כבר ב-2015 היתה סדרה שחזתה את מה שקורה בימים אלה באוקראינה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כבר ב-2015 היתה סדרה שחזתה את מה שקורה בימים אלה באוקראינה

לכתבה
"כיבוש". נכתבה שנה וחצי לפני כיבוש חצי האי קרים Zodiak Media / Netflix

יוצרי "סאות' פארק" אמנם כבר הספיקו להתייחס למלחמה באוקראינה, אבל הם לא היו הראשונים לזהות: "כיבוש" הנורווגית הציגה תרחיש שבו מדינה אירופית נהפכת לקולוניה של רוסיה

45תגובות

לו נדרשתי להמר על כך בחיי, אקדח קפצונים לרקה והכל, הייתי מנחש שטריי פרקר ומאט סטון יהיו הראשונים להטמיע את המלחמה באוקראינה ביצירתם. ואכן – כמה מפתיע, כלומר כלל לא – זה בדיוק מה שעשו אנשי "סאות' פארק" (הוט קומדי סנטרל וב-VOD) פחות מעשרה ימים לאחר פתיחת הקרבות המדממים: בפרק הרביעי בעונה ה-25 של סדרת האנימציה יועץ בית הספר מר מאקי חוזר בעקבות האירועים האחרונים באימפריה הסובייטית לשעבר לימי המלחמה הקרה של שנות ה-80, עת היה נער, שיחק במשחקי וידיאו פרימיטיביים (כמו מתיו ברודריק ב"משחקי מלחמה"), צפה בתרחיש האימים של מלחמה בין-גושית כפי שהצטייר בסרט "שחר אדום", האזין ל"רוסים" של סטינג וחלם להיות מרגל בשירות המולדת. בין לבין יש גם אימה גרעינית, הורים חרדתיים ותחרות סוסי פוני, והכל מתחבר ל-22 דקות של מצוינות קומית רלוונטית. לא שציפיתי לפחות.

רק שכשחושבים על זה ויוצאים מהפרספקטיבה הצרה של החודש האחרון, "סאות' פארק" כלל לא היו הראשונים לזהות. הקדים אותם ראסל טי דיוויס ("הכי גאים שיש", "ד"ר הו", "החטא"), עם המיני-סדרה היומרנית-נבואית "השנים" מ-2019, שכבר בפרק הראשון שלה מציגה פלישה רוסית אלימה לאוקראינה, שבעקבותיה מתמלאת המדינה במחנות פליטים לכל מי שמתנגד למשטר החדש, או לחלופין מי שאינו עומד בקריטריונים המוסריים הנוקשים שלה (למשל גיבור המשנה ויקטור, שכמו כל ההומואים הוצא מחוץ לחוק ומחפש דרך לברוח). דיוויס אינו מסתפק בהשפעת הפלישה על אוקראינה ועל האוכלוסייה האזרחית שלה, ומלווה את התהליכים המתגלגלים בעקבותיה – השפעתה על אירופה, על שוק האנרגיה ועל משבר האקלים; פריצת משברים הומניטריים, שינוי מאזן הכוחות הבין-גושי ופיתוחים טכנולוגיים. לא מן הנמנע כי יום יבוא וכולנו נקרא את ששת פרקי "השנים" – שבצפייה ראשונה נדמו לי דידקטיים, טכנופוביים וחסרי ניואנסים – כטקסט בעל משמעות היסטורית.

"השנים", טריילר. אולי תתגלה כטקסט בעל משמעות היסטורית

אלא שמתברר שגם לדיוויס, שהושפע ממהלכים, נאומים ואיומים קונקרטיים של ולדימיר פוטין, לא מגיעה הבכורה. היא שייכת, כך מתברר, לסופר יו נסבו, לבמאי אריק סקולדברג ולתסריטאית קארין לאנד, שב-2013 – משמע שנה לפני סיפוח חצי האי קרים – כתבו עבור הטלוויזיה הנורווגית את "כיבוש" (Occupied), המתרחשת בעתיד הקרוב ובה לאגרסיביות הרוסית שחווים כעת האוקראינים יש משמעות דרמטית מרחיקת לכת.

במציאות של "כיבוש", שיצאה ב-2015 וכל שלוש עונותיה זמינות בנטפליקס, ארצות הברית פרשה מברית נאט"ו לאחר שהגיעה לעצמאות אנרגטית מוחלטת ואינה תלויה יותר בספקים חיצוניים מהמזרח התיכון; סופה קטלנית, תוצר לוואי של משבר האקלים, זרעה הרס כבד, גבתה את חייהם של 800 איש בנורווגיה והותירה אחריה חורבן סביבתי וכלכלי; ואירופה, גם כן עקב שינויים אקלימיים, נמצאת במשבר חמור באספקת הנפט והגז למדינותיה.

הכיבוש, מתברר ככל שמתקדמת העונה, הוא לא אמצעי, אלא המטרה עצמה, שיש רבים שמרוויחים ממנה; הגז, הנפט והתוריום הם רק תירוצים למיליטריזם ישן וטוב

על רקע האירועים הללו המפלגה הירוקה והמצע הבדלני-אקולוגי שלה סוחפים אחריהם את המדינה הנורדית משופעת המשאבים ומנתקים את אירופה מכל הצינורות, במטרה לעבור לאנרגיה חלופית מבוססת היסוד הרדיואקטיבי תוריום, שגם אותה היא תספק לשאר היבשת. האיחוד האירופי, בהשפעת רוסיה ובהובלתה, לא מרוצה מהאסטרטגיה של ראש הממשלה הנורווגי ייספר ברג (הנריק מסטאד, כפיל של מאמן גולדן סטייט ווריורס סטיב קר) ומעניק יד חופשית לכוחנות של הרוסים, שחולקים גבול עם נורווגיה. בתחילה הם חוטפים את ראש הממשלה במטרה לחדש את הסכם הנפט והגז, אולם אינם מסתפקים בזאת (וטוב שכך, אחרת היתה נגמרת הסדרה). אט אט הם משתלטים על נכסים, משאבים ומוסדות מדינה של נורווגיה, וזו הופכת לקולוניה המייצרת אנרגיה עבור אמא רוסיה. רוח העם הנורווגי נשברת אף היא על ידי הצבא האדום, כסף אוליגרכי ורוח גבית של עולם המפחד מאיומי המלחמה.

"כיבוש". למילה שלום עלולה להיות משמעות אלימה ביותר

מה שמרתק ב"כיבוש" הוא לא רק הממד הנבואי שקיים בה ומתגשם כעת לנגד עינינו, כי אם גם מכלול הביצוע של אותו חזון קודר, המראה את השלכות הכיבוש, הסמנטיקה, הרטוריקה והתרבות שמתלוות אליו, ומלמד שלעתים למלה "שלום" עלולה להיות משמעות אלימה ביותר.

אנו מתוודעים לכל היבט בחיים הנורווגיים הנכבשים – אנשים ששגרת יומם מופרת, שנאלצים להיות אזרחים סוג ב׳ במדינתם ושהייאוש דוחק אותם לקצה. ישנם הפוליטיקאים כמובן, שמזכירים את התככים של "הממשלה" הדנית, אולם גם שוטרים, בני נוער, מסעדנית שאפתנית ועיתונאי (הכפיל הנורווגי של ליאור רז), שכרגיל דיוקנו משורטט ברישול מרגיז. ברצינות, עד מתי יופקרו בני עמי? לא זו בלבד שתומס אריקסן (ויגר הול שהלך לעולמו בשנה שעברה) הוא העיתונאי היחיד במערכת שבה הוא עובד – אף פעם אין לצדו שום קולגה, והאדם היחיד הנראה בשטח הוא העורך הפוץ שתמיד זמין לו – הוא גם העיתונאי היחיד בנורווגיה כולה: הראשון לפרסם כל ידיעה, לשאול כל שאלה במסיבת עיתונאים ולחקור כל רמז.

"כיבוש". אנו מתוודעים לכל היבט בחיים הנורווגיים הנכבשים
Zodiak Media / Netflix

לצד טרגדיית הנכבשים, אנו גם עדים לתוכנית החומש של הכובשים ולמדיניות שמבקשת לשמר את הכיבוש בכל אמצעי אפשרי (גם אם הדבר אומר שהרוסים מבצעים פיגועים נגד עצמם במטרה לצייר את המתנגדים הנורווגים כטרוריסטים אלימים). הכיבוש, מתברר ככל שמתקדמת העונה, הוא לא אמצעי, אלא המטרה עצמה, שיש רבים שמרוויחים ממנה; הגז, הנפט והתוריום הם רק תירוצים למיליטריזם ישן וטוב, לסיפוח טריטוריאלי להרחבת ריבונותה של רוסיה והשבתה למעמד של מעצמת-על עולמית. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות