מחקר שנמשך שנה: דיאטת צום לסירוגין לא יעילה יותר מהגבלת קלוריות

הממצאים הראו כי אנשים עם השמנת יתר חולנית שהוגבלו בשעות האכילה לא ירדו משמעותית יותר במשקל. מומחה: "הגבלת הקלוריות מסבירה את רוב ההשפעות המועילות של הדיאטה"

הרעיון מושך מאוד: הגבילו את הכמויות שאתם אוכלים לשש עד שמונה שעות בכל יום, שבמהלכן אתם יכולים לאכול כל מה שאתם רוצים. אולם מחקר שנמשך שנה מצא שדיאטת הצום לסירוגין לא יעילה יותר מאשר דיאטה של הגבלת קלוריות בלבד.

המחקר התפרסם בשבוע שעבר בכתב העת New England Journal of Medicine. הוא נערך על ידי מדענים מהאוניברסיטה הרפואית הדרומית בגואנגז'ו שבסין, בקרב 139 אנשים שסובלים מהשמנת יתר חולנית. המשתתפים במחקר נחלקו לשתי קבוצות - בקבוצה אחת נדרשו המשתתפים לאכול רק בין 8:00 בבוקר ל-16:00 אחרי הצהריים, והמשתתפים בקבוצה השנייה היו רשאים לאכול במשך כל שעות היממה. הגברים בשתי הקבוצות צרכו 1,800-1,500 קלוריות ביום והנשים 1,500-1,200. כל המשתתפים נדרשו לצלם כל פריט מזון שאכלו, ולכתוב יומני אכילה.

המשתתפים בשתי הקבוצות איבדו ממשקלם - 6.35 ק"ג עד 8.1 ק"ג בממוצע - אך לא נראה הבדל משמעותי בירידה במשקל בין שתי שיטות הדיאטה. החוקרים גם לא זיהו הבדלים משמעותיים בקבוצות בכל הנוגע להיקף המותניים, שומן הגוף ומסת הגוף, וגם לא לגורמי סיכון כמו רמת הסוכר בדם, הרגישות לאינסולין, שומנים בדם או לחץ הדם.

המחקר הנוכחי הוא לא הראשון שבדק את יעילות האכילה המוגבלת בזמן, אך מחקרים קודמים נערכו בהיקפים קטנים יותר, בתקופות קצרות יותר וללא קבוצות ביקורת. אותם מחקרים נטו להגיע למסקנה שאנשים יורדים במשקל אם הם אוכלים רק במשך שעות ספורות במשך היום. גם מחקרים שנערכו בעכברים יצרו רושם של תמיכה באכילה מוגבלת בזמן.

ד"ר איתן וייס, חוקר תזונה מאוניברסיטת קליפורניה, האמין בעצמו בעבר בדיאטת צום לסירוגין ויישם אותה על עצמו, ובמשך שבע שנים נהג לאכול רק בין הצהריים ל-20:00 בערב. לדבריו, המחקר החדש מראה כי "ההגבלה של צריכת הקלוריות מסבירה את רוב ההשפעות המועילות שנראו עם דיאטת האכילה המוגבלת בזמן".

באחד המחקרים הקודמים ביקשו וייס ועמיתיו מ-116 מבוגרים לאכול שלוש ארוחות ביום ולזלול חטיפים אם חשו רעב. אחרים הורשו לאכול כל מה שהם רוצים בין הצהריים ל-20:00 בערב. בסופו של דבר, המשתתפים ירדו קצת במשקלם - כ-900 גרם בממוצע אצל חברי הקבוצה שהוגבלה בזמן, ו-700 גרם אצל חברי קבוצת הביקורת - הבדל שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית. אותו ניסוי ארך 12 שבועות.

וייס נזכר שהתקשה להאמין לתוצאות שהתקבלו, וביקש ארבע פעמים שסטטיסטיקאים יבדקו את הנתונים, עד שהם הודיעו לו שלא יתקבלו תוצאות שונות גם אם ינסו שוב ושוב. "הייתי ממש חסיד של השיטה הזאת", אמר, "היה לי קשה לקבל את המסקנות האלה".

מנהל חטיבת מחקרי התזונה של אוניברסיטת סטנפורד, ד"ר כריסטופר גרדנר, אמר שהוא לא יתפלא אם יתברר שאכילה מוגבלת בזמן מוכתרת לפעמים בהצלחה. "כמעט כל סוג של דיאטה מצליח אצל חלק מהאנשים", הסביר, "אבל המסקנות של המחקר החדש הן שכאשר מתנהל מחקר מדעי שתוכנן ובוצע בצורה נאותה, נראה כי הדיאטה הזו לא מועילה יותר מאשר צמצום מספר הקלוריות הנצרכות ביום כדי לרדת במשקל מסיבות בריאותיות".

חוקרת של סוג הדיאטה הזה, ד"ר קורטני פיטרסון מאוניברסיטת אלבמה, אמרה כי עדיין אין תשובה ברורה אם השיטה הזאת מסייעת לאנשים לרדת במשקל. היא סבורה שהשיטה עשויה להמשיך להועיל לאנשים באמצעות הגבלת כמות הקלוריות שמזדמן להם לצרוך בכל יום. "אנחנו פשוט צריכים לערוך מחקרים גדולים יותר", הוסיפה.

ד"ר לואי ארון, מנהל המרכז המקיף לפיקוח על המשקל בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק, אמר שניסיונו האישי מעיד כי אנשים שמתקשים בדיאטה של ספירת קלוריות יכולים להצליח לרדת יותר במשקל באמצעות הגבלת שעות האכילה. לדבריו, "אמנם לא הוכח שהשיטה הזאת טובה יותר, אך לא נראה שהיא גרועה יותר מספירת קלוריות". הוא הוסיף כי הגבלת האכילה בזמן "מעניקה לאנשים סיכויים רבים יותר להצליח".

מנהלת של המרכז לניהול משקל ובריאות בבית החולים בריגהם בבוסטון, ד"ר קרוליין אפוביאן, הסבירה כי דיאטת האכילה המוגבלת בזמן מבוססת על ההנחה כי חילוף החומרים פעיל יותר בשעות היום. לדבריה, חוקרים צריכים כעת להשוות בין קבוצת נסיינים שאוכלים בהגזמה במשך כל היום לבין אנשים שאוכלים יותר מדי אבל בשעת מוגבלות. היא הוסיפה כי תמשיך להמליץ למטופלים שלה להגביל את שעות האכילה, על אף "שאין לנו הוכחה".

ד"ר וייס אמר כי המחקר החדש חיזק את התפיסה שהתגבשה אצלו אחרי המחקר שניהל בעצמו, שלפיה אין יתרונות לאכילה מוגבלת בזמן. "מאז שהתחלתי לאכול ארוחת בוקר, המשפחה שלי אומרת שאני הרבה יותר נחמד", הוסיף.