אורן נהרי, למה אתה צריך להלבין את מפעל הפיס?

אורן נהרי הוא מהעיתונאים שאמורים להיות מודל לחיקוי במקצוע: אינטלקטואל רחב אופקים, איש ספר, בקיא מאין כמוהו בתחומים שעליהם הוא משוחח, עיתונאי ותיק ומנוסה. למרבה הצער, מעכשיו ייתוסף לשלל הסופרלטיבים גם התואר "פרזנטור שמלבין את מעשי מפעל הפיס".

בשבוע שעבר הודיע מפעל הפיס, כי נהרי יעמוד בראש ועדת השיפוט של פרס ספיר. פרס ספיר, שמוענק בתחום הספרות, הוא העסקה המשתלמת ביותר של מפעל הפיס ביחס שבין הפרסום החיובי לעלות הכספית. עלות הפרס, כולל שיווק, יח"צ, תרגום לערבית, רכישת ספרים ומענקים לסופרים מגיעה בסך הכל לשלושה מיליון שקלים. כמו תקציב במת יום עצמאות בעיר גדולה בישראל.

בתמורה מקבל מפעל הפיס הכרה מהאליטה האינטלקטואלית הספרותית של מדינת ישראל. אלה מודים לפרנסי הפיס על כבשת הרש שהם נותנים להם. אניח שאיש מהסופרים לא משחק ב"צ'אנס". ספק אם הוא ממלא לוטו או מגרד "חיש גד". לכאורה סופרים הם אנשי רוח. אינטלקטואלים. אנשים שניחנו ברגישות אנושית וחברתית שמאפשרת להם לראות ולנסח אמירות על הקיום מעבר לבנאליזציה של היום יום. כמה מאכזבת היא העובדה, שעד היום לא קם אף סופר ואמר שהוא לא רוצה לקחת כסף ממפעל הפיס, שאין לו עניין בכספי הימורים, שהוא לא רוצה להתפרנס ממעותיהם של הדלפונים. אף סופר, ולו אחד. אף הוצאת ספרים לא מחרימה. פרס ספיר הוא קונסנזוס בעולם הספרות. קונסנזוס של עיוורון.

בהודעה לעיתונות שפירסם מפעל הפיס אמר נהרי כך: "ריאיינתי שורת אישים בקריירה שלי כעורך חדשות חוץ. המרתקים מכולם, אלה שהתרגשתי לפני, בשעת ואחרי הראיון יותר מכל לראיין אותם, היו הסופרים... אני גאה ונרגש לקבל עלי את המשימה הכבדה הזאת, שבלב עולם התרבות והספרות הישראלי". ביקשתי לדבר ברדיו עם נהרי ולשאול אותו מה יחשוב אם יראיין מכורי צ'אנס. זו יכולה להיות גם עבודה עיתונאית יפה וגם ספרות משובחת. נהרי הסכים, אבל מפעל הפיס סירב והראיון בוטל. זה היה רגע עצוב. עיתונאי חשוב ומוביל כנהרי מכפיף את דעתו לדוברות מפעל הפיס.

בשיחה שקיימתי אתו לצורך כתיבת המאמר אמר נהרי, כי "בהינתן שלא אני ולא אתה הולכים לשנות את אופיו של האדם, הימורים יהיו, ואני מזכיר את הניסיון לאסור את האלכוהול. הברירה היא שההימורים יהיו אצל משפחות פשע, או שיהיו תחת שליטת המדינה והכסף ישמש לטובת הציבור. אלו הברירות כפי שאני רואה אותן. לא הייתי מוכן להיות הפנים של מפעל הפיס לצורך קריאה לצ'אנס או ללוטו, אבל פרס כספי מכובד לספרות טובה זו מטרה בהחלט ראויה. מדובר בפרס היוקרתי ביותר לספרות בישראל חוץ מפרס ישראל, שניתן לספרים ראויים ומעולים. האנשים והשופטים באים לקדם את הספרות, וככזה הוא מפעל חיוני בנוף התרבותי הישראלי".

אין שום סיבה בעולם שמדינת ישראל עצמה לא תממן את הפרס הספרותי החשוב שלה. זה לא אמור להיות עניין למפעל הפיס, שהצליח לייצר חומה בין האליטה שנהנית מהפיס לדלפונים שניזוקים ממנו. יש למפעל הפיס צבא של פוליטיקאים, ראשי רשויות, אנשי תרבות ופרזנטורים שיושבים על הפיי־רול שלו. הם שופטים בפרסים, מקבלים מענקים, מוזמנים לטקסים. עכשיו התחילו במיזם חדש: "אקווריום הופעות חיות בבית הפיס". מנהל אותו גלעד כהנא, ומשתתפים שם מיטב האמנים. אף אחד לא מחרים. אפילו עמיר בניון וארקדי דוכין. אולי יום יבוא והוא יכתוב את השיר "צ'אנס בצהריים זה חרא של הרגל".