עם פה שופע גסויות הפכה שרה סילברמן למופת של מוסר. עכשיו המחזמר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עם פה שופע גסויות הפכה שרה סילברמן למופת של מוסר. עכשיו המחזמר

לכתבה
סילברמן על סט המחזמר. "למדתי להיות פגיעה וישרה. זו תגלית מדהימה" Mark Sommerfeld / The New York T

גירושי ההורים, דיכאונות והתאבדות הפכו לחומר קומי מחוספס במחזמר החדש של שרה סילברמן, "המרטיבה במיטה". "הכל עטוף בבדיחות גסות אבל זה גם פגיע ועצוב", היא אומרת, "אני מקווה שהורים יביאו את הילדים שלהם". איך שינתה את ההומור שלה והפכה למשפיענית בעידן התקינות הפוליטית, ממה היא כמעט מתה ומה התחדש לפתע בזוגיות שלה

41תגובות

כשהקומיקאית שרה סילברמן היתה בת שמונה בערך, אביה נתן לה ספר בדיחות. זה לא היה אוסף של חידות וחרוזים אלא של הומור גסויות שבדף הראשון שלו, כך היא זוכרת, מסופר איך כיפה אדומה "מתחילה" עם הזאב הגדול והרע.

בילדותה לא הבינה את השורות האלה, אך כשהתבגרה חשבה: "אלוהים, מה לא בסדר עם אבא שלי?" מאוחר יותר הכניסה את הקטע הזה לתוך The Bedwetter ("המרטיבה במיטה"), המחזמר החדש המבוסס על ספר הזיכרונות שכתבה באותו שם. זוהי אחת מהאפיזודות הרבות שקיבלו השראה מאביה האהוב, אשר לימד אותה לקלל כשהיתה בת שלוש ובלי משים העלה אותה על הדרך להפוך לקומיקאית.

בחיי המשפחה שהיא מנציחה על הבמה לא היו גבולות רבים ולעומת זאת היה בהם הרבה ייאוש. "המרטיבה במיטה", שההצגות המוקדמות שלו החלו ב–30 באפריל בתיאטרון לינדה גרוס (Linda Gross Theater), מתרכז בסילברמן בת ה–10 שסבלה מהבעיה המביכה המבוטאת בשם המחזמר. הוא עוסק בגלוי בגירושים ובדיכאון, אך הוא גם קומדיה מחוספסת וקולנית. "הכל עטוף בבדיחות גסות אבל זה גם פגיע ועצוב", אומרת סילברמן. "אני מקווה מאוד שהורים יביאו את הילדים שלהם".

סילברמן על הסט, מדריכה את שחקני המחזמר
Mark Sommerfeld / The New York T

ההצגה, בהפקת Atlantic Theater Company, היתה אמורה לעלות באביב 2020 אך אחד מיוצריה המקוריים, המוזיקאי וזוכה פרס ה"אמי" אדם שלזינגר, מת מסיבוכי קורונה ב–1 באפריל 2020. מותו, והמגפה שנמשכה שנתיים, העמיקו את משמעות ההצגה, אומרים יוצריה, ואפילו חידדו את הבדיחות שבה. כמה מאלה ששיתפו פעולה עם שלזינגר בהעלאתה אומרים שחשו חובה לדאוג לכך שהיא תוצג.

היא אחת ממעטים שוויתרו על סוג היצירה המוקדם שהציב אותה על המפה. מקומיקאית בכירה שבמשך עשרות שנים פרצה גדרות וניפצה איסורים, הפכה לקול פמיניסטי מתקדם שהוא עדיין נשכני ומצחיק

ואכן, המחזמר עולה על הבמה כשסילברמן, 51, הגיעה בקריירה שלה לשלב מתגמל באופן בלתי צפוי ולבגרות חדשה בחייה האישיים. בתקופה שבה נתחמים שוב ושוב הקווים התרבותיים סביב ההומור "התקין פוליטית", היא אחת ממעטים שנראה כי כמעט ויתרו, באמת ובתמים, על סוג היצירה המוקדמת שהציבה אותה על המפה. מקומיקאית בכירה שבמשך עשרות שנים פרצה גדרות וניפצה איסורים, היא הפכה לקול פמיניסטי מתקדם שהוא עדיין נשכני ומצחיק, ושדוגל בהידוק הקשרים החברתיים (אפילו עם רפובליקאים). מאחר שהיתה לה רשת ענקית, חוצת דורות, של ידידים קומיקאים כמוה, וגם פודקאסט בתקופת המגפה שחילק עצות בעדינות — היא הפכה למופת מוסרי (מה שלא היה עולה בעבר על הדעת) של הקהילה הקומית: מר רוג'רס של דור ה־X, עם קוקו גבוה ופה שופע גסויות.

תמונות ילדות של סילברמן מתפאורת המחזמר.
Mark Sommerfeld / The New York T

"היא יכולה לקחת את הקהל למקומות אפלים ובעייתיים, כי כולנו סומכים עליה ויודעים שהיא כוח מיטיב", אומר במאי הסרטים אדם מקיי, אחד מידידיה, שהפיק את "אני אוהב אותך אמריקה" — סדרת "הולו" מ–2017 שהציגה את מאמציה ליצור הומור הבונה גשרים. "הסוד של שרה הוא הלב הגדול שלה".

"היא יכולה לקחת את הקהל למקומות אפלים ובעייתיים, כי כולנו סומכים עליה ויודעים שהיא כוח מיטיב", אומר במאי הסרטים אדם מקיי, אחד מידידיה. "הסוד של שרה הוא הלב הגדול שלה"

שילוב של אפלה, הומור שחור ואהבה עומד ביסוד "המרטיבה במיטה", הצגה שהחלה כששלזינגר — בסיסט הפופ השנון של Fountains of Wayne — קרא את הספר הביוגרפי ורב־המכר של סילברמן שהופיע ב–2010, והחליט שכותרות של פרקים כמו "סבתא שלי היתה נהדרת אבל היא מתה" ו־Hymen, Goodbyemen — הם השראה לשירי קומיקס נהדרים. סילברמן ושלזינגר החלו לעבוד על הפרויקט לפני עשר שנים והתיידדו במהלכו. "התחלנו ללכת לבר קריוקי פסנתר בימי שישי אחת לשבועיים", אומרת סילברמן ומעירה שהיא עדיין לא מסוגלת למחוק את תאריכי המפגשים האלה מלוח השנה שלה.

חבטה קלה במלצרית

השיחה שלנו נערכה בארוחת צהריים במסעדה רועשת סמוך ליוניון סקוור. היא הגיעה לבדה וברגל, ולא נראתה כמו משפיענית בגיל העמידה אלא כמו סטודנטית באוניברסיטת ניו יורק בשנות ה–90, כפי שאכן היתה, לבושה מכנסי ג'ינס וטישרט עם הלוגו של סנטנה ונושאת תרמיל על גבה ("אני תמיד אומרת שצריך לחיות טוב בסכום נמוך מהכנסותיך. תיק גב עדיף על ארנק"). הדיבור שלה מפורט וחשוף אם כי לא פולשני. היא משחקת את הסיפורים שלה אך לא מגזימה ולא מושכת תשומת לב רבה מדי. מכל מקום, אף פרט אישי, כמעט, אינו מביך מדי בעיניה. "למדתי להתנתק בגיל צעיר מאוד, בתור מי שהרטיבה במיטה ועדיין נאלצה ללכת למחנה קיץ שבו היתה צריכה גם לישון".

מאחר שסבלה מחרדה חברתית — היא הרטיבה במיטה עד שנות העשרה שלה — סילברמן נוטה לחמלה. היא אפילו חשה אהדה לבחור ב"קומיקון" שלפני שנים הכה אותה לפתע בפניה, אף שאגרופו היה מכוסה ב"אגרוף של הענק הירוק" (the Hulk). "ראיתי שהוא לא יודע מה לעשות עם רגשותיו".

אך היא גם יודעת לחמוק ממעמקים רגשיים בעזרת הגחכה. היא מדברת על מותו של ידיד: "התאבדות, לדעתי, היא משהו כל כך...", היא מתחילה, וחובטת קלות במלצרית שנעמדה להקשיב ליד השולחן שלנו — "כל כך גחמני" היא מסיימת את המשפט בקול רם במכוון. "לא יודעת, זה הדבר היחיד שכדאי תמיד לדחות למחר".

כשהמגפה מנעה ממנה לצאת לסיורי הופעות, היא החלה לשדר פודקאסט מדי שבוע, ולדבריה הופתעה ממספר המתקשרים שבאמת נזקקו לעזרה, שסבלו מבעיות אישיות כמו דיכאון, ומבעיות תרבותיות. "האם אנחנו יהודיות?", שאלה אחת הנשים שהתבלבלה מההיסטוריה של משפחתה. "להיות יהודי זה מצב מחשבתי!" ענתה סילברמן (אחת משלוש אחיותיה היא רבה שחיה בישראל, אך סילברמן עצמה איננה דתייה).

מאחר שסבלה מחרדה חברתית — היא הרטיבה במיטה עד שנות העשרה שלה — סילברמן נוטה לחמלה. היא חשה אהדה גם לבחור ב"קומיקון" שלפני שנים הכה אותה בפניה. "ראיתי שהוא לא יודע מה לעשות עם רגשותיו"

"חשבתי שזה יהיה רק משהו שטותי שאחריו אדבר על פוליטיקה", היא אומרת על הפודקאסט. "אבל פונים אלי אנשים כל כך רציניים, ומאחר שאני דומה לאימי, אני חושבת שאוכל לעזור להם למרות שרוב הזמן אני פשוט מחרטטת. זאת חשיבה קלאסית של מישהי שעברה הרבה טיפולים וחושבת שהוא פסיכולוגית". עם זאת היא מוסיפה, "למדתי הרבה דברים כי אני חיה כבר הרבה שנים ואני סקרנית".

מול האפלה הפנימית

השפעתה מורגשת מאוד. "אני מעריכה מאוד את שרה", אומרת השחקנית והסופרת אילנה גלזר (Broad City). "היא יודעת לתאר את הניואנסים החברתיים, ההיסטוריים והאישיים של התמונה הגדולה ולעבד בספונטניות את המורכבות הזאת". סילברמן איננה הקומיקאית היחידה שחושפת את מאבקיה אך ייתכן שהיא הכנה ביותר. "העימות הכן אצלה של אדם עם האפלה שבתוכו, בצד האור שקיים בו, היה דוגמה מכוננת עבורי", מוסיפה גלזר.

סילברמן בתפקיד דרמטי נדיר ב־ Masters of Sex
Round Two Productions / Sony Pic

סילברמן התעמקה גם בתפקידים דרמטיים (היא שיחקה לסבית שמתה בעת הלידה בסדרה Masters of Sex של שואוטיים), אך יותר מכך פיתחה קריירה צדדית בסרטים כחברה המצחיקה והחכמה. בקרוב היא תנחה את "טריקים מטופשים של חיות מחמד" (Stupid Pet Tricks) — חיקוי לתוכנית ישנה של לטרמן — כסדרת בידור ב־TBS. ואחרי עשור של חיים במגדל דירות בלוס אנג'לס, היא קנתה את ביתה הראשון, לשמחת ידידות כמו צ'לסי הנדלר.

"רצתי מהר להעיף מבט בבית שקנתה, כי חששתי שהיא קונה בונגלו עם חדר אחד מתחת למצפה גריפית'", אומרת ידידתה הקומיקאית צ'לסי הנדלר. "כשראיתי שהיא קנתה בית גדול, הבנתי שהסכימה להתבגר"

"רצתי מהר להעיף בו מבט, כי חששתי שהיא קונה בונגלו עם חדר אחד מתחת למצפה גריפית'", אומרת הנדלר, קומיקאית וסופרת בעצמה. "כשראיתי שהיא קנתה בית גדול, הבנתי שהיא סוף סוף הסכימה להתבגר". החבר של סילברמן בשנתיים האחרונות, רורי אלבנז, המפיק בפועל של The Daily Show של ג'ון סטיוארט, עבר לגור איתה. זו הפעם הראשונה שהיא גרה עם בן זוג אחרי יותר מעשר שנים, והפעם הראשונה שזה קורה בדירה משלה.

סילברמן, שסיפרה שהיא נוטלת "זולופט" (לוסטרל) נגד דיכאון מאז 1994, מדברת בפתיחות על בריאותה הנפשית. כבר בילדותה אובחן אצלה דיכאון, ובאותה תקופה — כשאף אחד כמעט לא עירער על הוראותיהם של רופאים — היא התחילה לקבל קסנקס בכמות שהיתה מטשטשת ראפר. ואם לא די בכך, הפסיכיאטר הראשון שלה התאבד בתלייה. כל אלה מוצגים במחזמר, יחד עם הדיכאון הקשה שממנו סבלה אימה — שבמחזה מבלה את רוב זמנה במיטה (זיכרו, זוהי קומדיה!).

הסגרים של מגפת הקורונה ומותו של שלזינגר אירעו בשעה שיוצרי המחזמר היו בניו יורק והתכוננו להתחיל בחזרות. הם החלו לדבר בזום, ועם הזמן צירפו כיועץ יצירתי את המלחין והמוזיקאי דיוויד יזבק, שקיבל את פרס ה"טוני" ליצירה המוזיקלית המקורית הטובה ביותר עבור "ביקור התזמורת" והיה מועמד גם על "טוטסי". באותה נקודה שררה תחושה סוריאליסטית אך מוחשית שמישהו חסר, אמר יזבק. "היכולת לצחוק לא היתה רק חשובה ומאפשרת החלמה, אלא ממש חיונית לנו".

היא נוטלת "זולופט" נגד דיכאון מאז 1994. כבר בילדותה קיבלה קסנקס בכמות שהיתה מטשטשת ראפר. ואם לא די בכך, הפסיכיאטר הראשון שלה התאבד בתלייה ואמה סבלה מדיכאון קשה. כל זה מוצג במחזמר

תחושות אלה, ששולבו במופע, ניזונו מחוויות האובדן האישיות של סילברמן. אמה, בת אן, שהחלימה מדיכאון והפכה למנהלת תיאטרון מצליחה בניו המפשייר, מתה בשנת 2015. באותה שנה מת גם האריס ויטלס בן ה–30, שעבד איתה על The Sarah Silverman Program, וב–2016 הלך לעולמו גארי שנדלינג, הקומיקאי והמנטור.

גארי שנדלינג. מנטור
AP

בשנה זו סילברמן עצמה כמעט מתה, כשלקתה באירוע נדיר של epiglottitis (דלקת מכסה הגרון), מורסה נפוחה סביב קנה הנשימה, והובהלה לניתוח דחוף. אחרי ששוחרה מבית החולים, במהלך גמילה ממשככי הכאבים, אמרה, "הייתי במצב של התאבדות כימית". בימי האשפוז היא לא קיבלה את נוגדי הדיכאון שלה. על החוויות הטראומטיות האלה והיציאה מהן כשהיא צוחקת, אמרה אן קאופמן, במאית "מרטיבה במיטה": "אני לא חושבת שהרבה אנשים מסוגלים לעשות את זה באלגנטיות כזו".

הגילוי המדהים שלי

באולפן החזרות בטיים סקוור תלויות תמונות של משפחת סילברמן משנות השבעים והשמונים. שרה ירשה את הגבות של אביה דונלד, בעל חנות של בגדים עממיים. צוות השחקנים, שכולל את דארן גולדסטין וקאסי לוי בתפקיד הסילברמנים, ואת בב נוורית בתפקיד ננה, עבר דרך מנסרה של זעם, חרדה והשתטות. זה מצחיק. ילדות מרושעות מכיתה ה' מטיחות בבת דמותה של סילברמן "את נמוכה, את כהה, את מוזרה ודוחה". "הסכמתי עם כל מילה", מזמרת בעליזות זואי גליק המגלמת את סילברמן, "אני ילדה יהודייה מדי, אי אפשר להתעלם מזה".

המוזיקה דביקה כמו מיטב שירי הפופ — מגע ידו של שלזינגר. הנרי ארונסון, המנהל המוזיקלי, אומר שהוא עבד במסורת הפופ של הביטלס, "בסוג של פשטנות הרמונית מטעה".

אילנה גלייזר. "דוגמה מכוננת עבורי"
Lane Savage

סילברמן, שרושמת הערות ליד השולחן, קמה למלא מקום של שחקן חסר ושרה בנועם ג'ינגל ל־(Crazy Donny’s Warehouse (for Your Messy Divorce. היה מוזר בהתחלה להתבונן בשחזור של הטלטלות הרגשיות שעברה המשפחה, היא אומרת, ההורים שנפרדו כשהיתה בת שבע, "אבל אני כל כך נרגשת עכשיו מכך שזה יהיה מוכר לכל כך הרבה אנשים".

קאופמן הבמאית אומרת שסילברמן היטיבה לחבר את ההיסטוריה הפרטית שלה עם מה שעובד מבחינה תיאטרלית. "איך אמא שלך הגיבה באותו רגע? איך אבא שלך סיפר בדיחות — יש לה פשוט זיכרון מדהים וכישרון לבטא בדיוק את מה שחוותה. זה חלומו של כל במאי. הנוכחות שלה בתור ילדה בת עשר — מחשמלת".

והיא משדרגת את הבדיחות. בסצינה שבה גליק משמיעה קולות של פלוץ, סילברמן מייעצת לה: "תצביעי על הפה שלך כדי להתמקד יותר" - באותו חלק בגוף המשמיע קולות אלה, היא מסבירה לה בשפה שאינה מתאימה לילדים. "זה יהיה מצחיק". והנה מילה — אוקיי, פסקה — על פלוצים (וגם משפט שלא חשבתי שאכתוב אי פעם ב"ניו יורק טיימס"). אם נדמה לכם שאחרי כחצי מאה סילברמן מבוגרת מדי להומור סוגרים ילדותי, טעיתם. "היא לא מסוגלת לא לצחוק כשמפליצים", אומר יזבק. במהלך החזרה תפסתי אותה נותנת לג'ושוע הרמון ("יהודים רעים", "תפילה למהפכה הצרפתית"), שכתב איתה את הספר, שיעור בטכניקת ההשמעה של קולות פלוצים, כשכפות ידיה מסוככות על פיה.

תמיד היא רצתה להיות פרפורמרית, אומרת אחותה, לורה סילברמן, שחקנית וסופרת, שמספרת כי כאשר בילדותן באו אליה חברים הביתה, שרה נהגה לצוץ בתחפושת מתוך הארון כדי לבדר אותם. משפחתה עודדה אותה בדרכים יצירתיות. "הייתי מרימה את שפופרת הטלפון ומצלצלת למרכזנית ומבקשת משרה לשיר באוזניה את 'מחר' מתוך 'אנני'" נזכרת לורה. "רציתי שהיא לא תפחד לשיר או להופיע בפני אנשים בשום מצב".

שרה מספרת כי כשדיקלמה בגיל צעיר מאוד שורת קללות שאביה לימד אותה, "המבוגרים היו משועשעים למרות הכל. זו היתה תחושה טובה, הזרועות שלי התמלאו עקצוצים נעימים והתמכרתי להם".

רק אחרי שכתבה את זיכרונותיה הבחינה בקשר שבין תחושתה זו לבין קומדיה: "חלק גדול מהסטנדאפ שלי, בעיקר בשנים הראשונות, נועד לזעזע לזעזע לזעזע", היא אומרת, "ממש אשפה". כדי לחדד את אמירותיה השתמשה בהיסח הדעת בביטויים גזעניים, שעליהם היא מתחרטת היום. את הסגנון הזה השאירה בשמחה מאחור. "מצחיק עד כמה אנשים מרגישים שהצורך להשתנות הוא נטל", היא אומרת.

המילה היחידה שסילברמן כן אמרה בלחש בשלוש שעות ארוחת הצהריים שלנו, היתה "מנופאוזה" (הפסקת הווסת). לאחר לחצים — לא, תחנונים — אמרה שהיא מתכוונת לכתוב על הנושא, אבל עדיין מעבדת את השימוש במונח ("אין מילה נקבית לסירוס, אבל זוהי בעצם משמעותה של מנופאוזה"). הדיבור על הגוף שלה ועל צרכיה לימד אותה "להיות פגיעה וישרת־דרך", היא אומרת. "זו תגלית מדהימה שרבים כלל לא מעלים על דעתם שהם מסוגלים לגלות. האמת! זה מטריף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות