אהבה ותמונות עם הקדשות. היא, מצדה, תפרה סיכת נוי עם תמונותיהם. הוא נרצח לפני תום המלחמה, היא הקימה משפחה חדשה
האיגרוף הוביל אותו לפסגת העולם. באושוויץ הוא רק היה "שעשוע" עבור הגרמנים
לאונה "ללטו" אפרתי הגיע עד לקרב על אליפות העולם, אך הפסיד בשל שיפוט מגמתי. כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הובילה לגירושו של המתאגרף היהודי בחזרה לאיטליה, שם גורלו נחרץ והוא נשלח לאושוויץ. במחנה, ארגנו החיילים הגרמנים קרבות איגרוף בהם הימרו נגדו
בין הכחשת השואה להכחשת הנכבה
ליום השואה יש מועד מתאים וראוי יותר
קרבתו של יום השואה ליום העצמאות רק מסייעת לטענה כי תקומת ישראל היא פיצוי על השואה. האמת היא שתקומת ישראל החלה הרבה קודם. היא נבלמה בשואה ונמשכת גם היום
"שלוש שנים ללא שם" מאת יוליה שקודובה: פרק לקריאה
ב-27 במארס 1942 נכנסה בשערי אושוויץ רכבת ועליה 999 נשים צעירות ורווקות מסלובקיה, שסברו לתומן שהגיעו למחנה עבודה לשהות בת שלושה חודשים. לימים יוגדר השילוח הזה כטרנספורט הראשון שהגיע לאושוויץ. כל תעשיית המוות כפי שהכרנו אותה עוד לא היתה
"המתנדב" מאת ג'ק פרוודר: פרק לקריאה
סיפורו של ויטולד פילצקי, לוחם מחתרת פולני שהתנדב להיכלא באושוויץ ולתעד את זוועות נאצים. הסיפור התגלה על-ידי ג'ק פרוודר, כתב ה"טלגרף" בבגדאד ו"וושינגטון פוסט" באפגניסטאן
"היהודים בגטו הלכו ממש כאן. מה, את לא רואה אותם?"
"כל עוד בלבב" מציירת בני נוער כטיפוסים חלולים, ואת השואה ככלי הניצב בין קורבנות לכוחנות. הרלוונטיות היחידה שלה היא ההזדמנות להמשיך ולדון בבעייתיות הרבה של המסעות לפולין
נשיאת הבונדסטאג בביקור בישראל לקראת יום השואה: "אחריותה של גרמניה לא הסתיימה"
בארבל באס הגיעה הבוקר למשכן הכנסת, ובערב היא צפויה להשתתף בעצרת שתיערך ביד ושם. זוהי הפעם הראשונה שאישיות גרמנית בכירה לוקחת חלק בטקסי יום השואה
"זיכרון בסלון": אתם עושים לשואה שלי לייק, ואני עושה לשלכם
פרומו ל"זיכרון בסלון", קשת 12
כיצד יזכרו את השואה אחרינו? לא נדע
באוקראינה מתבצע רצח עם, ואנחנו שולחים כמה קסדות
בגלל המלחמה באוקראינה צריך לעדכן את יום השואה
כל עוד ניצולי השואה מהלכים בינינו, יש בירור אחד שעוד יחכה
הייתי ילד ששאל שאלות. את התשובות, אם ישנן כאלה, קיבלתי בשירים ובספרים. ועדיין, יש משהו שאף מחקר על שורשי האנטישמיות לא נתן עליו תשובה. לא לי. לרגל יום השואה הבינלאומי
כיף לנו, סיוט להם: כך תשמרו על הכלב שלכם מחגיגות יום העצמאות וזיקוקי הדינור
יום העצמאות הוא היום שבו כלבים בורחים ונעלמים בשל ההמולה ורעש הפיצוצים. כך תימנעו את את המשבר ותרגיעו את הכלב שלכם
חידשתי דרכון זר ביום השואה
אם כבר מסע אל בּוֹרוֹת ההריגה, לא עדיף שייראה כך?
בתנועת הנוער למדנו תכנים מורכבים ומסעירים על עומקו של הקיום האנושי. מעטים "מעיזים" לעסוק בתכנים כאלה, בטח לא מערכת החינוך שעוסקת באופן אובססיבי בפורנוגרפיית הסבל
את הדרך לטרבלינקה אנחנו מכירים
הסתנן לגטו להציל את הוריו, לחם כפרטיזן, נהרג בצה"ל בעת מילוי תפקידו
במלחמת העולם השניה יעקב גיל זייף תעודת קצין פולני, יצא ליערות להילחם בגרמנים ואפילו היה מושל צבאי. בישראל נהרג כקצין בעת פינוי בית חולים צבאי, שעליו פיקח. בנו נתן, שהיה תינוק, מנסה להשלים את חלקי הפאזל של סיפורו החריג
במשך 73 שנה אווה לא הסכימה לחשוף את שעברה בשואה. רק לאחר מותה יומנה יוצא לאור
החברות שהומתו בגז, האנשים שנורו לנגד עיניה, המסדרים המקפיאים, וגם השמחה בשחרור והכעס לאחר העלייה לארץ. 90 עמודים בכתב יד מגוללים את קורותיה של אווה ליבנה בשואה. רק לפני מותה חשפה אותם לבני משפחתה, שם קראו כיצד אמה ואחותה מתו לידה
