מסיבת הסקס של פומפיי

אל הפריון השוקל את איברו במאזניים מככב באחת היצירות בתערוכה באתר הארכיאולוגי בפומפיי, שמוכיחה שתושבי העיר הרומית הקדומה לא עשו עניין ממין

בתערוכה של אמנות ארוטית שנמצאה בהריסות פומפיי אפשר לראות שמקומן של סצינות מיניות לא נפקד מבתיהם של תושבי העיר מכל שכבות החברה, כולל בחללים ציבוריים, וכי הדימויים לא נתפשו כשערורייתיים או מביכים. כ–70 פריטים, ובהם שני מדליונים מקושטים בדימויים של סאטירים ונימפות שנמצאו באתר בשנה שעברה, מוצגים בפארק הארכיאולוגי של פומפיי, בתערוכה שנפתחה באפריל ותינעל ב–15 בינואר 2023.

המבקרים מוזמנים לסייר באתר בהדרכת יישומון, להתרשם מבתי מגורים לאורך ויה דלה וזוביו, המקושטים בציורי־קיר מיניים — ובהם ציור שנמצא ב–2018 ובו אל הפריון היווני פריאפוס שוקל את איבר מינו על מאזניים, וציור שהתגלה בשנת 2019 ובו האל הרומי יופיטר, בדמות ברבור, מעַבֵּר את לדה.

"בבתיהם של העשירים נמצאו יותר ציורים, כמובן, אבל דימויים ארוטיים היו מאוד נפוצים בפומפיי", אומר גבריאל צוכטריגל, מנהל הפארק הארכיאולוגי של פומפיי. "הדבר קשור במידה רבה לאופן שבו הרומאים התייחסו לתרבות היוונית כאל קוד תרבותי. שכן, חלק גדול מהאמנות הזאת משקף את המיתוסים היווניים וסיפורים הלקוחים מהמסורות היווניות".

מומחים פירשו לא פעם את ציורי הקיר המיניים בבתי בושת כתפריט של השירותים המוצעים ללקוחות. יצירות אמנות שבהן מתוארים זוגות בסצינות מיניות מפורטות נמצאו בבתי מגורים והן דומות לאלה שהתגלו בבתי בושת בעיר הרומית הקדומה, שנקברה בהתפרצות הר הווזוב בשנת 79 לספירה. "החוקרים נטו לקבוע שחדרים המעוטרים בסצינות כאלה היו שייכים לבתי בושת", אומר צוכטריגל, "אבל היה מקום לזנות גם בתוך משקי בית".

"דומה שזה כך, משום שיש סצינה שכזו מעל כל דלת — אבל מסקנות כאלה הן תמיד מסוכנות", מוסיף צוכטריגל. "חיי היום־יום שלהם היו לא פחות מורכבים מאלה שלנו, ולא כדאי להסתכן בשיחזור של מה שהתרחש במקומות הללו רק על בסיס הדימויים ההם".

בתערוכה יש גם אמנות הומו־ארוטית, בין היתר בפסל שנמצא בקאזה דל בראקיאלה ד'אורו — "בית צמיד הזהב" — אחד הבתים העשירים בפומפיי, המתאר צעיר ששירת את אדוניו בנשפים, גם באופן מיני. "כשבוחנים את הדימויים הארוטיים של פומפיי רואים ליברליות — אבל רואים גם כללים כתובים ולא כתובים. זה לא היה עולם של חירות מוחלטת", אומר צוכטריגל, "להומוסקסואליות, למשל, התייחסו בסובלנות אבל אין זה אומר שקיבלו אותה בפתיחות ובברכה, כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אליה היום".