בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך סלמונלה פוגעת בגוף שלנו ומה אפשר לעשות נגדה?

בניגוד לרוב החיידקים, חיידק הסלמונלה יכול להיכנס לתאים שלנו ובכך להגדיל את הנזק לגוף. גם ללא חדירה לתאים, החיידק מסוגל לגרום למחלה שעלולה להיות מסוכנת לילדים ולקשישים

26תגובות
חיידקי סלמונלה חודרים לתוך תא אנושי
Rocky Mountain Laboratories / NI

כנראה אין בישראל חיידק מעיים מפורסם יותר מסלמונלה. דורות שלמים במדינה הזו יודעים לקרוא "ס-ל-מ-ו-נ-ל-ה", בקול הבס הכי עמוק שלהם, שכלל לא מתקרב לזה של רפי גינת. גם ישראלים רבים שטיילו במזרח יכולים לספר על חוויותיהם עם החיידק, ובשבוע האחרון עלה השם שלו לכותרות בגלל הריקול של מוצרי עלית. אז מה זה סלמונלה? מה היא עושה לנו? ולמה גורמי בריאות הציבור כל כך מודאגים ממנה?

סלמונלה היא בעצם שם של משפחה די גדולה של חיידקים, הכוללת שני זנים ואלפי תתי-זנים, שמסוגלים להדביק את המעי שלנו ושל יצורים רבים אחרים, ושיכולתם לפגוע בבני אדם משתנה.

חיידקי סלמונלה
אוהד גל-מור וארד ט

איך סלמונלה פועלת?

ייתכן שהתכונה המעניינת ביותר של חיידקים אלו היא היכולת שלהם להיכנס לתוך תאי המארח שלהם. בשנתיים של מגפת הקורונה התרגלנו לרעיון שגורם המחלה נכנס לתוך תאי האדם שנדבק, אך בניגוד לווירוסים, זו ממש לא תכונה שמאפיינת חיידקים. רוב החיידקים חיים מחוץ לתאים שלנו, עם כמה יוצאים מן הכלל, בהם סלמונלה, חיידק אחר שמוכר לנו מעולם המזון המזוהם - ליסטריה, וכן אחרים.

חיידקי הסלמונלה לא צריכים להיכנס לתאים שלנו כדי להתרבות, ואכן בחלק גדול ממקרי ההדבקה זה לא קורה. אולם חלק מתתי-הזנים של הסלמונלה עושים זאת כיוון שכניסה לתא המארח מאפשרת גישה למשאבים שלו ומחבוא לא רע ממערכת החיסון. למעשה, לחיידקי סלמונלה יש את היכולת להדביק מקרופאגים, שהם תאים של מערכת החיסון.

אחת הדרכים שסלמונלה (וחיידקים נוספים) חודרת לתאי הגוף היא באמצעות זיהוי והיצמדות לחלבון שנקרא CFTR. לחלבון זה יש חשיבות רבה לרקמות הריריות במערכת העיכול ודרכי הנשימה, ופגם בחלבון הזה גורם למחלת הסיסטיק פיברוזיס. יש טענה רווחת בעולם המדע שלפיה אנשים שיש להם גן של חלבון CFTR פגום, מוגנים יחסית מפני הידבקות תוך-תאית בכל מיני חיידקים כמו סלמונלה, אולם טענה זו אינה מוכחת היטב. עם זאת, אם היא נכונה, הטענה יכולה להסביר למה הגן של CFTR פגום יחסית נפוץ באוכלוסייה, אף שהוא עלול לגרום למחלה קשה כמו סיסטיק פיברוזיס.

רפי גינת, ב-2011
אלון רון

מהם נזקי המחלה?

כאשר חיידקי סלמונלה חודרים לתאי המארח הם יכולים לגרום לנזק הרבה יותר גדול. חדירה זו מאפשרת להם לעבור את דופן המעי, ולהדביק את בלוטות הלימפה המקיפות את המעי, ומשם להגיע לדרכי הלימפה ולשאר הגוף. גם הדבקה והתחלקות בתוך מקרופאגים מאפשרת להם "לתפוס טרמפ" לחלקים אחרים של הגוף. בשלב הזה הופכת הסלמונלה ממחלת מעיים למחלה של כל הגוף. למצב כזה קוראים "טיפוס הבטן".

גם ללא חדירה לתאי הגוף, סלמונלה יכולה לגרום לזיהום לא קל. הסלמונלה עצמה היא לא זו שגורמת לנזק. במעי שלנו יש טריליוני חיידקים בכל רגע נתון, ומסוגים שונים ומשונים. החלק המסוכן בסלמונלה הוא הדופן של החיידקים. דופן זה מכיל חומר רעיל שנכנס לקטגוריה המכונה "אנדוטוקסינים", וכאשר חיידקים מתים ומתפרקים, אנדוטוקיסנים אלו מתפזרים בסביבה. חומרים אלו מסוגלים להפעיל את מערכת החיסון של הנדבק ולגרום למצב של דלקת באזור ההדבקה. דלקת זו גורמת לשלשולים, להקאות ולשאר תסמיני המחלה. מחלה זו, להבדיל מטיפוס הבטן, מכונה "סלמונלוזיס".

סלמונלוזיס נגמרת בדרך כלל בשלשולים, הקאות, התייבשות, כאבי ראש ושרירים, ובמבוגרים ניתן לעבור אותה אפילו ללא טיפול אנטיביוטי. עם זאת, אצל ילדים וקשישים גם זיהום זה יכול להיות מסוכן. ילדים וקשישים גם נדבקים יותר בקלות - ילדים משום שהם קטנים יותר וכמות החיידקים שיש לצרוך כדי להידבק קטנה יותר, ואצל קשישים בגלל היחלשות הגוף ומערכת החיסון.

תרבית סלמונלה בצלחת פטרי
Elaine Thompson / ASSOCIATED PRE

טיפוס הבטן, לעומת זאת, היא מחלה קשה עבור ילדים ומבוגרים כאחד. מחלה זו יכולה לגרום לסיבוכים קשים מאוד ואף למוות. ההחלמה עלולה להימשך שבועות, ומחלימים סובלים לעיתים מתופעות לוואי ארוכות שנים ומפגיעה באיכות החיים.

איך נמנעים?

הדבקה בסלמונלה מתרחשת לרוב דרך מזון או מים מזוהמים בחיידקי סלמונלה, או בהעברה במסלול הפקו-אוראלי (חתיכות צואה המוצאות את דרכן אל הפה). החיידקים נכנסים דרך הפה, עוברים דרך הקיבה (שם חלק מושמדים בחומצת העיכול) ומתבססים במעי. לכן מניעה של המחלה נעשית על ידי השמדה וניקוי של הזיהום, ושבירת שרשרת ההדבקה על ידי הקפדה על היגיינה, כמו שטיפת ידיים.

לסלמונלה, ובמיוחד לתתי-הזנים הגורמים לטיפוס, יש חיסון. אולם יעילותו מוגבלת בזמן, הוא לא מכסה את כל הזנים, ולכן כל עוד מדובר בהרעלות סלמונלה נקודתיות, מדינות נוטות לא לחסן את האוכלוסייה. במקום לחסן, המדינות מנסות לשפר את הפיקוח על יצרני המזון, לטהר את המים, לבצע ניטור סביבתי ולפעול במהירות במקרה של התפרצות.

ענר אוטולנגי הוא דוקטור למדעי הרפואה מהמחלקה לאימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון

סקרנים וסקרניות בנוגע לתופעה כלשהי בגופנו? אפשר לפנות במייל ולהציע שנכתוב על הנושא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו