משרד הבריאות מעכב שינוי בטיפול בהטרדות מיניות, מגבשת הנוהל התפטרה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות מעכב שינוי בטיפול בהטרדות מיניות, מגבשת הנוהל התפטרה

לכתבה
שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, בפברואר הדס פרוש

עובדות במערכת הבריאות שמתלוננות על הטרדה מינית לא זוכות למענה ראוי ואף עלולות להיפגע. יו"ר הוועדה שגיבשה כבר לפני שנה נוהל בנושא אומרת כי "היתה תחושה של תקווה, אבל הבנתי שזה לא הולך לקרות". הורוביץ: החוזר יקודם בשבוע הבא

33תגובות

משרד הבריאות נמנע מלפרסם נוהל למניעה ולטיפול בהטרדות מיניות בקרב עובדי ועובדות מערכת הבריאות, אף שחלפו ארבע שנים מתחילת העבודה עליו ושנה מאז גיבושו. בעקבות העיכוב הממושך התפטרה בשבוע שעבר יו"ר הוועדה לקידום הנושא, ד"ר ליאור שחר, שנואשה לדבריה מהאפשרות שהנוהל יפורסם.

במשרד הבריאות מבטיחים כי העבודה בעניין נמצאת "בישורת האחרונה", וכי בכוונתו "לפרסם בקרוב חוזר למניעת הטרדות מיניות בין צוותים, לאחר שיופץ לגורמים הרלוונטיים להערותיהם". אולם ד"ר שחר אומרת כי זו לא הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מבטיח כי הנוהל יפורסם בקרוב.

"נלחמתי במשך שלוש שנים עם משרד הבריאות שבכלל צריך נוהל כזה", היא אומרת, "לפני שנה היתה סוף סוף הסכמה במשרד שצריך נוהל והיתה תחושה של תקווה. אמרו לנו שתוך חודש מוציאים אותו, אבל זה פשוט לא קרה. מאז הם חזרו על ההבטחה הזאת כמה פעמים, ובשלב מסוים הבנתי שזה לא הולך לקרות. אני מרגישה שאני צריכה לפרוש. זה להילחם בטחנות רוח וזה גוזל ממני כוחות רבים, שמתברר שהם פשוט לחינם". שחר מוסיפה כי "הפעם האחרונה שבה המשרד הבטיח שהנוהל ייצא תוך חודש היתה בנובמבר 2021, אבל מילים לחוד ומעשים לחוד".

ד"ר ליאור שחר, בשנה שעברה
מוטי מילרוד

לאחר הפרסום ב"הארץ", נמסר משר הבריאות ניצן הורוביץ: "לאחר סחבת מיותרת של שנים, קודם לאחרונה במרץ הנוהל החשוב למניעת הטרדה מינית, והוא יפורסם להערות הציבור בתוך שבוע".

אני מרגישה שאני צריכה לפרוש. זה גוזל ממני כוחות רבים, שמתברר שהם פשוט לחינם ד"ר ליאור שחר

העבודה על הנוהל החלה ב-2018 ביוזמת המועצה הלאומית לבריאות האישה, שפועלת תחת משרד הבריאות, ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. יו"ר המועצה, פרופ' נעמה קונסטנטיני, הקימה את הוועדה ומינתה את ד"ר שחר לעמוד בראשה. מאז תחילת העבודה על הנוהל, החלה שחר לקבל פניות רבות של עובדות במערכת הבריאות על מקרי הטרדה, ניצול מרות, השפלה ומיזוגניה. פניות אלו נמשכות גם היום. חלק מהעדויות שאספה שחר פורסמו לפני כשנה ב"הארץ", וכבר אז סיפרה שחר שבממסד הרפואי מיעטו לשתף פעולה עם הוועדה.

לדברי פעילות שעסקו בנושא, במשרד הבריאות טענו במשך שנים כי החוק למניעת הטרדה מינית, שנחקק ב-1998, מספיק כדי לטפל בהטרדות מיניות במערכת הבריאות. אולם העובדות, מסטודנטיות ועד לרופאות בכירות, מתארות מציאות שונה. מדבריהן עולה כי התרבות הארגונית וההיררכיה הפנימית של המוסדות יוצרות מצב שבו עובדת מוטרדת לא זוכה למענה ראוי, ולמעשה, לכך שתלונה ודיווח עלולים לגדוע את הקריירה שלה. גם פרופ' קונסטנטיני סבורה שהחוק הקיים לא מספיק לטיפול בנושא. "המועצה הלאומית לבריאות האישה רואה חשיבות מאד גדולה בהוצאת חוזר נפרד להתמודדות עם מטרידים בתוך מערכת הבריאות", היא מבהירה כיום, "לכן מינינו את תת-הוועדה ואנו דוחפים להוציא את החוזר".

ד"ר זאב לרר במרכז האקדמי פרס, בשנה שעברה
הדס פרוש

גם מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, סבורה כי "גרירת הרגליים של משרד הבריאות היא בלתי נסבלת, מכעיסה ומעידה באופן ברור שלאף אחד לא באמת אכפת לטפל בבעיה קשה זו". לדבריה, "במקום לדאוג ולהגן על עובדות ועובדי המערכת שסובלים מהטרדות ופגיעות מיניות, עסוק המשרד במסמוס הנוהל. מצערת במיוחד העובדה שדווקא שר הבריאות שמגיע ממפלגה המקדשת זכויות אדם וזכויות נשים, לא לקח מנהיגות על הנושא ודאג שהנוהל ייושם. יש לציין שמערכת הבריאות היא מהמובילות בשיעור התלונות על הטרדות מיניות המגיעות לנציבות וזאת בגלל מאפייניה הייחודים: שעות עבודה בלתי שגרתית, שהייה ארוכה במחלקות ומגע בגוף. העובדה שלוקח שנים ארוכות לאמץ נוהל כה פשוט מעוררת חשש גדול שעובדות ועובדי המערכת פשוט מופקרים".

מערכת הבריאות מועדת לפורענות במיוחד. איפה שקיים כוח, תמיד יש מי שינצל אותו לרעה ד"ר זאב לרר

תרבות ייחודית

העבודה על הנוהל התבססה בין היתר על מחקר שטח וניתוח מאפייני העבודה והתרבות הארגונית הייחודיים למוסדות רפואיים. אחד החוקרים, ד"ר זאב לרר, מרצה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב וראש תכנית הסוציולוגיה במרכז האקדמי פרס, אומר כי ההטרדה המינית במערכת הבריאות "שואבת את כוחה מתוך הסביבה שבה היא מתקיימת. היא מוטמעת בתוך התרבות הארגונית הייחודית של המוסד". לרר, חוקר אתניות, מגדר והטרדה מינית בארגונים, מוסיף כי תופעה זו קיימת בארגונים רבים, "אבל מערכת הבריאות מועדת לפורענות במיוחד כיוון שזו מערכת רווית כוח והיררכיה פנימית, שבה נשים רבות נתונות למרותם של גברים מאוד בכירים ובעלי כוח. ואיפה שקיים כוח, תמיד יש מי שינצל אותו לרעה".

לרר מציין מאפיין בולט נוסף שמייחד את מערכת הבריאות - הערבוב והטשטוש בין המרחב הציבורי והאישי, גם במובן הפיזי וגם ביחסים ובקרבה בין אנשים. "יש המון בלבול לגבי הקוד ההתנהגותי של מה מותר ומה אסור", הוא מסביר, "זה נובע בין היתר מאופי העבודה של משמרות ארוכות, עבודה אינטנסיבית שבמרכזה גוף האדם, וכל היחס לאיברי הגוף והאינטימיות הוא שונה, דבר שמעודד גם את טשטוש הגבולות".

לפני כארבע שנים ערך לרר, ממגבשי הנוהל, מחקר יחד עם עו"ד ד"ר כרמית קלר מאיגוד מרכזי הסיוע, בנושא הטרדות מיניות בבית החולים שמיר (אסף הרופא). "עשינו עבודה חשובה בשיתוף פעולה מלא של צוות בית החולים, וערכנו מיפוי יסודי של פרקטיקות ההטרדות המיניות בתוך הצוותים", הוא מתאר. השניים גיבשו תוכנית על בסיס מסקנות המחקר, אך לרר מביע כיום ייאוש מקידום הנוהל מול משרד הבריאות. "התחושה היא שזה כמו לטפס על קיר מרוח בחמאה", הוא אומר. השלב השני בעבודה של לרר בבית החולים שמיר אמור היה לכלול יישום פיילוט של התוכנית, אך הוא לא יצא לפועל חרף תמיכת ההנהלה.

לרר לא יודע מה מונע ממשרד הבריאות לפרסם את הנוהל. "אין בו שום דבר רדיקלי", הוא אומר, "הנוהל נותן קווים מנחים איך צריכה להתנהל הדרכה, מה תפקיד של הממונה על הטרדות מיניות בכל מוסד והגדרת חובת דיווח למשרד הבריאות. בראש ובראשונה אנחנו רוצים שמשרד הבריאות ייקח אחריות על הנושא כיוון שהוא הגוף שקובע מדיניות".

ברגע שפתחת את הפה את גמרת, מדביקים לך תווית של פתיינית או משוגעת יו"ר ארגון הרופאות, פרופ' צופיה איש שלום

חלק מהבעיה בטיפול בהטרדות המיניות היא שהממונות על הנושא בכל מוסד רפואי הן עובדות המוסד שקיבלו את התיק כתפקיד נוסף, והן כפופות להנהלה ונתונות ליחסי הכוח וההיררכיה הפנימית שמוטית באופן ברור לטובת הרופאים הבכירים ובעלי המעמד. גם כאשר מגיעה תלונה, הטיפול בה אמור להיעשות על ידי נציבות שירות המדינה כשמדובר בבית חולים ממשלתי או על ידי הנהלות קופות החולים כשמדובר במוסדות רפואיים שנמצאים בבעלותן. לרר מציין כי הטיפול אורך זמן רב, שבמהלכו ממשיכות המוטרדות לעבוד לצד המטרידים. הן לא מעודכנות לגבי סטטוס הפנייה ומי דן בה, ולא נחשפות לפרוטוקולים של הדיון ולשיקולי ההחלטה בעניין. בנוסף, המוסדות הרפואיים לא משתפים את המידע בנושא, כך שעובדים יכולים לעבור בין מקומות עבודה על אף שמוגשות נגדם תלונות על הטרדות מיניות.

לדברי לרר, "המערכת של הממונות על ההטרדות בתוך המוסדות לא עושה צדק עם הנפגעות, ולא מגנה עליהן, כי תמיד רואים יותר את האינטרס של המוסד בתוך יחסי הכוח. לכן רצינו שיהיה גוף חיצוני שיפקח על המוסדות". הוא מוסיף כי "במצב הנוכחי, אם מישהי רק מעיזה להגיד משהו היא גמורה. יש התנכלות מאוד גדולה וקל מאד להיפטר ממנה. מספיק שמישהו מחליט שהיא פתאום לא מתאימה".

פרופ' צופיה איש שלום, ב-2012
חגי פריד

שתיקת ההסתדרות הרפואית

ביקורת נוספת מופנית כלפי ההסתדרות הרפואית (הר"י), הגוף היציג של הרופאים בישראל, שלא שותף לגיבוש הנוהל ולא מפרסם את עמדתו בנושא. יו"ר ארגון הרופאות ששייך להר"י, פרופ' צופיה איש שלום, אומרת כי "הנושא של הטרדה מינית מטואטא מתחת לשטיח". איש שלום מספרת כי השתתפה בכל הישיבות של המועצה לבריאות האישה בנושא. "היינו מאוד יצירתיות בבניית מערך הגנה לעובדות מערכת הבריאות, באנו עם הצעות מעשיות אבל זה תקוע", היא אומרת, "לפני 15 שנה לחצנו שיהיה קו פתוח בהר"י שאפשר להתלונן אליו". עם זאת, יש פניות ספורות בלבד לקו הפתוח. "התפיסה היא שרופאות לא מתלוננות כי די ברור שהן ישלמו בעתידן המקצועי", מוסיפה איש שלום, "ברגע שפתחת את הפה את גמרת, מדביקים לך תווית של פתיינית או משוגעת".

אם מישהי פונה אליי אני אומרת לה לא להתלונן. היא תגמור את הקריירה. אנחנו לא יודעות מה לעשות כדי לקבל צדק ד"ר דפנה שוחט

רופאות ופעילות במאבק אומרות כי הר"י מעדיפה להגן על הרופאים הבכירים ובעלי המעמד, ולא להתייצב לצד הרופאות החשופות להטרדות ולניצול. "התחושה הזו כנראה נכונה", מוסיפה איש שלום.

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה כי היא "פועלת באופן אקטיבי וחד-משמעי על מנת להגביר את המודעות בכל הקשור להטרדות מיניות ובכדי שהטיפול בנושא ייעשה על הצד המקצועי ביותר, ברגישות ובנחישות. הר"י מעמידה מוקד סיוע מיוחד שמספרו 1800-38-38-15, ישנו טופס הגשת תלונה מקוון זמין ונגיש באתר, רק לאחרונה ערכנו סקר מקיף ומעמיק בעניין ואנו מקפידים לקרוא בכל הפורומים הרלוונטיים לא להסס להתלונן - לרבות הגשת תלונה במשטרה. הר"י תמשיך להוביל יוזמות שונות למאבק בהטרדות מיניות ותמשיך לעודד נשים וגברים להתלונן ולמצות את ההליכים בעניין".

אחת הפעילות המרכזיות במאבק, ד"ר דפנה שוחט, החלה לעסוק בנושא אחרי שנחשפה לעדויות בקבוצת פייסבוק של רופאות. "הר"י היא גוף רב עוצמה, הארגון היציג היחיד שאחראי גם על המועצה המדעית וגם על מתן רישיון לרופאים, והוא דואג בעיקר לרופאים הבכירים והעשירים", היא אומרת. אחרי שליוותה מתלוננות רבות במערכת הבריאות היא סבורה כי "שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה". כיום, היא אומרת, "אם מישהי פונה אליי אני אומרת לה לא להתלונן. היא תגמור את הקריירה. אני יודעת שזה דבר נורא ואנטי-פמיניסטי להגיד, אבל אנחנו לא יודעות כיום מה לעשות כדי לקבל צדק".

בדיון שהתקיים בינואר השנה בוועדת הבריאות של הכנסת סיפרה שוחט, בין היתר, על פוסטים שפורסמו בקבוצת הפייסבוק של הרופאות בעקבות דיון במקרה של רופא שהטריד מינית סטודנטית בבית החולם סורוקה. "השיחה הזאת פתחה תיבת פנדורה שהיממה אותנו, שהעמידה מראה מול המציאות שכולנו הכרנו על בשרנו. לא יכולנו להאמין למבול הסיפורים שנחשפו - מאות רופאות כתבו על ההטרדות המיניות שעברו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא "חרת על דגלו את חשיבות מניעת ההטרדות המיניות ושמירה על כבוד האדם במרחבי המערכת, ומשכך פועל בדרכים שונות לקידום הנושא. במסגרת המאמצים ניתן לציין: כתיבת חוזר למניעת הטרדות מיניות בין מטפל למטופל, בניית תפקיד בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים, מחקר ובניית תכנית הדרכה למניעת הטרדות בבתי חולים ועוד. אנו מקווים כי המאמצים הנוספים יקדמו את המערכת להשגת היעדים של ביטחון וסביבה מכבדת לכלל העובדים ומקבלי השירות במערכת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות