מאיה ורטהיימר - ענייני פנים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

+
לא אהבתי להיות שונה. אף ילד לא רוצה. היו שנים שלא קראו לי בשם פרטי, רק ג'ינג'ית. אולי ג'ינג'ים לא צריכים בכלל שם פרטי. כשהיינו משחקים מחבואים תמיד היו קולטים אותי ראשונה. אומרים על ג'ינג'ים שאין להם נשמה ושהם מסריחים בגשם. אני ממש לא ככה. לגבי הנשמה אני לא בטוחה.
+
המשחק מאפשר לי להשכיח מאנשים את הצרות, לפתוח את הלב, לגרום להם לצחוק, לבכות, לשנות להם משהו בראש. מאז שהייתי ילדה חלמתי שתהיה לי הזכות לעשות זאת. זה גם מקצוע בלי פרוטקציות. פעם פחדתי שיגידו שקיבלתי תפקיד כי אני הבת של. כשראיתי שלא קיבלו את יאיר נתניהו לתיאטרון צה"ל, הבנתי שאוכל להצליח בזכות עצמי.
+
אומרים שזה תמיד נראה כאילו אני מחייכת. זה נפלא, כי אני לא חווה ככה את העולם וכנראה שיש בי משהו שמחייך מבפנים ומקרין את זה החוצה. פעם חששתי שלא ייקחו אותי ברצינות, אבל אני כבר לא מרגישה צורך להוכיח יותר, רק לעצמי. כמבקרת מספר אחת, חשוב לי להוכיח שאני יותר טובה ממה שאני חושבת שאני.
+
אני מפוצצת בנמשים. כשהייתי קטנה אמא שלי ניסתה לעודד אותי ואמרה שאלו נשיקות של השמש. קניתי את זה, עד ששמעתי אותה מחמיאה למישהי עם עיניים רגילות ואומרת שיש לה עיניים מקסימות בצבע דבש. היה קל להתחפש לבילבי עם הנמשים, אבל לא באמת אהבתי אותם. עם הזמן למדתי לעבוד עם מה שיש, והיום נמשים הם בכלל שיא האופנה.
+
כשהייתי בת חמש גיליתי את כוחו של ההומור. היינו בארוחה משפחתית והצעתי לעשות חיקוי של אבא שלי כועס. היה לו מין טיק כזה בעין כשהוא היה מתעצבן, וכשעשיתי אותו כולם התגלגלו מצחוק. לא ידעתי איך הוא יגיב, אפילו פחדתי שיכעס, אבל ברגע שגם הוא צחק הבנתי שאני יכולה לתרגם את עצמי לעולם טוב יותר עם הומור.
+
כשהייתי בת 17 נפצעתי בתאונה. הייתי עם שתי חברות כשנהג שיכור פגע בנו וברח. במשך שנה הייתי בשיקום על כיסא גלגלים. אין לי תמונות מהתקופה, גם לא הרבה זיכרונות. כולם היו רוכנים מעליי עם מבט עצוב, וזו היתה תחושה נוראית. לא הסכמתי לראות את עצמי במראה. לא רציתי שייחקק אצלי המראה שגרם להם לרחם עליי.
אני מפוצצת בנמשים. כשהייתי קטנה אמא שלי ניסתה לעודד אותי ואמרה שאלו נשיקות של השמש. קניתי את זה, עד ששמעתי אותה מחמיאה למישהי עם עיניים רגילות ואומרת שיש לה עיניים מקסימות בצבע דבש. היה קל להתחפש לבילבי עם הנמשים, אבל לא באמת אהבתי אותם. עם הזמן למדתי לעבוד עם מה שיש, והיום נמשים הם בכלל שיא האופנה.

מאיה ורטהיימר

לכתבה

שחקנית, בת 30. גרה בתל אביב עם בעלה אסף זמיר, בתם אסיה בת התשעה חודשים והחתולה דיוויד בואי בת השנתיים

152תגובות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות