רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ל"אוזרק", ובעיקר לצופים שלה, הגיע סוף מוצלח יותר

אחרי ארבע עונות הציגה הדרמה של נטפליקס סיום חסר שיניים ולא מספיק מעניין. על אף שהיא היתה סדרה טובה יותר משנדמה בתחילה, היא נפרדת בלי לגמול לצופים על האמון שנתנו בה

ג'ייסון בייטמן ב"אוזרק". נפלא לראות שחקן קומי בתפקיד דרמטי
NETFLIX
48תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

אחרי ארבע עונות ו–44 פרקים, "אוזרק" הגיעה לפרקי הסיום שנועדו לחשוף אם משפחת בירד תצליח להיחלץ מקרטלי הסמים, ה־FBI וכמות עצומה של אויבים שרכשו בדרך. מתחת לפני השטח מסתתרות שאלות הרבה יותר מעניינות, שבוחנות איזה מחיר משלם אדם ממוצע שנכנס לעולם הפשע ואיזה מחיר משלמים כל אלה ששכנע לסמוך עליו. חלקה השני של העונה האחרונה נדרש למשימה העדינה של הנעת כל הדמויות אל עבר סיום הולם שיש בו מידה של אמינות בצד קתרזיס לאלימות, האובדן והדם שנשפך לאורך הדרך.

כדי להגיע לשם, "אוזרק" מגייסת טריק יעיל שנראה בעבר בקומדיות של לארי דיוויד, "סיינפלד" ו"תרגיע". בקו הסיום חוזרות לעלילה דמויות מעברם של בני משפחת בירד. כל מי שאיימו עליהם, חיסלו את חייהם כפי שהכירו אותם או גרמו למותם של היקרים להם, חוזרים לתמונה ורוצים צדק. יש מי שמוכנים לשתף פעולה כדי להביא למפלתם, ואחרים, שעמדו בעבר לצדם, רואים כעת היטב מי הם ומסרבים להציע להם גלגל הצלה. הטריק עובד ב"אוזרק" רק באופן חלקי. שלא כמו בקומדיה, שבה דמויות שחוזרות מזכירות מיד שיאים קומיים חד־פעמיים, בדרמה לדמויות שנראו לפני שלוש או חמש שנים אין יכולת לשחזר את המטען הרגשי המורכב מהעבר או אפילו לגרום לצופים לזכור מה בדיוק ונדי ומרטי עוללו לחייהם.

"אוזרק" עונה 4, חלק שני. השחקנים עדיין מצוינים - דלג
"אוזרק" עונה 4, חלק שני. השחקנים עדיין מצוינים

המעידות והלחץ לקראת סיומה של הסדרה ניכרים בחלקה השני של העונה האחרונה. למרות זאת, קל לשמור על אהדה ל"אוזרק". יש לה יכולת לשלוף קלפים מהשרוול גם ברגעים שנדמה בהם כי הפעם בני משפחת בירד נדחקו לפינה שאין דרך לצאת ממנה. יתר על כן, המשחק של ג'ייסון בייטמן (מרטי בירד) לורה ליני (ונדי בירד) ממשיך להרים את העלילה כמה רמות מעלה, וג'וליה גארנר (רות לאנגמור) היתה לליבה הפועם של הסדרה והדמות שהכי מעניין לעקוב אחר ההחלטות שהיא נאלצת לקבל, בין הרצון לנקמה לשאיפה לחיים טובים יותר.

אלא שעם כל הרצון הטוב והסלחנות לצירופי מקרים והתנהלויות לא סבירות, הפעם ההנאה מ"אוזרק" נפגמת משמעותית. אם בעבר היא איזנה בתבונה את המהפך של מרטי עם זה של ונדי כשווים זה לזו, הפעם מרטי נדחק מדי לרקע כמי שאין לו השפעה אמיתית על שום דבר שקורה. ונדי מוכתרת לאחראית הבלעדית למסלול ההתרסקות של בני המשפחה והעלילה כולה יוצאת מאיזון. הרגעים הקצביים נדמים חפוזים ונטולי הגיון וברגעים שבהם נדרש מומנטום הסדרה מאטה ונמרחת. העלילה גם לא חפה ממניפולציות מאכזבות, בהם רגעים שבדיעבד התרחשו רק בדמיון, או סצינת התאונה שפתחה את החלק הראשון של העונה ואין דבר בינה ובין הטיזינג שנעשה באמצעותה.

המהמורות וריבוי התפניות לעלילות משנה מכבידות על הקצב והאמינות, עד לסיום שהמחמאה הטובה ביותר שאפשר לתת לו הוא סביר. אין בו שום דבר לא צפוי, הוא קטוע ומכה בפטיש עם התובנה שבני משפחת בירד הם אנשים איומים, בדיוק כמו הפושעים שחששו מהם בתחילת הדרך. גם השיא הרגשי שכרוך בגורל אחת הדמויות נדמה כפוי. יש בו בעיקר ניסיון לחקות סטנדרטים של דרמות יוקרה, שרואות בכל "הפי אנד" סוג של חולשה, גם אם הוא ראוי וכרוך בטרגדיות. זהו לא סוף שראוי להשמצות, אבל הוא נטול שיניים, לא מספיק חד, מתוחכם או מעניין.

ג'וליה גארנר ב"אוזרק". היתה ללבו הפועם של הסדרה
STEVE DIETL/NETFLIX

האכזבה היחסית מהסיום נובעת מכך ש"אוזרק" היתה סדרה יותר טובה ממה שנדמה על פני השטח. לאורך העונות היא הוכיחה את עצמה כדרמה עניינית, מחושבת, רצופה בתהפוכות ובדמויות כתובות היטב. היא גם נחלצה מהשוואות ל"שובר שורות", אף שבייטמן, כמו בריאן קרנסטון, שב והוכיח שתמיד נפלא לראות שחקנים קומיים בתפקידים דרמטיים. זאת בזמן שליני, גארנר, ליסה אמרי (דרלין סנל) וג'נט מקטיר (הלן פירס) היפנטו למסך עם גלריית דמויות של נשים קרות רוח ובלתי צפויות, המשלבות היטב בין קשיחות ובין פגיעות. אף שפרקי הסיום לא רעים במובהק, חבל שהם לא מספיק טובים כדי לאפשר ל"אוזרק" לגמול לצופים על האמון בה.

אוזרק (Ozark), עונה 4, חלק שני. נטפליקס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות