בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת השבוע

פרשת חיי נדל"ן

21תגובות
תל אביב
תומר אפלבאום

א

כל עירו בנייה, קורקינטים, קדיחות ורעש מערבלי בטון. ובימי חול הומים, לבו ונפשו אוטומטית נאטמים, חושיו מתקהים, והוא לא מבדיל עוד בין ציוץ ציפורים לצפירת מכוניות;

ב

אך בדממת שבת, כשהמנופים כבים והפועלים נחים תחת פיגומם, חולמים חלומות נפילה נבואיים שאמן לא יתגשמו, הוא מתהלך באתר הבנייה שפעם היתה עירו. ומתוך השקט הזר חושיו החורקים מתחדדים, והדחקותיו נפרצות, ובעל כורחו הוא משחק עם עצמו את משחק הזיכרון "מה היה פה קודם";

ג

באמ:פם זה עמדה עד לפני שנה המכולת בה רשמה אמו. ובימי מינוס וכאוס, היה רושם שם כריכים על חשבונה, בולס אותם בעמידה מעל המקרר של הגלידות ומטפטף מיונז על "ישראל היום", בזמן שרפי המוכר היה פונה אליו בלשון רבים באומרו: אתם השמאלנים עוד תתגעגעו לביבי;

ד

ובמכולת זו שכנה עד לפני עשרים וחמש שנה המסעדה ההונגרית של אביו ואמו. וכשהתגרשו הוריו, נסגרה המסעדה, מה שהופך אותה ללוקיישן מכונן בטראומת ילדותו, אשר אותה היה משחזר באמצעות בליסת כריכי מכולת;

ה

ובפארק המסילה ניצב עד לפני שנתיים חניון גשר שלוש, אשר מדי ל"ג בעומר היו נערכות בו מדורות כיתתיות;

ו

ובמדורת כיתה ו' הציע חברות לבת אשר אהב והיא סירבה והציעה לו למסד את מוסד הידידות. ובמדורת כיתה ט' אחז את שערה כאשר היא הקיאה על נעליו וודקה זולה ומרשמלו ורוד. וכעת בפארק המסילה היא מסיעה את עגלת בנה ומספרת שעברה לפרדס חנה למרות שהיא גרה בהרחבה של כרכור;

ז

והוא מתהלך באתר הבנייה היקר בעולם ושמו תל אביב ונתקף עצבות נוראה ואומר לעצמו שזו לא עצבות רומנטו־נוסטלגית של "לקחו לי את העיר", אלא עצבות קיומית של "מה יהיה איתי";

ח

יען כי כל מגדל חדש אשר ניצב מולו משמש אנדרטה לכלום אשר עשה בזמן שבנו אותו. לאמור: מתי הספיקו לבנות אותו? פאק, נכון, עברו ארבע שנים. מה עשיתי בזמן הזה עם החיים שלי?

ט

יען כי כל מגדל חדש אשר ניצב מולו מזכיר לו כמה הוא זמני. נחבט משנה לשנה ברצף אקראי של חיים שתכף ייגמר. וכשלא יישאר ממנו זכר, לא יישאר מהזיכרונות שלו זכר;

י

ולעומתו, המגדלים החדשים ישמשו ממצאים ארכיאולוגיים קדומים, אשר מאבניהם הדוממות יירקמו זיכרונות קולקטיביים חדשים. והוא ישכון בקומה השבעים של גורד קברים שאף אחד לא מבקר, ומעל קברו יעיב צל מנוף ענק אשר יבנה מגדל חדש על חורבות הזיכרון של אדם אחר שכבר הספיקו לשכוח;

יא

והוא מתעורר מניעור שומר באמ:פם שפעם היה המכולת שפעם היתה המסעדה של הוריו. הוא קולט שכולו פירורים ושזו לא עצבות נוסטלגית או קיומית שתקפה אותו, אלא צרבת בורקסים שאותם בלס בעמידה מול המוכרת בקופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

הכתבות הנקראות היום באתר

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו