מדען ישראלי מחפש דרך לחיות עד גיל מאה. האמצעי: תרופה לסוכרת וצום

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדען ישראלי מחפש דרך לחיות עד גיל מאה. האמצעי: תרופה לסוכרת וצום

לכתבה
לפי מחקרים בבעלי חיים, צריכת מטפורמין מעכבת מחלות זיקנה Hyejin Kang / Shutterstock.com

אחרי מחקר מוצלח על בעלי חיים, פרופ' ניר ברזילי מתכנן לבדוק אם תרופה נפוצה לסוכרת יכולה לסייע בהארכת החיים. הוא ממתין לתום מגפת הקורונה כדי להתחיל בניסוי, אבל יש לו גם הצעה מה אפשר לעשות בינתיים

154תגובות

פרופ' גבי ברבש, אחד הרופאים המפורסמים בישראל, נמצא בחזית מסע השכנוע להתחסן לקורונה. אבל הוא עושה עוד משהו בתקווה להאריך את תוחלת חייו: הוא נוטל תרופה נפוצה בשם מטפורמין, שבאופן רשמי מיועדת לטיפול בסוכרת. והוא גם נמנע מצריכת קלוריות במשך יומיים רצופים בכל שבוע.

בנוסף לברבש, בשנים האחרונות התפתח טרנד בקרב מי שמעוניינים להאריך את חייהם: הם נוטלים מטפורמין, אף שכלל אין להם סוכרת. הם עושים זאת בעקבות הצטברות של עדויות שלפיהן צריכת מטפורמין מעכבת מחלות זיקנה, וכתוצאה מכך מאריכה את תוחלת החיים. העדויות כוללות ניסויים שנעשו בבעלי חיים, שהדגימו ירידה של 17% בשיעור התמותה בקרב מקבלי מטפורמין ללא סוכרת.

גם מנהל המכון לחקר הזיקנה בבית ספר לרפואה איינשטיין בניו יורק, פרופ' ניר ברזילי, נוטל מטפורמין וצם 16 שעות בכל יממה. ברזילי, פרופסור לרפואה פנימית וגנטיקה ומומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מתכנן לבצע בעתיד הקרוב מחקר שיימשך שש שנים ויכלול כ-3,000 מתנדבים בריאים בני 65 ומעלה, כדי להעריך את השפעת השימוש במטפורמין על אריכות ימים. המחקר, שאמור להיערך ב-14 מרכזים רפואיים בארה"ב, ייעשה בתיאום עם מינהל התרופות והמזון (FDA), ובין השאר ישתתפו במימון שלו הרשות הפדרלית לבריאות והפדרציה האמריקאית לחקר הזיקנה. המחקר כבר היה אמור לצאת לדרך, אך הוא ממתין לדעיכת מגפת הקורונה.

פרופ' ניר ברזילי

מטרת המחקר היא לבדוק אם שימוש במטפורמין מעכב הופעה של מחלות תלויות זיקנה כמו סרטן, מחלות לב ודמנציה. המחקר יבדוק אם שיעור התמותה בקבוצה הנוטלת מטפורמין נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת שאינה נוטלת את התרופה.

ברזילי הוא בוגר בתי הספר לרפואה בטכניון שהתמחה ברפואה פנימית בבית החולים הדסה הר הצופים. הוא וחוקרים נוספים הדגימו את השפעת המטפורמין על אריכות החיים במחקרים על בעלי חיים ודיווחו על הצלחות מרשימות, אך עדיין אין עדות מדעית משמעותית במחקרים בבני אדם. בינתיים, אנשים רבים לא מחכים ונוטלים מטפורמין בתקווה לאריכות ימים. פרופ' ברזילי אומר כי צריכת מטפורמין בארה"ב עולה ב-7% בשנה, ומעריך שהנתון האמיתי אף גבוה יותר, כיוון שיש אנשים שרוכשים את התרופה ממקסיקו ומקנדה ללא מרשם.

אולם הרופאים חלוקים בנוגע לאפשרות ליטול מטפורמין לצורך אריכות ימים. כאשר שאלתי את הרופא הפרטי שלי בניו יורק מה דעתו על כך, הוא היה החלטי: "התרופה לא אושרה על ידי FDA למטרה זו, ולכן אני לא נותן את התרופה למטופלים שלי". הוא לא השתכנע גם כאשר שלחתי אליו כמה מחקרים בנושא. כעבור כמה ימים פגשתי מנהל בית חולים בחוף המערבי, רופא פנימי במקצועו. שאלתי אותו מה דעתו על המטפורמין, והוא השיב שהוא לוקח אותו בעצמו.

רופאה ישראלית אחרת שעובדת בניו יורק, האנדוקרינולוגית ד"ר שירה איתן, זהירה לגבי השימוש במטפורמין בניסיון להוביל לאריכות ימים. "באופן כללי, חקר אריכות ימים הוא תחום חדש יחסי", היא מסבירה, "היו כמה תרופות שנחקרו באורגניזמים חד-תאיים ומטפורמין היא בין הבולטות שנבדקו. המחקרים עד כה מבטיחים מאוד בהדגמת עיכוב הזדקנות, אך הם בוצעו בחיידקים ובעכברים בלבד". ד"ר איתן מבהירה כי "עדיין קשה להמליץ על מטפורמין כבעלת יתרונות אנטי-הזדקנות באוכלוסייה הכללית, עד שיהיו לנו נתונים מחקריים מבני אדם המאשרים את התועלת שלו ומעריכים את הבטיחות שלו".

איתן מוסיפה כי המחקר המדעי עד כה בתחום מפתח ציפיות, וכי היא אופטימית שגם הניסויים הקליניים בבני אדם יהיו חיוביים. "המחקר החדש עשוי לתת את הלגיטימציה להגדיר לראשונה את הזיקנה כמחלה. זה ישנה את האופן שבו אנו מסתכלים על מחלות אחרות הקשורות לגיל כמו דמנציה, מחלות לב וכלי דם, סרטן וכדומה, בכך שנוכל להאריך שנים בריאות ולדחות את הופעת המצבים הללו לחלוטין, במקום לטפל בהם בנפרד".

איך מטפורמין משפיעה על אריכות ימים?

"המטפורמין נכנסת לתא ומגיעה למפעל הכוח של התא, המיטוכונדריה, שם היא נקשרת לאחד הקומפלקסים שמעורבים באנרגיה וגורמת לשני שינויים עיקריים: היא משפרת את התפקוד המטבולי של התא ובסופו של דבר את של הגוף כולו, ומונעת תהליכים חמצניים ותהליכים דלקתיים", מסביר ברזילי, "בסופו של דבר, המטפורמין מתקנת את הסימנים העיקריים של הזיקנה".

פרופ' גבי ברבש מתחסן נגד קורונה בבית החולים איכילוב, באוגוסט
הדס פרוש

ברזילי מספר כי "היה מחקר שפורסם באנגליה ב-2014, שבו לקחו חולים שקיבלו מטפורמין או תרופות אחרות לסוכרת, וראו שהתמותה בקרב אלה שלא לקחו את המטפורמין היתה גבוהה פי שניים". לדברי ברזילי, נתונים אלו התקבלו על אף שהחולים שקיבלו מטפורמין היו יותר שמנים ובעלי יותר מחלות רקע.

ומה לגבי תופעות הלוואי?

״המטפורמין נמצאת בשימוש כבר עשרות שנים, וחולים כרוניים לוקחים אותה מדי יום במשך שנים", אומר ברזילי, "יש ניסיון רב עם התרופה ומכירים היטב את תופעות הלוואי שלה. באופן מצטבר יש מיליארדים של שנות שימוש בתרופה. מה שבטוח זה שלאור השימוש הרב בתרופה לא נמצא תופעה לוואי חדשה".

ד"ר שירה איתן
באדיבות המצולמת

ד"ר איתן מוסיפה כי מטפורמין נחשבת לתרופה בטוחה מאוד, וכי תופעות הלוואי האפשריות שלה מוגבלות וקלות יחסית. תופעות הלוואי הנפוצות של התרופה כוללות בין היתר אי נוחות במערכת העיכול, שלשול, כאבי שרירים וכאב במתן שתן.

פרופ' ברבש, שעובד היום במכון ויצמן, אומר כי החיפוש אחר אריכות ימים מתבסס על גילויים מדעיים. "אני לומד את הנושא כבר 15 שנה וגם מרצה עליו", הוא מספר, "התקדמנו מאוד בעשור האחרון. אנחנו יכולים להגיד לאדם בן 75 או 78 עוד כמה שנים נותרו לו או לה לחיות, מי יפתח סוכרת ומי יפתח אי-ספיקת כליות".

ברבש מספר שהוא רושם מטפורמין למטופלים שלו שמבקשים זאת. "עד לפני חצי שנה נמנעתי מלעשות את זה", הוא מסביר, "לאט לאט המוכנות שלי לתת אותה למטופלים שלא חולים בסוכרת הלכה וגדלה בהתאם לנתונים שראיתי. מתברר שהטיפול במנגנון המטבולי עוזר לאריכות החיים. יש לא מעט עבודה מדעית שהראתה שזה מה שקורה כאשר נוטלים את הגלוקמין או גלוקופג' (כך נקראת מטפורמין בישראל). הוכח שסוכרתיים חיים יותר ויש להם פחות מחלות תלויות בזיקנה. אני החלטתי לקחת גלוקמין כי אין בו נזק, חוץ מזה שמדובר בכדור גדול וקשה לבלוע אותו".

אולם רופאים עמם שוחחתי סבורים כי מטפורמין לא תאושר בקלות למטרת הארכת חיים. לדבריהם, הממסד הרפואי בארה"ב נכווה משימוש בתרופות שלא נבדקו בקפדנות מספקת וגרמו נזקים קשים לאוכלוסייה, כמו האופיואידים שנועדו לשיכוך כאבים וגרמו להתמכרות נרחבת ולמוות של המונים.

פעילות ספורטיבית בחוף הים בתל אביב, בשנה שעברה. "גם 7,500 צעדים ביום יספיקו", אומר ברזילי
מוטי מילרוד

בינתיים, ברזילי אומר כי השוק הפרטי משקיע יותר ויותר בפיתוח תרופות וטיפולים הקשורים לאריכות חיים. לדבריו, עד לפני שנים ספורות הושקעו בתחום כמה עשרות מיליוני דולרים, אולם השנה הסכום צפוי להיות 4.5 מיליארד דולר. ברזילי אף מעריך כי בשנה הבאה ישקיע השוק הפרטי בתחום כעשרה מיליארד דולר. "כל חברה בתחום מנסה ללכת על כיוון אחר. אחת על גנטיקה, שנייה על תאי גזע, שלישית על המיטוכונדריה (אברון בתא שאחראי על ייצור אנרגיה)", אומר ברזילי.

ברזילי פרסם לפני כשנה ספר המסכם את פעילותו בנושא. גולת הכותרת של המחקר שלו היא מעקב אחר יהודים אשכנזים בני יותר ממאה וילדיהם, והשוואתה לקבוצת ביקורת של אנשים שאין להם במשפחה בני מאה. "אחד הממצאים הבולטים בקרב מאריכי ימים הוא רמות נמוכות של הורמוני גדילה בדם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית", אומר ברזילי, "רמות נמוכות של הורמוני גדילה בגיל ההתבגרות קשורות לקומה נמוכה וגמדות. אנחנו משערים שרמות גבוהות של הורמוני גדילה לאחר גיל ההתבגרות מאיצות את תהליך ההזדקנות והופעת מחלות תלויות זיקנה. כשמשווים לאוכלוסייה עם רמות גבוהות של הורמון גדילה, תוחלת החיים היא פי שניים ויותר בקרב אנשים עם רמה נמוכה של הורמון גדילה בדם. אנחנו בודקים כרגע את השפעת המטפורמין על הורמוני הגדילה כחלק ממנגנון הפעולה שלו בהארכת חיים".

מה היית ממליץ לעשות כדי להאריך ימים?

"דבר ראשון, פעילות גופנית, ובמיוחד לזקנים", אומר ברזילי, "זה אומר ללכת כמה שיותר. יש רעיון שטוב ללכת 10,000 צעדים ביום. אני חושב שגם 7,500 צעדים יספיקו, אבל אם תלכו רק אלף צעדים ביום זה לא יעזור הרבה. דבר שני, הגבלת קלוריות מועילה אבל רק בדרך מסוימת. יותר ויותר חוקרים מאמינים היום שצום של 16 שעות ביממה מועיל מאוד, ואז אפשר לאכול במשך שמונה שעות. במשך 18 השעות אתה לא יכול לקחת אפילו טבלית שוקולד אחת. אני לא חושב שזה מתאים לכל אדם אבל בניסויים בבעלי חיים נראה שזה עובד".

ברבש מוסיף כי תחום אריכות החיים נחקר גם בהקשר של הגבלת קלוריות. לדבריו, מחקרים מראים כי ניתן להאריך חיים של בעלי חיים על ידי הגבלת קלוריות שמלווה ברעב. "אם אתה לוקח קוף ומקטין את כמות הקלוריות שהוא צורך והוא אוכל פעם אחת ביום, אז הוא יורד במשקל וגם מאריך את תוחלת החיים שלו", מפרט ברבש, "אם תפזר את האוכל במשך היום אז הוא גם מוגבל מבחינת קלוריות ויאבד משקל, אבל הוא לא יאריך ימים". ברבש מסביר כי ממצאים אלה מראים "שכנראה מרכיב הרעב חשוב בהשפעה שלו על מנגנוני ההזדקנות והארכת החיים. יש היום הרבה עבודות מדעיות המנסות לטפל בתכנות מחדש של תאים שהזדקנו, וזו אחת התקוות המדעיות שלנו - שניתן יהיה לתקן תאים כמו תאי גזע".

איך הגיעו למסקנה הזאת?

"יש כמה מחקרים שהראו שיפור בתפקוד הפיזיולוגי וירידה בסימני הזיקנה באנשים הצורכים מעט קלוריות בדיאטות שונות", מסביר ברזילי.

אתה וברבש עושים שני סוגים שונים של צום. למה?

"אנחנו לא יודעים מה יותר טוב", אמר ברזילי, "מה שבטוח ששלושה ימי צום הורגים את העכברים. מה הדבר הנכון לעשות? זה עדיין במחקר. אנחנו בודקים גם שילובים של 12 שעות צום ושעה אכילה, וגם שעה אכילה ו-24 שעות צום. בשלב זה המדובר בהעדפה אישית, אבל מה שבטוח זה שצום עשוי לסייע להאריך את חיינו. מכל מקום, כולנו במעבדה עושים הגבלת קלוריות. כאשר רואים שהעכברים שאכלו פחות חיים יותר, זה בהחלט משכנע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות