בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוציאו אותם מחוץ לחוק. אז למה הם עדיין נופחים בכל מקום?

מפוחי עלים הם מטרד כל כך בלתי־נסבל, 
שהם חדרו את מסך האדישות של הכנסת. ואף על פי כן, הם ממשיכים להרחיף מהקרקע את כל טוב הארץ: מחלקיקי אספלט ועד צואת ינשופים

70תגובות
מפוח עלים. אני מעיף את זה מפה, אחים שלי, וממש לא אכפת לי לאן
ניר קידר

"אם כל אחד ינקה את פתח ביתו, כל העולם יהיה נקי", אמר גתה, או אמא תרזה — תלוי באיזה אתר ציטוטים מפוקפק חיפשתם. בכל אופן, לו מי שאמר את זה היה חי היום, היה עליו להוסיף כוכבית: "לא כולל ניקיון במפוח עלים". המכשיר הזה הוא התגלמותו השטנית של הביטוי "NIMBY", לא בחצרי. אני מעיף את זה מפה, אחים שלי, וממש לא אכפת לי לאן. המפוח מעביר עלים ואדמה מנקודה א' לב', פעולה עקרה במהותה שמסתיימת לעתים קרובות בשובם של העלים והאדמה מנקודה ב' לא'. אמנם לפעמים קורה הנס ומשתמשים במפוח שימוש קונסטרוקטיבי, כלומר מרכזים באמצעותו את הפסולת לקראת פינויה מהמקום. אבל בכל מקרה, הוא ממלא את המרחב שסביבו באבק ורעש, שהופכים את השימוש בו למטרד בלתי־נסבל. מפוח העלים בעייתי עד כדי כך, שהוא הצליח לחדור את מסך האדישות והאין־אונות של החקיקה הישראלית, שאסרה את השימוש בו במילים הברורות ביותר כבר ב–2011. "לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים", קובע סעיף 13א בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש). בלי סייגים, בלי החרגות, בלי אותיות קטנות. הא ותו לא.

אף על פי כן, ישראל שוקקת מפוחי עלים. בהם כאלה שמופעלים על ידי רשויות מקומיות או מטעמן. עבריינות פלילית סדרתית בעיריות זה אולי לא מפתיע, אבל בכל זאת ככה, בגלוי? וברעש כזה? יש בזה בכל זאת מן החידוש. באתר sviva.co.il מופיעה קולקציה מדכאת של סרטונים שמתעדים שימוש במפוחים מהשנים האחרונות על ידי עובדי עירייה ברחבי הארץ. כאילו לא חוקק חוק מעולם, כאילו חלום חלמנו. בעלי האתר, דורון יפרח, מספר שניסה להתלונן נגד המפוחים בחלונות הגבוהים, אבל לשווא. הוא חושש שישנה קנוניה של טיוח בנושא הזה, שיד נופחת יד, שראשי ערים מפעילים מנופים פוליטיים שמונעים את האכיפה נגדם. לדבריו, ההפרה הבוטה של החוק מעצבנת כשלעצמה, אבל היא גם סמל לריקבון עמוק בצמרת. "המפוחים הם השתקפות של כל מה שרע בקשר בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה והמשטרה", הוא אומר. "אתה רואה את הניסיון שלהם לכסות אחד על השני".

מפוחי העלים מופעלים בחשמל או בבנזין. החשמליים שקטים יותר, אבל גם הם לא חרישיים במיוחד. הדי הנפיחה הצורמנית של מפוחים מכל סוג ומין הם מתכון בטוח להרס הלימודים, העבודה, שיחות הטלפון ושלוות הנפש של כל מי שמתגורר מאות מטרים מזירת האירוע.

בנוסף ישנו זיהום האוויר. מפוחי הבנזין פועלים לעתים קרובות באמצעות מנוע שתי פעימות לא יעיל, שפולט חלק ניכר מתערובת הבנזין והשמן שמזינה אותו לאוויר כתרסיס. מחקר שפורסם ב–2014 בכתב העת היוקרתי Nature Communications מצא שכלי־רכב עם מנוע כזה (כמו טוסטוסים ישנים וטוקטוקים תאילנדיים) פולטים לאוויר פי 124 יותר תרכובות אורגניות נדיפות מאשר משאיות. עשן הפליטה של מנוע שתי פעימות מכיל פי 60 אלף יותר בנזן מסרטן מהרמה שנחשבת לבטוחה.

סוכנות האוויר הנקי של ממשלת קליפורניה העריכה שב–2020 יגרמו מפוחי עלים, מכסחות דשא וכלים דומים ליותר זיהום אוזון מאשר כל המכוניות במדינה. "מנועי השתי פעימות הם עד כדי כך מלוכלכים", סיכם המגזין אטלנטיק והוסיף כי "מכוניות הפכו לעד כדי כך נקיות". מחקר חדש שבדק את רדיוס הנזק של המפוח, מצא שאם רוצים להתחמק מההשפעות שלו על איכות האוויר צריך להתרחק ממנו 75 מטר ו/או לחכות רבע שעה, עד שכל הזיהום ישקע. הראשונים לסבול מזה הם, כמובן, מפעילי המפוחים עצמם.

המנוע של המפוחים החשמליים אינו מזהם את האוויר שסביבו, אבל הם — כמו חבריהם מנועי הבנזין — מזהמים גם מעצם הרחפת הג'יפה שנמצאת על המדרכה. אופן פעולתו היבש של מפוח העלים מאיר באור מחמיא מאוד את מכונות הטיאוט הארורות, שכיכבו כאן לפני כמה חודשים. לזכותן ייאמר שהזרנוק שלהן פולט תערובת של אוויר ומים, ולכן הזיהום שהן מרחיפות שוקע מהר יותר. הן גם לפחות שואבות את הלכלוך ולא רק מזיזות אותו.

המפוח מעשיר בחלקיקים מסוכנים אוויר שהוא עתיר חלקיקים גם ככה. בישראל יש כל ימות השנה, גם ביום הכיפורים, רמת רקע גבוהה של חלקיקים נשימים עדינים (בקוטר של עד 2.5 מיקרון), בגלל סופות האבק המדבריות באזורנו. אפשר כל היום לראות נטפליקס וללעוס נייצ'ר ואלי, אבל בסופו של דבר אנחנו נושמים אוויר מהסהרה. האבק הטבעי הזה אינו מציאה גדולה מבחינה בריאותית, אבל יש סיבות להאמין שהחלקיקים שהמפוחים מרחיפים בעייתיים יותר מפני שהם מלוכלכים יותר.

בארה"ב יש בשנים האחרונות התעוררות גדולה נגד מפוחי העלים. כנראה איסור גורף על מפוחים שם אינו ריאלי בגלל עלי השלכת, ולכן המאבקים מתמקדים במפוחים המונעים בבנזין. לפחות 100 ערים במדינה אסרו על השימוש בהם, ולאחר מכן הצטרפה אליהן גם וושינגטון הבירה. באפריל האחרון דיווח הניו יורק טיימס שבעקבות סגרי הקורונה, שהשאירו את האמריקאים בבית עם מחשבותיהם ורעשיהם, קם עוד גל של איסורים ביישובים פרבריים ברחבי המדינה.

בישראל, כאמור, המצב על הנייר טוב יותר: כאן החליטו כבר מזמן לאסור על השימוש במפוחים מכל סוג. אז אסרו. אז מה? המפוחים ממשיכים לנפוח ולהרחיף מהקרקע את כל טוב הארץ: חלקיקי אספלט, פיח, חומרי הדברה, קוטלי עשבים, צואת ינשופים. כל מה שנמרח, ניתז ושוקע על המדרכה מתייבש היטב בשמש הישראלית ואז, ברגע אחד, זוכה לחיים חדשים. כעוף החול הוא מזנק אל־על, ולאט־לאט, במשך דקות ארוכות, הוא שוקע אל הקרקע, עד הפעם הבאה שבה המפוח יעבור. בנימה חיובית יותר אפשר לומר שמפוחי העלים מעניקים לנו כישראלים הזדמנות מיוחדת — אנחנו רגילים לאכול חרא מהעירייה. בזכותם אנו יכולים גם לנשום אותו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הגופים המוסמכים לאכוף את החוק למניעת רעש הם משטרת ישראל והרשויות המקומיות... נציין, כי על־מנת לאפשר אכיפה יעילה, המשרד יזם את האפשרות להוצאת צו ברירות משפט על־ידי שוטרי משטרת ישראל, שבאמצעותו הם יכולים להטיל קנס כספי של 450 שקל לאדם פרטי ו–900 שקל לעבירה חוזרת וסכומים כפולים כאשר העבירה מבוצעת על־ידי תאגיד". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו