פרשת נקמת החירבה

א
ותצא משפחת ישראלי מדירתה אשר רק עוד עשרים שנות משכנתא תהיה שלה, ותיכנס לרכב ליסינגה השכור, ותתור אחר פיסת מדשאה להעלות בה קורבן בקר, זבח מנגל עצמאות לישראל;
ב
ויחלפו על פני פארקים הומי אדם ושמורות טבע מפוחמות, וירבצו בפקק בחלונות סגורים, יען כי גם באיי התנועה סביבם ריח בשר על האש ותמרות עשן המנגל. ויצללו איש־איש לסמארטפונו ויגללו בו, ושקט מתוח ישרור על פני הרכב;
ג
ויגביר אבי אב המשפחה את הרדיו וישיר איתו את "יש לי סימפתיה" של שלמה גרוניך, ותאמר אליו ריף בתו: אבא יש לך סימפתיה למטרידנים גזענים? ויען אביה: הבנאדם דמנטי קיבינימט. ותאמר ריף: גם על אנסים נגיד שהם היו דמנטים?
ד
ויאמר נהוראי בנם: מה זה אנסים? ותען רווית אמו: ננסים, זה כמו גמדים, המעדן שאתה אוהב. ויאמר נהוראי: בא לי גמדים תות. ותען ריף אחותו: אין יותר גמדים תות, גילו שיש בזה קקי של יונים. ויפרוץ נהוראי בבכי: אז אני רוצה אנסים תות;
ה
ויתעצבן אבי אביהם ויחתוך השוליימה ויחנה בשדה בור שומם, וחירבה מוקפת קקטוסי צבר על ידו. ויאמר נהוראי: מה זה הבית, ויען אביו: זה היה בית של ערבים רעים שרצו להרוג אותנו, ואז ניצחנו אותם במלחמה והם ברחו מכאן ומאז יש לנו מדינה ובגלל זה אנחנו חוגגים את יום העצמאות היום;
ו
ותאמר ריף: חחחח ברחו? יותר כמו גורשו ועשינו להם נכבה. ויחר אבי אביה לאמור: מילא להיות פמיניסטית קיצונית כי זה אופנתי, אבל תהרגי אותי לא מבין איך גדלת להיות שמאלנית עוכרת ישראל כזאת. ותאמר ריף: אולי כי אבא שלי גזען ומיזוגין, זה למה. ותרא רווית כי נהוראי בנה איננו ותאמר: אבי איפה הילד;
ז
ובעוד משפחת ישראלי התקוטטה, הלך נהוראי בנם אל החירבה, וירא שם מפתח עתיק מונח על האדמה ותבליט בצורת מפתח על הקיר מולו. וישם את המפתח בתבליט, ויעלו ערביי ארבעים ושמונה מן האדמה יחד עם בתיהם וצאנם, יען כי פתח נהוראי ינוקא את פנדורת הנכבה בשוגג;
ח
ויהפוך שדה הבור השומם לכפר פלסטיני שוקק חיים, ויתעלפו אבי ורווית ותזעק ריף: אמאלה ערבים! ותנוס להסתתר באחד הבתים, ותראה שם את נהוראי אחיה מצביע על התבליט לאמור: ריף תראי איזה מגניב מה שמצאתי. ותשלוף ריף את המפתח מהתבליט ותשליכהו קיבינימטה, ותעש נכבה לנכבה;
ט
וייעלמו ערביי ארבעים שמונה וגם בתיהם אשר שוב נחרבו. ותאמר ריף לאחיה לאמור: כמעט הרסת את המדינה אידיוט. ותעש משפחת ישראלי זבח על האש בשדה הבור, ותשם ריף בבלוטות' את 'יש לי סימפתיה' של שלמה גרוניך, ותתפייס עם הוריה. ויבט נהוראי באיבה על אחותו, וישם בכיסו את המפתח.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר