בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"ביקורת טלוויזיה","type":"htzMobileApp","items":[]}

עם כל הכבוד לייסוריה של שי־לי שינדלר, אין צופה שלא היה רוצה להיות מיליונר

אם יש באמת מצוקה רגשית בהתעשרות מהירה, שינדלר לא הצליחה להעביר אותה בסרטה "העשירים החדשים" בערוץ 12. אילו התמקדה יותר בה ובבן זוגה, ליעד אגמון, היה סיכוי לקבל מוצר שראוי צפייה

321תגובות
שי־לי שינדלר ב"המתעשרים החדשים". כמה חבל שהיא לא הקשיבה לבעלה
צילום מסך: קשת 12 / מאקו

באחת הסצינות בסרט "העשירים החדשים", שיצרה המגישה שי־לי שינדלר ושודר אתמול (שני) בערוץ 12, היא מנהלת שיחה ברכב עם בעלה, איש ההיי־טק ליעד אגמון, שחשף בפניה בכנות מה הוא באמת חושב על הרעיון לספר לצופים על העושר שנחת עליהם בפתאומיות. אגמון, שעשה לפני שלוש שנים אקזיט מרשים ומכר למקדונלדס את הסטארט אפ שלו, דיינמיק יילד, בסכום המוערך ב–300 מיליון דולר — היה מעדיף לוותר על הכנסת מצלמות לחייהם. באיפוק הסביר לשינדלר שסיפרה לו שהיא מתה מפחד מהסרט הזה, שזה יישמע כמו "אוי, אוי, אוי, נהייתה עשירה וקשה לה" וכי אינו רואה סיבה לנקר עיניים, לדוש בנושא ולעשות סרט מזה. כמה חבל ששינדלר לא הקשיבה לו.

מצוידת בכוונות טובות יצאה שינדלר לנפץ את האשליה שעשירים חיים בלה לה לנד. ניכר שלא הבינה את הכשל המרכזי בקונספט המשונה שבו תחקור את עולמם הפנימי של העשירים כדי לשמוע מהם כמה הם סובלים. איש לא באמת רוצה לשמוע מצליחנים מסודרים שיתארו מתוך הפנטהאוז עם הנוף הפנורמי או הבית המרווח עם הגינה, כיצד "נאבקו" עם חיי נוחות ופאר. במיוחד הצופים שחלקם הגדול לא יכול לרכוש דירה או למלא את המקרר. ספק אם צופים ניצולי שואה שמתקלחים בכיור חיפשו בנרות — כי אין להם חשמל — את הטלפון של שינדלר כדי לשלוח לה דברי תמיכה.

"המתעשרים החדשים" - דלג

חבל שלא היה מישהו בהפקה שיבהיר לשינדלר שאי אפשר באמת להזדהות עם מי שמשוטטת מיוסרת ברחוב בטוטאל לוק מושקע בדרכה לראיין איש היי־טק עם פורשה בחניה. גם אי אפשר לצפות לאמפתיה כשהיא מזילה דמעה ומתוודה שהחרדה הגדולה שלה היא שילדיהם יצאו מפונקים ושהכסף ישנה אותה. על פניו, לא היה סיכוי לשינדלר לשמוע ממיליונרים כמו עצמה משהו אחר חוץ מזה שכסף מביא ביטחון, שקט פנימי וקלישאות כמו "מה אנשים צריכים, חום ואהבה", שהיו גורמות אפילו לנזיר שמכר את הפרארי שלו להירדם על ההגה.

הראיונות ברובם, שנראו כאילו נלקחו מפרויקט ההיי־טקיסטים של עמליה דואק, לא תרמו בזמן שהוקצב להם תובנה חשובה ולא היתה סיבה להתעקש על קיומם. דווקא בדינמיקה בין שינדלר לאגמון — שני הפכים המייצגים גישות שונות לכסף ולקבלתו בחיים — היה טמון הפוטנציאל של הסרט וחבל שלא התעכבה עליה. בקטע אותנטי בביתם אגמון ניתח את שינדלר ביחס לעצמו, סיפר לה שהוא מאושר יותר ושהכסף אפילו קנה לו את "הזכות להיות ביישן" – בדיוק כפי שהיה פעם. הסביר שהיום, לאחר שהצליח, אינו חייב לשדר ביטחון כל הזמן. כשהושיט יד ושאל "אני יכול בננה?", שינדלר זרקה בחיוך שחשבה שרצה טישו לנגב את הלחלוחית בעיניו. רגעים קטנים כמו אלה הצילו את היצירה מלהפוך לפארסה גמורה וחבל ששינדלר עשתה אקזיט החוצה, במקום להתמקד רק בעצמם ובהתמודדות משפחתם. במיוחד מאחר ואגמון עצמו היה נראה כמו הדמות המסקרנת מכולם.

במעט השיחות ביניהם אפשר היה להבין שבעוד אגמון, טיפוס שקול, חש בנוח ובגאווה עם ההצלחה ולא מסתובב עם רגשות אשמה, דווקא שינדלר מצטיירת כמי שמתעקשת לחוש מצוקה. "מאז שעשינו את האקזיט אני מרגישה שנשפטת על פיו וצריכה להתנצל", הסבירה לו ותהתה אם הוא מבין אותה כשהוא השיב לה פשוט "לא" כי באמת, יש מספיק בעיות בעולם בלי להיכנס לסרט מחשבון בנק מנופח.

ליעד אגמון
צילום מסך: קשת 12 / מאקו

ברשימת שינדלר אפשר למצוא לא מעט דברים שמטרידים אותה, כמו אם היא תיראה פטרונית כשהזמינה להוריה כרטיסי טיסה במתנה, המחשבה בראשה שמצפים ממנה תמיד לשלם במסעדה, כשתקנה בגדים בזול ויעירו לה "על מי את עובדת" או אם תטוס בביזנס ויגידו שהשתן עלה לראש. "אני מרגישה שאני לא יכולה לנצח". אכן, בחירתה של שי־לי. בין תמונות מארוחת הסושי בביתם לסיור המצולם שהעלתה מבית חוף במקסיקו, הצופים ודאי תהו, מה בעצם הבעיה שלה.

יגידו לעצמם שאם קשה לשינדלר במעמדה החדש — ואין כנראה אדם בישראל שלא היה מחליף איתה עכשיו — שתתרום סכום נכבד ליזמית החברתית עדי אלטשולר שבדיוק סיפרה שהיי־טקיסטים קמצנים או תשקיע ברכישת מפעל שוקולד חדש לשטראוס לאחר סקנדל הסלמונלה. לא חסר איך לפתור את המועקה. יצירת סרט לא ממוקד לערוץ 12 היתה דווקא האפשרות המיותרת מכולן ונראה שאפילו שינדלר החיננית לא לגמרי ידעה איך לתקוף את הסוגיה.

ההחלטה לדחוס בסרט מתעשרים אחרים כגון אייל וולדמן, אופיר זוהר ויואב עמית בשם הלגיטימציה, לצד מומחים שנהפכו לפסיכולוגים שהרימו לה את המורל — היתה בדיוק מה שפגע בו. התוצאה בסוף היתה עוד דוקו מבויים על עושר שראינו מיליון פעם כשאין דבר צפוי יותר מלשמוע כיצד עשירים מספרים כיצד הכסף לא שינה אצלם דבר. למעט רעייתו של עמית, עדי, שסיפרה על הקושי בלהפוך ל"אשת איש" ועל הכמיהה לכסות את המכונית היקרה כדי לא לנקר עיניים לסביבה, מרבית המרואיינים לא הציגו אפילו רבע קונפליקט.

מוטב היה לשינדלר ואגמון להחליט — כמו עם סטארט־אפ — או שהולכים עם הסרט עד הסוף, חושפים בפני במאי מבריק את הלבטים האמיתיים ומראים גם קטעים לא מחמיאים ואפילו מריבות סביב עקרונות — או שמוותרים. מאחר שאגמון הרוויח את הכסף בעבודה קשה, כישרון וכבוד, נותר לקוות שייהנו ממנו עד הסוף בלי ששינדלר תיתן דין וחשבון ובעיקר בלי לחשוב על הסרט הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו