פרס ישראל בתחום התיאטרון יוענק לעודד קוטלר

קוטלר, שהחל את דרכו על הבמה כבר בגיל 17, מסר ל"הארץ": "אני בשמאל וזה לא מנע את חלוקת הפרס. זה נותן לי תקווה". בנימוקי הבחירה צוין כי "המסגרות החלוציות שייסד הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית"

השחקן, הבמאי והמנהל האמנותי עודד קוטלר הוא חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב, כך הודיעה היום (חמישי) שרת החינוך יפעת שאשא ביטון.

"קוטלר ייסד, ניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית", נימקה את בחירתה ועדת הפרס, המונה את אבי נשר, יונה אליאן, טליה פז ורוני קובן. עוד הוסיפה הוועדה כי "קוטלר, שמופיע בהצלחה ובכישרון מרובים על הבימות שלנו כבר יותר משישים שנה, ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי".

קוטלר, שנמצא בימים אלו בחזרות להפקה של "חשמלית ושמה תשוקה" שהוא מביים ושתעלה בצוותא בתל אביב, מסר ל"הארץ" עם היוודע על זכייתו: "אני היום יותר איש של חוץ־התיאטרון הממסדי, הייתי שנים בממסד היותר גדול אבל כבר שנים שאני לא שם. לכן הזכייה משמחת אותי כי הייתי רוצה גם לעודד את המדינה לתמוך בתיאטראות הקטנים, העצמאים יש שם מצבור אדיר של כישרונות וכמעט אפס תמיכה כספית. לא ייתכן שרק התאגידים הגדולים הם שיזכו בכספים של משלם המסים. אני משחק היום ב'אדיפוס' (תיאטרון נוצר) בתמורה לפרוטות, מביים בתמורה אפסית, אם בכלל תהיה תמורה לבמאי, אז אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר שהנה, יש לפעמים ברכה לעמלנו, בהכרה כזאת. אחת הגאוות הגדולות שלי זו הקמת פסטיבל עכו שיזמתי והקמתי. יש דברים שמעוררים שמחה ואם הפרס יהיה איזשהו הד לפעילות הזו אני יכול רק לשמוח.

"ועוד מחשבה קטנה לצדה אולי סוף סוף הממשלה לא תתערב יותר בדעות הפוליטיות של האמן. מאוד ציער אותי מקרה פרופ' גולדרייך (עודד, ששרת החינוך החליטה לבסוף שלא להעניק לו את פרס ישראל בעקבות עצומות ומכתבים פומביים שעליהם חתם בנושא החרם על מדינת ישראל, ח"ג). אחד הדברים המזוהים איתי הן דעותיי הפוליטיות אני בשמאל ואני חושב מחשבות שונות לגמרי מממשלות הימין ובכל זאת זה לא מנע את חלוקת הפרס. זה נותן לי תקווה שאולי העיקרון ישתנה, אולי המחשבה היותר פתוחה, היותר דמוקרטית, תמשול בתרבות".

קוטלר, בן ה–84, החל את דרכו על הבמה כנער בן 17 בתיאטרון "האוהל" בשנת 1951. לצד פעילות ענפה בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע, בלט במיוחד גם בעבודתו בתיאטרון. בין השנים 1970–1978 שימש כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, וכבר אז שם דגש על מחזאות ישראלית מקורית. בשנת 1990 חזר אל התפקיד לשמונה שנים נוספות. בשנים 1985–1990 ניהל את פסטיבל ישראל וייסד את "תיאטרון המעבדה" בירושלים ועוד. כמו כן, הוא ייסד בשנת 1980 את פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, ממוסדות תיאטרון הפרינג' הבולטים בישראל. כשחקן וכבמאי השתתף במחזות רבים ואף יזם את הפקתם, ביניהם "חפץ", "משחקים בחצר האחורית", "סינית אני מדברת אליך" ו"גבירתי הנאווה". ב–2017 כיכב במונודרמה "ילד לא רצוי" של נולה צ'לטון. 

קוטלר זכה בעבר בפרסים רבים, ביניהם פרס כינור דוד, פרס המועצה לתרבות ואמנות ובפרס התיאטרון הישראלי למפעל חיים בשנת 2007. בשנת 2017 זכה בפרס א.מ.ת ובפרס מפעל חיים של אגודת אמני ישראל (אמ"י).

בשנת 2015 עלה לכותרות בעקבות נאום לוחמני שנשא במחאה נגד פעולותיה של שרת התרבות דאז, מירי רגב, בכינוס ביפו של מטה מאבק האמנים. "תארי לך, רגב, את עולמנו שוקט, ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב". 

בראיון ל"הארץ" אשתקד אמר על מצב התיאטרון בישראל כי "בתחום הזה אני רואה הרבה מאוד חנופה לקהלים. החנופה הזאת היא תולדה של משהו והסיבה הנחרצת בעניין הזה היא שמעולם לא קיבלו מוסדות התיאטרון את התקציבים והתמיכות הראויים להם על פי המלצות של ועדות שונות".

שר התרבות והספורט חילי טרופר מסר עם היוודע על הבחירה בקוטלר כי הוא ״מהדמויות המובילות בתרבות הישראלית ויש לו זכויות רבות בה. את הפרס הוא יקבל בזכות פעילותו הענפה והמשמעותית כמייסד תיאטראות והיותו במאי, מחזאי שחקן וסופר מוכשר. חלק מאמירותיו הפוליטיות היו לא ראויות והסתייגתי מהן אז כמו גם עכשיו. צר לי מאוד שהתנצלותו עליהן בעבר אינה עומדת בעינה״.