בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"עין עצלה","type":"htzMobileApp","items":[]}
עין עצלה

מיצמצתם? כבר הפסדתם משהו בשתי הסדרות האלה

״סמוך על סול״ היא סדרה מינימליסטית שכוחה במעבר האטי מהטוב לרע. ״זירוזירוזירו״ לא רחוקה ממנה תימטית, אבל כל כולה מקסימליזם. משתיהן אי אפשר להוריד את המבט

56תגובות
סדרה זירוזירוזירו
StudioCanal TV

״סמוך על סול״ היא המקבילה הטלוויזיונית למוזיקה של סטיב רייך, או לציור של פרנק סטלה. מינימליזם שכוחו בדלותו, כזה שכל תוספת רק תגרע ממנו. אם אצל רייך התנועה מגיעה משינויים זערוריים בתבניות המקצב, שמתרחשים כמעט ללא הבחנה עד שפתאום אתה מוצא את עצמך במקום אחר לגמרי, ואצל סטלה מיחסי הגומלין בין קומץ קווים, ב״סמוך על הסול״ הגרעין טמון במעבר האטי, ההדרגתי והמתודי אפילו מהטוב לרע. כבר חמש עונות שכל הדמויות מתקרבות בצעדי צב על חפיסת פרקוסט לקו הגבול המוסרי, כל אחת בטמפו שלה, כשכל פסיעה נבחנת במיקרוסקופ קונפוקלי.

הלוקיישנים מעטים – רק בפתיח של ״יורשים״ יש יותר מבחמש העונות של "סמוך על סול" – וקווי העלילה הספורים שלה סטטיים – עונה שלמה שמתמקדת בצילום מסמכים, ארבעה פרקים שמתרכזים בעסקת פינוי-פיצוי שמשתבשת – כמו מבקשים לפזר אור על הפעולות הקטנות, הטריוויאליות, הזניחות, שמעבירות אותנו מהאור אל החושך.

סמוך על סול עונה 5 - דלג

הבחירה התסריטאית האמיצה הזאת של וינס גיליגן ופיטר גולד מתאפשרת משום ש״סמוך על סול״ (יס, הוט, סטינג ופרטנר), בתה של ״שוברים שורות״ שלטעמי מתעלה על האם, היא סדרה שהקטליזטור שלה אינו נרטיבי, כי אם דמותי. היא נשענת על החיות, הכריזמה, האפיון והמשחק של ג׳ימי/סול (בוב אודנקירק, שספק נטמע בדמות ספק טרף אותה), עורך הדין האופורטוניסט בעל הלשון החלקלקה, הערמומיות האינהרנטית ויצר ההרס העצמי; מייק, השוטר לשעבר-בריון להשכרה סרקסטי בהווה, בעל הבעת הפנים התמידית של בלוק איטונג ותושייה של מפקד סיירת; נאצ׳ו (מייקל מנדו), סוחר הסמים בעל לב הזהב שרק רוצה להבטיח את עתידו של אביו; גאס, מאפיונר קר רוח, מתוחכם ובעליה של רשת מזללות עוף בניו מקסיקו; וקים וקסלר (ריה סיהורן), זוגתו של ג׳ימי/סול, עורכת דין של התאגידון העליון, שנשמתה נמצאת העונה בסכנת השחתה. חוסר תשומת לב, או ויתור עצמי, והיא עלולה להגיע לעלטה מוחלטת.

כתוצאה מאותו מינימליזם, ״סמוך על סול״ היא סדרה שאסור להוריד ממנה את העיניים לרגע. לא מבט חטוף בקבוצת ווטסאפ ולא גלילה זריזה בפיד – כל מחווה, דיאלוג, צליית עוף או ירייה שמפרים את המונוטוניות המענגת הם קריטיים. אפרופו צליית עוף, אם למישהו יש את המתכון של הצ׳יפס המסולסל-מתובל של מסעדת ״לוס פויוס הרמנוס״, שלא יהסס לשלוח לי.

המיני סדרה ״זירוזירוזירו״ (ZeroZeroZero) היא ההיפך המוחלט מ״סמוך על סול״. היא אמנם משכשכת איתה באותן טריטוריות תימטיות – מאפיה וסחר בסמים – אולם עושה זאת באמצעים שונים לחלוטין. בניגוד אליה, ״זירוזירוזירו״ – קופרודוקציה יוקרתית של סקיי, קנאל+ ואמזון (שם תוכלו למצוא אותה, ובקרוב גם בהוט) שמתבססת על ספר של רוברטו סביאנו באותו שם – היא סדרה מקסימליסטית. היא לוקחת משלוח ענק (5 טונות) של קוקאין ממונטריי שבמקסיקו לקלבריה שבאיטליה, וחוקרת לעומק את הנגיעה של כל המעורבים בו. יותר משהיא דומה ל״סמוך על סול״, היא מזכירה באפיות שלה את ״משחקי הכס״: כמה מוקדי התרחשות (מקסיקו, איטליה, ארצות הברית ואפריקה), מאבקים בין שושלות מיוחסות ובתוך עצמן, נקודת מבט משתנה שגורמת לאמפתיה לנדוד בין הקבוצות, גיבורים שנופלים כמו זבובים וקורטוב של סקס ואלימות.

זירוזירוזירו - דלג

״זירוזירוזירו״ מגוללת את קורותיהם של אח ואחות, כריס (דיין דיהן) ואמה (אנדיאה רייזבורו הנהדרת) לבית לינווד, שיורשים מאביהם (גבריאל בירן) את אימפריית הספנות שלו, שבין שאר הטובין שהיא משנעת ברחבי העולם אפשר למצוא גם קוקאין. אחרי סדרת אירועים טרגיים הם מתכוננים למשלוח של חייהם, שיהיה גם הראשון שבו מעורב כריס. במקביל, בקלבריה, היעד הסופי של המשלוח ואחת הערים עם המאפיה הכי אכזרית בארץ המגף הגוססת, דון מינו (אדריאנו קיארמדה) הקשיש נאבק עם נכדו (ג׳וזפה די דומינקו) על השליטה בעסק המשפחתי. תת עלילה חשובה נוספת מתחקה אחרי מנואל (הרולד טורס), חייל בצבא המקסיקאי שמתכנן מהלך השתלטות גרנדיוזי על מונטריי, שבצפון המדינה, ועל עסקי הסמים המשגשגים שלה, שנשלטים בידי משפחת ליארה.

כל נקודות המוצא האלה מצטלבות זו עם זו בנקודות לא צפויות, תוך היפוכים מפתיעים של יחסי הכוחות, לאורך שמונה פרקים שאי אפשר להפסיק ולצפות בהם. שילוב של דרמה משפחתית, סרט מסע אנתרופולוגי ומותחן פשע אפל, שכתובים במקוריות, ולא דומים לשום סדרה קודמת שראיתם בז׳אנר. התחבולות התסריטאיות (בין השאר של מאוריציו כץ, שהיה אחראי לעיבוד האמריקאי ל״הגשר״ וכתב ל״מטורף" המעולה), שמזיזות את ציר הזמן קדימה ואחורה, לא נמצאות שם רק לצרכים ראוותניים-מתחכמים: הן מניפולציות אפקטיביות שבלעדיהן היתה ״זירוזירוזירו״ עלולה להיות עוד סדרת סמים בנאלית.

אם כמוני גם אתם קצתם ב״נרקוס״ בעונתה החמישית מתוך תחושת סיזיפיות מעיקה וידיעה שכל אותם מבצעים, מעקבים, פעולות הירואיות ולחימה בקרטלי הסמים נועדו מראש לכישלון – לא צריך לפתוח ספר היסטוריה או עמוד ויקיפדיה, מספיק לראות את ״טראפיק״ המצוין של '''סטיבן סודרברג – כדאי לכם להחליף אותה ב״זירוזירוזירו״, שלא תיתן לכם מנוח. בלי סנטימנטליות, מוסרנות או מלודרמטיות, היא מראה את המחיר הכבד שהאנושות משלמת בדרך לשורה לבנה בשירותים בקצה האחר של הגלובוס. זו לא תיאוריית הכאוס, זו הדרך שבה המציאות מתנהלת. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו