בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התברכנו במילים רבות לפדיחה, ורובן מגיעות משפה אחת

על מקורן של פִקְשׁוּשׁ, פָדִיחָה, פַשְׁלָה ופַלְטָה

55תגובות
השר לביטחון הפנים עמר בר לב, בחודש מרץ
הדס פרוש

באוגוסט 1961 כתב מזכיר מפלגת מפ"ם, אהרן אפרת, מאמר זועם בעיתון "על המשמר". הוא גינה את נציגי מפא"י בהסתדרות על שהעבירו תקציב לשבועון הדתי "פנים אל פנים", ועשו זאת לטענתו במחטף. אפרת טען שמדובר בשיטת עבודה קבועה של מפא"י, וכדוגמה לכך ציין את עיסקת מכירת הנשק לגרמניה המערבית שהובילה לפירוק הממשלה שנתיים קודם לכן: "ראש הממשלה הוציא מפיו משהו כעין רמז על עיסקת נשק, והללו לא הקשיבו ובגלל כך, כפי שאומרים ה'צברים' שלנו 'פיקששו' עיסקה חשובה".

בקריאה ראשונה ניתן לחשוב בטעות שכוונת אפרת היתה שהעיסקה "התפקששה", כלומר נכשלה או לא יצאה לפועל. אך זה לא מה שקרה, וזו גם לא היתה כוונתו. העיסקה יצאה לפועל כמתוכנן, וישראל העבירה לגרמניה 50 אלף תתי־מקלע עוזי על אף נפילת הממשלה. כשאפרת כתב "פיקששו", הוא התכוון שבכירי מפא"י פשוט "דילגו על" הדיון בעיסקה, או השמיטו אותו.

כיום אנו כמובן משתמשים אחרת בפועל פִקְשֵׁשׁ ובנגזרותיו, ומעניקים לו משמעות של כישלון קטן, או אי־הצלחה מביכה אך נסבלת. השינוי הזה במשמעות אינו מפתיע. הוא התרחש, אמנם חלקית, גם בפועל פִסְפֵס, שבו עסקנו כאן ב–2017. בהתחשב בכך שאפרת היה אז בן 50, בהחלט ייתכן שהשימוש שלו במילה היה כבר לא־עדכני, ושבקרב צעירים כבר שימש הפועל במשמעותו המודרנית. כך או כך, המילה הופיעה בעיתונות במשמעותה הנפוצה כיום כבר בספטמבר 1963, אז כתב מבקר הקולנוע של העיתון "חרות", שמואל אור, על הסרט "האיש שירה בליברטי וואלנס": "שמו הטוב של פורד עוזר לו ברגע שהתסריטאי והסופרת 'מפקששים'".

מקור המילה הוא בפועל הערבי פַשַּׁק, שמשמעותו זהה למשמעות הפועל שבו השתמש אפרת בעברית. המשפט הערבי "בִּפַשֶּׁק מַקְטַע", לדוגמה, פירושו "מדלג על קטע" או "משמיט קטע". בשאילה מערבית חל שיכול עיצורים, והק' מצאה את מקומה לפני השׁ' הכפולה (בערבית, בניגוד לעברית בת־זמננו, דגש מורה על הכפלת העיצור).

בראשית שנות ה–70 התעשרה העברית בשתי מילים נרדפות ל"פקשוש", גם הן שאולות מערבית. במרץ 1972 ראיינה העיתונאית והפזמונאית מירית שם אור צמד תאומות בנות 17, שחקניות מתחילות, ב"מעריב". היא שאלה אותן על יהודה ברקן שאיתו עבדו. "כל הזמן הוא עשה פאדיחות לחברה שלו, עדנה לב, שהיא נורא סנובית", סיפרו רינה ועליזה כרמל. אולי בעקבות השיחה עם השתיים, שלושה חודשים אחר כך פירסמה שם אור מאמר קצר על שפת הנוער ובו מילון קצר של מונחי סלנג המשמשים אותם, ובהם המילה פָדִיחָה, שאותה הגדירה כ"בושה".

לאמיתו של דבר, פאדיחה שימשה עוד לפני כן. מדובר במילה ערבית נפוצה — פַצִ'יחַה — שפירושה "סקנדל, חרפה". לכן אין להתפלא שדוברי עברית ששפת אמם היתה ערבית שילבו אותה בשפתם. "קסורלה זרק רשת, ואנחנו זרקנו רשת, והשתי רשתות נתפסו ביחד", ציטט יחיאל חיון דייג מיפו ב"מעריב" בינואר 1964. "איזה פאדיחה! איזה פאדיחה! לא לווייתן תפסנו ולא אבו־שלום. את קסורלה תפסנו". כבר מדוגמה זו אפשר לראות שימוש מרוכך במילה — לא אסון אלא תקרית מביכה. כך התקבלה גם המילה בעברית, תחילה כסלנג של נערים, מאוחר יותר, על פי עדותו של העיתונאי והסאטיריקן מאיר עוזיאל, כסלנג צבאי, ובסוף שנות ה–70 כמילה בשימוש כללי לצד הפעלים פִדֵּחַ והִתְפַדֵּחַ הגזורים ממנה.

במקביל הופיעה גם המילה פַשְׁלָה, בעלת משמעות זהה. גם המילה הזאת מופיעה ברשימת המילים שפירסמה שם אור ב–1972, שם היא מוגדרת כ"פאדיחה". גם "פאשלה" היא מילה ערבית נפוצה — פַשַׁל, שפירושה "כישלון" — וגם היא הופיעה ב"מעריב" שלושה חודשים קודם לכן. "כאשר נשאלו 'יודעי דבר' לסיבת רציחתו השיבו בשפתם: 'הוא עשה פאשלות'", כתב העיתונאי יהושע כהנא בכתבה על רצח העבריין אילן אשרוב, שצירף לה אטימולוגיה שגויה: "המינוח 'פאשלות' בפי אנשי העולם התחתון הוא פירוש מסורס של המילה הגרמנית 'פאלש', שתרגומה לעברית: זיוף, מירמה".

בראשית שנות ה–80 הופיעה מילה נוספת בעברית, בעלת משמעות זהה. כשהעיתונאית עדנה פאר ראיינה עריקים מאור עקיבא עבור "מעריב" באוקטובר 1981, ושאלה אותם אם הם חמושים בסכינים קפיציות, הם ענו: "לא. השתכללנו. כשיש צורך מביאים דברים יותר טובים. אם–16, זה בשביל מי שיעשה 'פאלטה איתנו'..." גם פַלְטָה הגיעה מערבית, אבל הפעם מערבית מרוקאית, שבה פַלְתַ, שבעצמה שאולה מהמילה הספרדית falta, שפירושה "כישלון, טעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו