יו"ר הליכוד בנימין נתניהו הנו חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש כראש ממשלת ישראל במשך 15 שנים - ראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הרב ביותר. כהונתו הראשונה, בין 1996 ל-1999, הפכה אותו לראש הממשלה הצעיר בתולדות ישראל (בן 46), והראשון שנולד במדינת ישראל. כהונתו השנייה נמשכה בין 2009 ל-2021.

נתניהו, בנו של ההיסטוריון בן-ציון נתניהו המנוח ואחיו של יוני נתניהו שנהרג במבצע אנטבה, גדל בשכונת רחביה בירושלים, ובארצות הברית. בשירותו הצבאי היה קצין סיירת מטכ"ל, תחת פיקודו של אהוד ברק. בשנות השבעים סיים תואר שני במינהל עסקים ב-,MIT למד באוניברסיטת הרווארד, ועבד בחברת ייעוץ בבוסטון (לצד מיט רומני) ובחברת רים בישראל. במקביל, הקים מכון לחקר הטרור על-שם אחיו. תקופה זו עיצבה אותו כאיש ציבור בעל גינונים אמריקאיים, הדוגל בערכים שמרניים ניאו-ליברליים.

ב-1982 הפך בהמלצת השגריר משה ארנס, לציר בשגרירות בוושינגטון. ב-1984 מונה לשגריר ישראל באו"ם, אז נחשף לציבור כדובר מרשים. ב-1988 נבחר לכנסת ומונה לסגן שר החוץ. בימי מלחמת המפרץ הפך לכוכב הטלוויזיוני הראשון בפוליטיקה הישראלית. לאחר מפלת הליכוד ב-1992 נבחר לראשונה ליו"ר המפלגה (מבחירות אלו זכורה פרשת "הקלטת הלוהטת"). כראש האופוזיציה לממשלת יצחק רבין התנגד בחריפות להסכמי אוסלו. חוגים בשמאל ראו בו את אחד מנהיגי ההסתה נגד רבין (כיכר ציון, הפגנת ארון הקבורה).

בבחירות 1996, שבעה חודשים לאחר רצח רבין, הדהים נתניהו וניצח את ראש הממשלה שמעון פרס בפער של אחוז. אירועים בולטים מכהונתו הסוערת: הסכם חברון והסכם וואי עם הרשות הפלסטינית; אירועי מנהרת הכותל; עצירה בפועל של ביצוע הסכמי אוסלו ("ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו"); ירידה דרסטית במספר הפיגועים; התנקשות כושלת בבכיר חמאס חאלד משעל שהביאה לשחרורו של אחמד יאסין מהכלא הישראלי; פרשת בר-און-חברון, שהביאה לפתיחת חקירה פלילית נגדו, שנסגרה; אסון המסוקים; הלחישה באוזני הרב כדורי "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים"; התרסה כנגד "האליטות הישנות" בסיסמה "הם מפחדים"; התנגשויות עם שר הביטחון יצחק מרדכי, שר האוצר דן מרידור, שר החוץ דוד לוי ושר התשתיות אריאל שרון ("איני יודע לאיזו יד שלך אני צריך להאמין"). נתניהו איבד במהרה את אמון הציבור, בבחירות 1999 הובס על ידי אהוד ברק בפער של 12 אחוזים ופרש מהפוליטיקה.

 בשנת 2000, באחת ההחלטות המשונות בפוליטיקה הישראלית, החליט נתניהו שלא להתמודד על ראשות הממשלה מול אהוד ברק, למרות שניצחונו היה מובטח. כך הביא במו ידיו לעלייתו לשלטון של אריאל שרון, וכפה על עצמו תשע שנות גלות נוספות מחוץ לבלפור 1 בירושלים. שרון השיב את נתניהו להיות שר חוץ ב-2002, ניצח אותו בבחירות על ראשות הליכוד, ולאחר בחירות 2003 מינה אותו לשר אוצר עצמאי כמעט לחלוטין. במיתון קשה ומסוכן, הוביל נתניהו מדיניות קפיטליסטית שהשיגה שיפור בתוצר, בצמיחה ובאבטלה, במחיר פגיעה בשכבות החלשות. נתניהו קידם הפרטות (אל על, צים, בזק, דיסקונט), העניק הקלות מס לעשירונים העליונים, צמצם את המגזר הציבורי ("האיש השמן שיושב על האיש הרזה") וקיצץ באופן חד הקצבאות לאוכלוסיות החלשות (מחאת ויקי כנפו).

נתניהו הצביע בכנסת בעד תוכנית ההתנתקות, אך פרש במחאה מהממשלה. לאחר הקמת קדימה, נחל הליכוד בראשותו מפלה בבחירות 2006, כשזכה ב-12 מנדטים, אולם קלקולי ממשלת אולמרט הפכו את נתניהו ל"ראש הממשלה הבא" בשלב מוקדם. למרות זאת, בבחירות 2009 הפסיד נתניהו בהתמודדות הפרטית לציפי לבני, והליכוד היה למפלגה השנייה בגודלה. בזכות גוש הימין הגדול ובשל חבירתה המפתיעה של מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, הפך נתניהו לראש ממשלה, והשאיר את קדימה באופוזיציה.

בכהונתו הנוכחית, ההישג המרכזי של נתניהו הוא העלאת פרויקט הגרעין האיראני למקום גבוה בסדר היום העולמי, כשהוא מגביר את איומיו שישראל תתקוף עצמאית; ההישג השני הוא השבתו של גלעד שליט משבי חמאס; וההישג השלישי הוא יציבות ממשלתו, לא מעט בזכות היותה אחת מהממשלות הגדולות בהיסטוריה  עם 31 שרים. נתניהו עמד מול לחץ של אובמה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולפתוח במו"מ עם הפלסטינים; מול מחאה חברתית היסטורית שמחתה על יוקר המחייה; מול יוזמה פלסטינית להכרזה חד צדדית על מדינה; מול שביתות במגזר הציבורי; מול ביטול חוק טל; ומול גילויים תקשורתיים מביכים על אורח חייו, מעגל תורמיו, מקורביו, והתנהגותה של רעייתו (פרשות "ביביטורס", "המטפלת הנפאלית", ליליאן פרץ ונתן אשל) – אך הצליח לשמור על עוצמה ופופולריות תוך שהוא מבטל את הלחצים בלי להתאמץ יותר מדי. נאום בר-אילן שבו הביע לראשונה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, והקפאה זמנית של הבנייה, הפיסו את דעת האמריקאים לזמן מה, אך לא הובילו לתהליך שלום; הקמת ועדת טרכטנברג מיסמסה את הלחץ החברתי; וכמה הסכמים לכאורה-נדיבים במגזר הציבורי, הרגיעו את הלחצים.

במאי 2012 הוכיח נתניהו את עוצמתו וערמומיותו הפוליטית חסרות התקדים, כשצירף לממשלה את מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, דקות ספורות לפני שהכנסת הצביעה על הקדמת הבחירות - הקדמה שנתניהו עצמו הוביל אליה. הצטרפות קדימה, תמורת אפס תיקים, העניקה לנתניהו עוצמה חסרת תקדים ופתחה עבורו אופק ואפשרות לעסוק בסוגיות נשכחות כמו תהליך השלום וחוק טל.

את הקדנציה החמישית שלו, החל נתינהו לאחר רצף של מערכות בחירות (לכנסת ה21, 22, 23). בבחירות לכנסת ה21 שנערכו 9 באפריל זכה "הליכוד" בראשותו ב35 מנדטים. בהמשך, קיבל נתניהו את המנדט להרכבת הכנסת מהנשיא ראובן רבלין אך לא הצליח להקים ממשלה ועל כן לקראת פקיעת המנדט, הצביעה הכנסת לפיזור הממשלה. בבחירות לכנסת ה22 שהתרחשו ב17 בספטמבר 2019, קרה דבר דומה. לאחר קבלת 32 מנדטים, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה שברשותו 55 תומכים לעומת 54 שתמכו בבני גנץ. גם כאן נכשל נתניהו בהרכבת ממשלה דבר שהוביל את העברת המנדט אל בני גנץ שנכשל אף הוא במשימה.

בבחירות לכנסת ה23 שהתקיימו ב-2 במרץ 2020, קיבל בני גנץ את המנדט להרכבת הממשלה לאחר המלצתם של 61 חברי הכנסת. לאחר סיום תקופת המנדט ולאור משבר הקורונה, חתם בני גנץ על הסכם קואליציוני בין "כחול לבן" ו"הליכוד". ב-7 במאי קיבל נתניהו את המנדט להקמת הממשלה לאחר ש72 חתימות של חברי כנסת התקבלו אצל נשיא המדינה בבקשה להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה. ב17 במאי הושבעה הכנסת ה-23 במסגרת הסכם רוטציה נתניהו כיהן כראש ממשלה המשך חצי שנה, והפיל את הממשלה לפני כניסתו של ראש הממשלה החליפי, בני גנץ. בבחירות לכנסת ה-24 זכה הליכוד בראשותו ב-30 מנדטים, אך נתניהו לא הצליח להקים ממשלה. לאחר הקמת הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הפך ליו"ר האופוזיציה. 

בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מדלבליט, כי החליט לשקול את העמדתו לדין בכפוף לשימוע של נתניהו בשלושת התיקים (1000,2000,4000). בתיקים 1000 ו-2000 בגין האשמת מרמה והפרת אמונים ובתיק 4000 בגין אשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. ב-21 בנובמבר 2019 הגיש מנדלבליט כתבי אישום עבור תיקים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. ב-24 במאי 2020 החל משפט נתניהו.

נתניהו מתגורר בקיסריה. אשתו השלישית היא שרה נתניהו, ולהם שני ילדים, יאיר ואבנר. מנישואיו עם מיקי הרן, הוא אב לנועה.