גיליון האלף - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.


מומלצים

איור: ערן וולקובסקי

דרכי אללה לא ישוערו

ב-1924 התקבל סבי, העיתונאי הרוויזיוניסטי ד"ר זאב בנימין פון וייזל, אצל "ח'ליף כל המאמינים", המלך החיג'אזי חוסיין, והיה האירופאי היחיד שאכל עמו את ארוחתו המלכותית האחרונה לפני גלותו. הוא היה אורחו של המלך אבן סעוד, בן־בית בארמונו של אמיר עבר הירדן עבדאללה והמלווה האישי ומתורגמנו של פואד מלך מצרים בביקורו הממלכתי בגרמניה. ב-1936 פירסם בגרמנית יחד עם לב נוסימבאום, שנודע בשמות "אסד ביי" ו"קורבן סעיד", את הספר "אללה הוא אכבר". כשיצא הספר במהדורה מחודשת בגרמניה ב-2002 הושמט שמו של סבי. לאחר מאבק משפטי לעשות צדק עם שמו בגרמניה החלטתי לתרגם את "אללה הוא אכבר" לעברית. לפנינו הפרק על עליית הווהאביה, התנועה שהיתה לימים לדתה הרשמית של ערב הסעודית

חגיגות ניצחון מחוץ למצודת זאב בתל אביב לאחר ההכרזה על המהפך, 17 במאי, 1977

45 שנה למהפך מדוע השמאל עדיין מתקשה להתאושש מאז 1977?

"גבירותיי ורבותיי, מהפך" מתמקד בארבע השנים הראשונות לשלטון הימין ומיטיב לתאר את סוד קסמו של מנחם בגין. זהו אמנם שיר הלל למנהיג המנוח, אולם הספר מאפשר להבין לעומק את הסיבה המרכזית לתבוסת השמאל ב–1977 ולכישלונו המתמשך מאז

שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון

אין צורך בלימוד לימודי הרוח, אפשר פשוט לקנות אותם בכסף

רופאת האליל שלנו מצוידת בתואר דוקטור לגיטימי כנראה. כמו כל רופא אליל היא מציעה "תרופה" הנראית פלאית בפשטותה ואיך לא חשבנו עליה קודם? אם "הנוער" לא אוהב ללמוד תנ"ך נחסוך לו את מרבית פרקיו שהיו נלמדים אי־פעם כחוליה מרכזית בחינוך הציוני הארץ ישראלי ונחשבו כמקור החינוך לצדק חברתי. אם לימודי הספרות אינם הולכים לשום מקום נצמצם את תוכנית הלימודים לחצי מניין שירים ושני פרקי פרוזה. נבטל את בחינת הבגרות ונציע לו שיכתוב עבודה על שיר אחד ובה יציע תיקונים למשורר כדי שהשיר ייהפך למסר תועלתי־מעשי

The Women Are Up to Something: How Elizabeth Anscombe, Philippa Foot, Mary Midgley, and Iris Murdoch Revolutionized Ethics

הרבה חשיבה טובה של נשים בוזבזה פשוט משום שלא שמעו אותה

אליזבת אנסקומב, פיליפה פוט, אייריס מרדוק ומרי מידג'לי היו ארבע נשות־רוח בריטיות שחשבו וכתבו והחליפו זו עם זו מאהבים, וקיימו יחסי חברות קרובים ודיאלוג אינטלקטואלי פורה. בנג'מין ליפסקומב כתב עליהן ספר

אמילי דיקינסון

יומן | מאנטוניו לובו אנטונס למדתי לכתוב את קטעי היומן שלי

כשמרותקים למיטה או לבית אין דבר משמח מקריאת ספרים, וקראתי בחודשיים האחרונים כמה וכמה ספרים. המשמח ביותר היה "המוח רחב משמים", מבחר שירים של המשוררת האמריקאית הגדולה אמילי דיקינסון שתירגם שמעון זנדבנק, גדול מתרגמי השירה שלנו. תמיד חשבתי שאמילי דיקינסון אינה ניתנת לתרגום, והנה הנס הזה

מתוך כרזה אנטישמית.
שנאת היהודים זורמת
בדמן של הדמויות ברומן

ספרו הסוחף של גרגור פון רצורי מספק הצצה לתוך מוחו של נער אנטישמי

רק רומן גדול כמו "זיכרונות של אנטישמי" יכול לאפשר לנו לחוות, ולו בעקיפין, את רוח התקופה מנקודת מבטם של אנטישמים "קטנים", א־פוליטיים ואגביים, ולהבין מעוד זווית את הנסיבות שאיפשרו את תרגומה למעשים

ל"ג בעומר, איור ערן וולקובסקי

זישא איש מירון

"טיפסתי אל עבר הקולות במדרגות הצרות העולות אל גג הבית והנה אש גדולה עולה השמימה והמון אנשים מפזזים, ומהם שתינוקות של חלאקעס רכובים על כתפיהם, ואבי בראש כל הרוקדים, בעיניים עצומות רוקד ושר במתק קול, בר יחויֶיא, בר יחויֶיא, וכולם עונים אחריו, בר יחוייא נמשחת אשריכו, שמן שׂוּשוׂין מֵחבֵריכו". דבורה ברגמן, פרופסור לשירה העברית של הרנסנס והבארוק, נזכרת בל"ג בעומר של ילדותה

למקרה שפספסתם