לא בשבת, לא לטבילה מלאה ועם לא מעט קוצים אבל איזו בריכת טורקיז נפלאה

הזמן לקפה על שפת הנביעה של עין ארובות הוא ממש עכשיו, או רק בחורף הבא. למרות שהמים מזמינים טבילה, נגזר עלינו לשמור על הישרדותם של כמה מינים שחיים באזור, כך שתאלצו להסתפק בשכשוך רגליים במים צלולים וקרירים. טוב מספיק, לא?

קשה לדמיין אתר פחות טבעי ממחלף עירון, שמחבר בין כביש 6 האימתני לכביש חדרה-עפולה הנוראי. אבל דווקא במרחק לא גדול ממפלצת הבטון הזו מתחבאת לה אחת משכיות החמדה הנעימות והצלולות בארצנו הקטנטונת. מהכביש הסואן אי אפשר אפילו לדמיין את מי הטורקיז שמתחבאים בתוך סבך עצי התאנה ושיחי הפטל העוקצניים, אבל הם שם, ומשם – לא רואים או שומעים את הכביש, ולא מדמיינים מציאות שאינה כוללת קפה על גדת הנביעה המיוחדת.

"עין ארובות" הוא שמה של שמורת הטבע בצפון-מזרח השרון, בה נובעים שני מעיינות שמתנקזים לשתי בריכות בנויות (כוונו כך באפליקציית הניווט). בין שיחי הפטל ניתן לזהות גם שלטים המבשרים על היות האתר גן לאומי, כולל בקשות מהמטיילים לשמור על האזור ככל שניתן. הסיבה המרכזית לכך היא החשש לגורלו של טריטון הפסים, דו-חי שנמצא בסכנת הכחדה בישראל ולכבודו ולמענו הוקמה שמורת הטבע הזו. 

כדי לשמור עליו יש להימנע מטבילה במים הצלולים של הנביעה. זאת למרות שעבור המבקרים בנביעה הזו מדובר בבקשה שהציבור כנראה אינו יכול לעמוד בה, כי בכל רגע נתון תמצאו פה טובל או שניים שנהנים מהמים הצלולים והקרירים. עם זאת, שכשוך רגליים עם כוס קפה ביד עוד לא הרג אף טריטון מפוספס.

המים זורמים מהנביעה אל תעלה טבעית שהופכת לאמת מים בנויה – שגם בה ניתן לטבול רגליים, תחת עץ התאנה הענק שמצל מעל. "אני מגיע לכאן עשר שנים ואף פעם לא ראיתי את הטריטון הזה", מצהיר אחד הטובלים וממשיך את טבילת הבוקר שלו. אנחנו נמנעים מכך ונשמעים לשלט המוסתר מדי, והדבר לא פוגם בהנאה מהאתר הנפלא הזה. לא כהוא זה.

הגישה לשתי הנביעות היא מכיוון מושב עין עירון ודרך כבישי גישה חקלאיים, שנסיעה איטית עליהם חושפת את היופי של האזור הזה, שלרוב אינו נראה ומתפספס בנסיעה במהירות מאה קמ"ש בכביש הסמוך. כשמגיעים לאזור השמורה דבר לא מרמז על מה שמסתתר בתוכה, פרט לשביל אחד קטן שקורא למטייל "צעד עלי". הכניסה אל תוך סבך הפטל מסתיימת בבריכה טורקיזית, מושלמת לעצירת קפה ושכשוך רגליים. ביום חול ניתן ליהנות פה אפילו מכמה דקות של שקט בטבע, מצרך נדיר במהלך סוף השבוע אז נוהרים אל המקום משתוקקי מי טורקיז, כך שמדובר בנקודת עצירה מושלמת לימי האמצ"ש.

כדי להגיע לנביעה השנייה, שפחות מזמינה שהייה או טבילת רגליים, יש להקיף את השמורה מצפון ולהיכנס בשער בקר שהופך מיד להליכה ג'ונגלית לאורך אמת המים הקצרה.

שתי הנביעות במקום שוקמו לזכרו של חבר קיבוץ מצר, איציק דורי, שנרצח בפיגוע ירי בתחומי הקיבוץ. שתי הנביעות מתייבשות לקראת הקיץ, כך שאם יש זמן נכון להניח את הרגליים במים, בתפר שבין השרון הצפוני והגליל הדרומי – הרי הוא כעת. רק תנסו לשמור על הטריטון האומלל.