לא ידענו שאתה עוד איתנו: אפל הודיעה על מות ה-iPod

יותר מ-20 שנה אחרי שהאייפוד חולל מהפכה בשוק המוזיקה, ו-15 שנה אחרי שהאייפון שינה את העולם, אפל כמעט לוחשת: ה"iPod touch" יהיה זמין לרכישה עד גמר המלאי הקיים בלבד

אפל הודיעה ביום שלישי בעצב על מותו של אחד הגאדג'טים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה של הטכנולוגיה הצרכנית. אך נראה שהחברה התקשתה  לכתוב את המילים המפורשות, והסתפקה במאמר בשם: "המוזיקה תמשיך לחיות"

רק כותרת המשנה רמזה כי האייפוד הגיע לסוף דרכו. אפילו כאן העדיפה החברה לברוח אל שפה כמעט ביורוקרטית, השמורה בדרך כלל לאותיות הקטנות שמוצאים בתחתית תנאי השירות: ה"iPod touch" יהיה זמין לרכישה עד גמר המלאי הקיים בלבד. 

אחר כך הגיעו הסופרלטיבים המוכרים של אפל: "מוזיקה תמיד היתה חלק מהליבה שלנו באפל, והאופן שבו האייפוד הנגיש אותה למאות מיליוני משתמשים השפיע לא רק על תעשיית המוזיקה - הוא גם הגדיר מחדש איך מגלים מוזיקה, איך מאזינים לה ואיך משתפים אותה", צוטט גרג ג'וזוויאק, סגן נשיא בכיר לשיווק עולמי באפל. "היום, רוחו של אייפוד ממשיכה לחיות. שילבנו חווית מוזיקה מדהימה בכל המוצרים שלנו", הוסיף. 

האמת היא, שגם עם כל הציניות הבריאה כלפי החברה וההתפארויות שלה - יש להם הרבה במה להתגאות. כשאפל הוציאה את ה-iPod הראשון בנובמבר 2001 היא אמנם לא היתה הראשונה בשוק, אבל עשתה את מה שהיא מצטיינת בו: לקחת קטגוריה קיימת - הפעם של נגני mp3 - ולשנות אותה מן הקצה אל הקצה בעזרת מוצר בעיצוב מלוטש ומינימליסטי, שגם הציע חווית משתמש שלא נראתה כמותה.  

מייסד החברה סטיב ג'ובס הפך לאגדה עוד בחייו בזכות היכולות הללו, אבל גם בזכות יכולות המיתוג שאין שני להן. בניגוד למחשבי המקינטוש של אפל, שמשכו קהלים של מעריצים נאמנים אבל נותרו מוצרי נישה יקרים במשך עשרות שנים, הצליח האייפוד לכבוש את העולם ובעיקר את ארצות הברית - שם אפל שלטה במעל ל-70% מהשוק במשך שנים. 

הפופולריות של האייפוד הפכה את הנגן לסמלו של דור שלם של חפיצים, ושל האנשים שהשתמשו בהם. גם ל-iTunes, חנות המוזיקה של החברה שנפתחה שנתיים מאוחר יותר, היה חלק לא מבוטל בפופולריות של האייפוד. היא חוללה מהפכה לא פחות חשובה כשסיפקה לתעשיית המוזיקה ערוץ הכנסות חדש, ובעיקר תקווה לעתיד בתקופת הפריחה של שירותי שיתוף הקבצים כמו נאפסטר, ביטורנט ו-eMule. 

לא הכל היה אלומיניום מוברש וממשקי מגע חלקים, כמובן. כרגיל אצל אפל, עשתה החברה הרבה כדי לשמר את המשתמשים בתוך הגן הסגור שלה - ולפעמים זה הוביל לביקורת חריפה על החברה. עם זאת, אי אפשר להכחיש שזה הצליח: גם ענקיות טכנולוגיה ותיקות שניסו להתמודד איתה בזירה החדשה כשלו. מיקרוסופט למשל, תלתה תקוות רבות בנגן ה-Zune, אך סופו הגיע במהרה. אפילו סוני, האימא של הווקמן - האב הקדמון של האייפוד - לא הצליחה להציב תחרות משמעותית לנגן של אפל, והיא בהחלט ניסתה: לאורך שנים הציבה מולו נגנים שהציגו בין היתר יכולת לניגון קבצים באיכות גבוהה בהרבה - אך ללא הועיל. 

בסופו של דבר, היחידה שהצליחה לנצח את האייפוד של אפל היתה אפל עצמה. או ליתר דיוק, האייפון שהוציאה ב-2007, והתווה את הדרך לכל מתחרותיה - אלה שנאחזו בכנפיים של אנדרואיד של גוגל, והצליחו לשרוד את הטלטלה. למרות הכל, מסתבר שגם לאפל לא היה כל כך פשוט להרוג את האייפוד: החברה המשיכה להוציא שורה ארוכה של דגמי אייפוד שונים ומשונים, כולל האייפוד טאץ' - שהוא בסופו של דבר תואם אייפון חסר חיבור סלולרי.

רק עכשיו, 15 שנה אחרי שסטיב ג'ובס הציג לראשונה את הסמארטפון של החברה על הבמה, נראה שאפל מורידה את השאלטר על הנגן שהכניס אותה כמעט לכל כיס.