בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד קאן: משחקות את המשחק, אך לא מוכנות לשתוק יותר

שני אירועי מחאה וסרטון אחד של שרון סטון מוכיחים שהמשתתפות בפסטיבל קאן כבר לא שם רק כדי להיות יפות ולבצע משימות חשאיות בחדרם של טורפים מיניים, אלא מנצלות את הבמה כדי לקדם נושאים בוערים. הן עדיין לובשות שמלות ענק מרהיבות, אבל רק כי הן רוצות

9תגובות
מפגינה למען אוקראינה בקאן. "תפסיקו לאנוס אותנו"
STEPHANE MAHE/רויטרס

שרון סטון העלתה אתמול (ראשון) סרטון משעשע לאינסטגרם, בו היא מתעדת את ההכנות האחרונות לקראת הצעידה שלה על השטיח האדום בפסטיבל קאן. היא עומדת בחדר המלון בשמלה מפוארת שכאילו נלקחה מאצילה אירופאית מהמאה ה–18, עם כמויות בד שהיו יכולות לעטוף בקלות את ארמון האליזה.

שישה אנשים מתרוצצים סביבה כנמלים עמלניות לטאץ' אחרון. אחד מסדר לה את השיער, אחת שולחת נגיעות אחרונות של מייק אפ, ולא פחות מארבעה אנשים מסדרים את השמלה בעלת השובל העצום. הם מקפידים שכל קפל יישב במקומו המדויק ושכל פיסת בד תתייצב בזווית הנכונה. "כן, זה מה שצריכה בחורה אחת כדי לעלות במדרגות של השטיח האדום בקאן", אומרת שם הכוכבת בחיוך רחב, קפואה בעין הסערה. "כאן שרון סטון, מדווחת מהחדר שלי", היא אומרת בטון של מגישת חדשות ומפגינה הומור עצמי מודע לעצמו.

הסרטון שהעלתה שרון סטון. מודעת לעצמה - דלג
הסרטון שהעלתה שרון סטון. מודעת לעצמה

אבל מעבר לחשיפה של כמות האנשים השוקדים על עיצוב המראה הזוהר של הכוכבות ההוליוודיות על השטיח האדום בקאן, הסרטון הזה גם מתכתב באופן מעניין עם שני אירועי מחאה שהתרחשו בימים האחרונים על אותו שטיח ממש. הראשון התרחש ביום שישי, בפרמיירה של הסרט "שלושת אלפים שנים של כמיהה" כשאחת האורחות פשטה לפתע את השמלה שלה, נותרה בתחתונים בלבד, וחשפה גוף צבוע בצבעי דגל אוקראינה הנושא טביעות כפות ידיים שהוטבעו על ירכיה באדום־דם. "תפסיקו לאנוס אותנו", נכתב על גופה במחאה נגד הפשעים שמבצעים חיילים רוסים באוכלוסייה המקומית באוקראינה.

אירוע נוסף התרחש בבכורת הסרט "הולי ספיידר", העוסק ברצח של נשים העובדות בתעשיית המין. כ–12 נשים שצעדו בשמלות שחורות על השטיח האדום נעצרו לפתע, ופרשו רצועת בד לבנה וארוכה שעליה נכתבו שמותיהן הפרטיים של 129 נשים שנהרגו בצרפת במהלך השנה האחרונה. הנשים נשאו את השלט הזה אל המדרגות המפורסמות דרכן עולים בדרך כלל כוכבי וכוכבות הקולנוע, נעצרו שם והציגו את השלט לראווה מול מאות הצלמים שהיו במקום. שתי מפגינות התייצבו לצדן והציתו חזיזים שפלטו סילונים של עשן שחור וסמיך. מיותר לומר שתמונות משני אירועי המחאה הציפו במהירות את הרשתות החברתיות ואתרי חדשות ברחבי העולם.

עשן שחור בבכורת הסרט "הולי ספיידר". התמונות הציפו את הרשת
LOIC VENANCE - AFP

במשך עשרות שנים היו הנשים בפסטיבל קאן, ובתעשיית הקולנוע בכלל, חפצים המוצגים לראווה. כאלה שתפקידן העיקרי היה להיות יפות, לקדם סרטים, לספק גברים ולשתוק — רצוי תוך כדי חיוך. הן נדחסו לתוך שמלות שלא תמיד איפשרו נשימה סדירה, נדרשו לנעול נעליים בעלות עקבים גבוהים עד כדי סכנת ורטיגו, ולא הורשו לעלות על השטיח האדום אם העזו לחרוג מקוד הלבוש הזה. התפקיד שלהן היה להיות עוצרות נשימה בסטנדרטים של הפטריארכיה.

תזכורת לשימושיות המפוקפקת של התחפושות הללו הבליחה לרגע גם בטקס הפתיחה של הפסטיבל הנוכחי, כשג'וליאן מור הוזמנה להכריז על פתיחת הפסטיבל. היא לבשה שמלה כל כך רחבה והיא חששה (ובצדק) לרדת לבדה את שלוש המדרגות שהיו על הבמה. מור נדרשה למופע מגוחך של חוסר אונים, ונאלצה לבקש מאחד הגברים שהיו בסביבה שיושיט לה יד לעזרה וימנע מעידה אפשרית מביכה.

- דלג

עם זאת, הלבוש מעולם לא היה הבעיה היחידה או אפילו העיקרית. לאורך השנים הגיעו שחקניות לקאן לצורך קידום הסרטים, אבל גם מצאו את עצמן הופכות למצרך חיוני במסיבות המפורסמות של הפסטיבל. לביים לא נתנו להן, אבל הן בהחלט הוזמנו ליאכטות המפוארות ולקוקטיילים הנוצצים. מדי פעם גם נשלחו למשימות מיוחדות וחשאיות בחדרי המלון של הארווי ויינשטיין וטורפים אחרים. חלוקת התפקידים המגדרית בפסטיבלים האלה היתה ברורה ואיש לא ניסה להסתיר אותה. הגברים ניהלו את העניינים, הנשים היו שם כדי לשרת ולהוסיף קצת צבע. הגברים יצרו את הסרטים, הנשים רק שיחקו בהם.

ואולם, בשנים האחרונות הסדר הזה סוף סוף מתחיל להתערער, ולא ביוזמת הגברים. הנשים החליטו למרוד, למחות ולבעוט, והתחילו לנצל את הבמה של קאן לטובתן. זה התחיל בפסטיבל 2018, רגע אחרי שהתפרסם התחקיר על ויינשטיין ותנועת מי טו התפוצצה ברשתות החברתיות. בפסטיבל ההוא קמו 82 נשים, מבכירות הקולנוע העולמי, וצעדו בדממה על השטיח האדום במחאה על חוסר השוויון החברתי בתעשיית הקולנוע. קייט בלנשט, אנייס ורדה, קריסטן סטיוארט, ג'יין פונדה, סלמה הייק ורבות אחרות עלו במדרגות המפורסמות בכניסה ל"פאלה דה פסטיבלס", ניצבו עליהן יחד ברגע של סולידריות, וסימלו עידן חדש. הן עמדו שם והניחו לצלמים הנלהבים ולכלי התקשורת לעשות בשבילן את העבודה. ואכן, התצלומים האלה הביאו את המחאה שלהן לכל פינה בעולם, חשפו את האמת העגומה שלפיה רק 82 סרטים שביימו נשים זכו להשתתף בתחרות הרשמית של הפסטיבל השמרני והפטריארכלי לאורך השנים, לעומת 1,645 סרטים שביימו גברים (נכון לאז).

שמותיהן של 129 נשים שנהרגו השנה בצרפת. מנצלות את הבמה
LOIC VENANCE - AFP

השינוי איטי, שלא לומר זוחל, אבל הנה, עובדה, זה קורה. השנה נרשם שיא במספר סרטי הבמאיות שהתקבלו לתחרות הרשמית של הפסטיבל, כשבחמישה מתוך 21 סרטי התחרות הרשמית היתה במאית שניהלה את העניינים. השוויון עדיין רחוק. רחוק מאוד אפילו, אבל משהו בכל זאת זז. השנה עסקו המחאות על השטיח האדום בנושאים אחרים, אבל המפגינות הן עדיין נשים שמוחות נגד פגיעה בזכויותיהן. הן אמנם מקבלות על עצמן את קוד הלבוש כדי לצעוד על השטיח האדום, אבל שם הן כבר עושות כרצונן. הן משחקות לפי הכללים, אבל תוך מודעות מלאה, עם קריצה או שלט מחאה מוסתר היטב. הן מוכנות להשתתף במשחק ולהיות זוהרות, אבל נראה שעידן השתיקה של הנשים בקאן, הסתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו