בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"ביקורת טלוויזיה","items":[]}

"האזרח גואטה" היא אי נדיר של עשייה מבורכת

הקשר בין רכישת רשת 13 על פי בקשת ראש הממשלה ובין הטבות רגולטוריות ליצרנית המלט "נשר" בבעלות לן בלווטניק — כתוב על הקיר, טוב שיגאל גואטה הפנה את הזרקור לכך, כי כמעט רק הוא יכול

138תגובות
מתוך "האזרח גואטה". מדבר לצופיו בגובה העיניים

את הדברים שראיתם אתמול בפרק "הון שלטון בטון" בתוכנית תחקירי הגרילה של יגאל גואטה, "האזרח גואטה", אפשר לקרוא ולראות רק בשני גופי תקשורת ממוסדים בישראל: "הארץ" ו"כאן 11". בערוצים המסחריים, אי אפשר. יותר מדי חששות ומעורבות אינטרסנטית שוללים מ"קשת 12" את היכולת להעלות תחקיר כזה. "רשת 13"? תחקיר על בעל הבית? בחלומות. בעיתונות המודפסת אי אפשר כמובן לצפות מ"ישראל היום" או מ"ידיעות אחרונות" לבדוק את הנושא. מי נשאר? במפת התקשורת שבשליטת נתניהו, כמעט שלא נשאר כלום.

מה שהתרחש ב"רשת 13" בתקופה האחרונה הוא רק דוגמה אחת מני רבות לקשרי ההון־שלטון־ערוץ, ואלה נחשפו יפה במשדר של גואטה ב"כאן 11" שעסק בראשיתו בבטון, כלומר ב"נשר", יצרנית המלט הישראלית המונופוליסטית, שכרגע מצויה בשליטת האוליגרך לן בלווטניק — בעל השליטה בערוץ "רשת 13" ומי שקנה חלקים בערוץ 10 שהתמזג לתוכו על פי בקשה מפורשת של ראש הממשלה כשהיה גם שר התקשורת.

צפו בפרק המלא - דלג
צפו בפרק המלא

נתניהו סלד והיה חרד מפני האפשרות שאילן שילוח, פרסומאי עם נטייה פוליטית שמאלית, יקנה את הערוץ שנוא נפשו. בלווטניק שילם פי כמה וכמה ממה ששילוח היה מוכן לשלם תמורת נתח מן הערוץ. למה? ההסבר מגיע עוד לפני השתלשלות העניינים. בחוכמה גדולה מנכיח המשדר קודם כל את סבך מונופול המלט: "נשר" תובעת מזה שנים להטיל מיסוי מוגבר על מלט מיובא, לטענתה במחירי הֶצֵּף (מכירה של סחורות בארצות חוץ במחירים נמוכים מאלה שבארץ המקור), שגורמים לה להפסדים. הקשר בין רכישת "רשת 13" על פי בקשת ראש הממשלה ובין הטבות רגולטוריות ל"נשר" בבעלות בלווטניק — כתוב, לכאורה, על הקיר.

אין עדות ישירה כגון הקלטה של בלווטניק, באנגלית במבטא רוסי כבד, אומר לנתניהו: "אתה תדאג להיטל הצף ואני אסדר לך מערכת חדשות אימפוטנטית ב–13 ושנינו נהיה מרוצים". הצופים נדרשים, כתמיד, להפעיל את האינטליגנציה שלהם: לא צריך תואר שני מ–MIT כדי להבין. אין לי תואר כזה, והנה – הבנתי.

בלווטניק ואשתו אמילי, בטקס פרסי הגראמי בניו יורק בינואר 2018
Evan Agostini/Invision/AP

כי הכל מתועד בעדותו של בלווטניק במשטרה במסגרת חקירות נתניהו: כיצד ביקש ממנו ראש הממשלה להשקיע בעסק כושל, ובניגוד להתנהלות הקונגלומרט שלו. לבלווטניק, אזרח זר, לא היו השקעות כלשהן בתקשורת בישראל, ועל אזרחים זרים הוטלו מגבלות חוקיות שלא אפשרו להם לשלוט בגוף משדר, ובצדק גמור, ומתוך חשש להשפעה בלתי הוגנת על דעת הקהל המקומית. ב–2018, כששר התקשורת היה איוב קרא והכנסת מזמן תפקדה כחותמת גומי, החוק השתנה: לכאורה מתוך רצון לעודד השקעות זרות בתקשורת. נחשו מה לא קרה, ומה כן קרה.

בדרכו המלבבת, יגאל גואטה מדבר לצופיו בגובה העיניים, מראיין יצרני מלט קטנים, שייפגעו מההיטל הצפוי, מדבר עם בכירים בקונגלומרט "נשר" ומפריך את טענות ההפסדים באמצעות דיאלוג מצוין עם מייסד ועיתונאי TheMarker, גיא רולניק. שניהם חמושים בלוח מגנטי ובייצוגים של השחקנים בפרשה, ורגע דרמטי וקומי כאחד מתרחש כאשר הם משליכים את פיסות הקרטון המודפסות עם שמות ולוגואים של המעורבים, אל הרצפה.

ברגעים אחרים, גואטה מפליא להוריד את הדיון מהסטרטוספרה הכלכלית־תקשורתית־פוליטית אל קרקע של מציאות המובנת לכל. זה מתרחש בעת ראיון עם אהוד אולמרט, שמדגים את השיטה, הלא היא שיטת השקשוקה הידועה. כשאולמרט היה שר התמ"ת, הוא זה שאישר היטל הצף לטובת "נשר" ב–2003, שהיתה אז בבעלות של משפחת לבנת והקונגלומרט "תעבורה". לימים, אולמרט נאלץ להתפטר מתפקידו כראש ממשלה וקיבל הצעה לכהן בקונגלומרט תמורת שכר שהוא, אולמרט, מגדיר כ"לא גבוה במיוחד", אבל גואטה מטיח בו שיש בשכר שישה אפסים לפחות. על פי אולמרט, כך מקובל.

גואטה. פרחח שמשתחל כמעט בכוח למשרדים בהם לא רוצים אותו

אש בוערת בעצמותיו

קשרי הבטון־שלטון כבר לא מפתיעים איש בישראל, אבל סמיכות הפרשיות שבין ההחלטה האמורה להתקבל על היטל הצף לבין פיטורי עובדים במערכת החדשות של "רשת 13", אמורה להדאיג גם את הציניקנים העייפים ביותר. בצדק ומפני ש"כאן 11" מתוארת במשדר, בגילוי נאות, כמתחרה של רשת על ליבו וזמנו של הצופה, גואטה נמנע מנבירה בתכנים של רשת, אבל צאו וראו: שום הפקת ריאליטי לא בוטלה, שום משדר מניב רייטניג של צופית גרנט לא ירד מן האוויר. הפקת "אבודים" תחודש כשאפשר יהיה לטייל בעולם. לעומת זאת, רק 12 תוכניות של "המקור" ישודרו אחרי החגים, ובשנה הבאה — מי יודע. גם רביב דרוקר אינו יודע. "גב האומה" הורדה מהמסך ומערכת החדשות, מצומקת ומצולקת מאי פעם, מיוצרת על ידי אנשים מוכי אימה מפני עתידם הכלכלי הרעוע. חושבים שאין קשר בין זה לבין מחירי המלט או בנימין נתניהו? תחשבו שוב, כי יגאל גואטה מצליח (שוב) להעמיד לרשותכם את כל הכלים לחשוב נכון.

"האזרח גואטה" הוא לעתים פרחח שמשתחל כמעט בכוח למשרדים בהם לא רוצים אותו, לעתים — טריבון עממי שעולה על גדותיו מרוב אמפתיה לחלשים ולמדוכאים, ותמיד, בכל משדר, מי שאינו חושש כלל להתעמת עם שועים ורוזנים במיטב הטקטיקות הדוקו־אקטיביסטיות: נדנוד טרחני בטריטוריות של העשירים והמקושרים שאינם מוכנים להתראיין, יצירת סיטואציות קומיות מבוימות אבל כאלה שנראות טבעיות לגמרי, כגון הבלונים והשמפניה (הוורודה!) שגואטה מביא איתו כמתנה לבכירי "נשר", המון שיחות מוקלטות בהן הצד השני מתגלה במערומיו — ובעיקר, פסיון חברתי לוהב, בוער ממש, כאש בעצמותיו של יגאל גואטה.

משתי העונות ששודרו עד כה הוא מצטייר כדמוקרט, כסוציאליסט אפילו, וכמי שאינו מאמין במורא או משוא פנים. הוא אי נדיר של עשייה מבורכת ברודפו אחר מי שצריך. להזכירכם, בערוץ החזק בטלוויזיה, "קשת 12", חיים אתגר רודף אחרי מתחזים בשנקל ומקנח בחשיפת עוולות של אינסטלטורים. "כאן 11" — התחייבו נא על העונה השלישית. רק אתם יכולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו